התפשטות תופעת השיימינג בישראל של העשור האחרון, היא כבר עובדה מוגמרת, המשפיעה לכאורה על כולם ללא יוצא מן הכלל. למגמה זו השפעה נרחבת על כל פלחי האוכלוסייה בארץ לצד פוטנציאל להשלכות מרחיקות לכת ואף טרגיות, עבור נפגעיה. בסקירה להלן, נציג את מאפייניה הבולטים של תרבות השיימינג המקוונת בישראל, נפרט על השפעותיה והשלכותיה ונפרט כיצד נפגעי שיימינג ברשת יכולים להגן על עצמם, באמצעות הסעדים שהחוק בארץ מעמיד לרשותם.
תרבות השיימינג המקוונת בישראל – קווים לדמותה
השיימינג, המכונה בעברית "ביוש", הפך לתופעה רווחת בישראל של השנים האחרונות. מדובר במצב שבו יחידים או תאגידים מפיצים תוכן שלילי באינטרנט על ערוציו השונים (מדיה חברתית, אתרי אינטרנט, טוקבקים בפורטלים, ביקורות בגוגל, תוכנות מסרים מקוונות כדוגמת וואצאפ הפופולרית בישראל ועוד), כנגד אדם או ארגון אחר. במעשי שיימינג, גלום פוטנציאל לעורר רגשות של עלבון, בושה והשפלה בקרב נשוא הפרסום, ורגשות קלון, זלזול וזעם כלפיו, בקרב כל מי שנחשפו לפרסום המבזה.
ביטוייה של תרבות השיימינג המקוונת בישראל הם רבים ומגוונים, כאשר הספקטרום הזה משתרע מפרסום תלונות פומביות נגד נציגי שירות לקוחות של חברות שונות במשק הישראלי, ועד לכתיבת חוות דעת שליליות ולא מחמיאות בלשון המעטה, המתפרסמות בעמודי הפייסבוק של בתי עסק. זאת בנוסף להעלאת פוסטים פוגעניים בתוך קבוצות ייעודיות, שיתוף צילומי מסך והפצת סיפורי מקרה מגמתיים ופרובוקטיביים כלפי אדם או גוף מסוים.
נראה שתחום בריונות הרשת מכיל מעיין בלתי נדלה של יצירתיות. יתרה מזאת, אם צפיתם בפרסומים כאלה באינטרנט ולאחר מכן שיתפתם אותם, או הגבתם להם בתגובות או לייקים, גם אתם, עשויים להיחשב כמי שנטלו חלק במעשה השיימינג – מה שחושף אתכם להליכים משפטיים.
דוגמאות למקרים אופייניים של שיימינג באינטרנט
עם המקרים הנפוצים של שיימינג מקוון בישראל, ניתן למנות:
- שיימינג בפייסבוק – לרוב מדובר בפרסום ביקורת שלילית בעמוד הפייסבוק של העסק או, במקרים חמורים יותר, שיתוף של פוסט (סטטוס) ציבורי בפייסבוק שמתייחס או מתייג את העסק בהקשר שלילי. מידת ההשפעה משתנה בהתאם לפופולריות של מפרסם הפוסט, אך גם כתלות בהיקף החשיפה של הדף העסקי המתויג בו.
- ביקורת שלילית בדף העסקי של בית עסק בגוגל – השארת ביקורות שליליות ודירוגים נמועים בדף העסקי של בתי עסק ישראלים בגוגל, אינה עניין חריג בנוף הישראלי, ולעיתים, אף מדובר בחוות דעת שמקורן במי שאינם אפילו לקוחות של אותו בית עסק.
- שיימינג באתרי אינטרנט – זה כולל פרסום ביקורות שליליות באתרי דירוג של בעלי מקצוע, בפורטלים שונים וכן באתרים שתוכננו במיוחד עבור שיימינג לעסקים או ליחידים.
כמובן, אלו הן רק דוגמאות ספורות למקרי שיימיינג באינטרנט, כאשר הלכה למעשה מדובר בתופעה המשתרעת על תרחישים רבים ונוספים מעבר לדוגמאות הללו.
על השפעותיה והשלכותיה המצערות של תופעת השיימינג ברשת
כאשר תוכן מסוים משותף מתוך כוונה לשיימינג ופרובוקציה, סביר להניח שהמפרסם "ינפח" את תמונת המצב, יסיר אירועים מהקשרם וישתמש בשפה משפילה ופוגענית או כינויים מבזים כלפי נשוא הפרסום. כתוצאה מכך, ככל שהתוכן קיצוני יותר, כך האטרקטיביות שלו למשתמשי אינטרנט אחרים, היא גדולה יותר, מה שמעלה את הסבירות לכך שהוא יהפוך לפרסום ויראלי – תוכן בתפוצה רחבה מאוד, שיגיע לקהל גדול במיוחד – ומהר.
כתוצאה מכך, אדם או ישות (בין אם זה תאגיד, חברה בע"מ, עמותה וכן הלאה) הנתונים לשיימינג מקוון, עלולים להיתקל במפתיע ובאופן בלתי צפוי, בפרסום משמיץ כנגדם העמוס לעייפה בתגובות קשות ואמוציונליות מצד אנשים רבים.
בהקשר של חברה שנפגעה משיימינג מקוון, האפקט המיידי הוא לרוב פגיעה במוניטין של המותג שאליו נלווים לא אחת הפסדים כספיים . עם זאת, במקרה של אדם – יצור חי ונושם – שנפגע משיימינג ברשת, ההשלכות עשויות להתבטא לא רק במישור הממוני, אלא גם כנזקים פסיכולוגיים עמוקים וארוכי טווח.
חומרתה של תופעת השיימינג ברשת, נובעת בין היתר מאלמנט הוויראליות של פרסומים שליליים באינטרנט ומההשלכות החמורות שהוויראליות הזו מטילה על נשוא השיימינג. לא משנה אם כותב הפוסט מדייק לחלוטין בדבריו, מוסר תמונת מצב חלקית בלבד, או מעוות את העובדות לחלוטין, הנזק כבר נגרם לצד השני. זאת לאור הקלות הבלתי נסבלת שבה תכנים פוגעניים צוברים תאוצה באינטרנט, בדגש על ערוצי המדיה החברתית ובראשם פייסבוק.
לאור הפצתם המהירה של פרסומים שליליים במדיות אלו, לנשואי השיימינג לרוב לא ניתנת ההזדמנות להגיב על הטענות שהועלו נגדם, לפני שהנזק למוניטין שלהם כבר הופך לעובדה מוגמרת. מדובר אם כן, בפלטפורמה שמקדמת תרבות של משפטי שדה וסקילה המונית, במקום שיח מכבד, ענייני ומוכוון פתרונות הוגנים.
מהם הפתרונות שהחוק בישראל מעמיד לרשות נפגעי שיימינג ברשת?
חיוני להדגיש שקיימים כעת מנגנונים משפטיים יעילים לטיפול בסוגיית השיימינג המקוון. לכן אם חוויתם נזק עקב שיימינג, חשוב שתדעו כי ישנם צעדים שניתן לנקוט בהם. בראש ובראשונה, נקבע באופן חד משמעי בכל בית משפט בישראל, כי דיני לשון הרע חלים במפורש גם על פרסומים מקוונים, לרבות פרסומים בפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק, גוגל, וואטסאפ ואחרות. כתוצאה מכך, ההתמודדות המשפטית עם סוגיית השיימינג המקוונת, מקבילה להתייחסות לצורות אחרות של תוכן משמיץ.
חשוב להבין שאם סבלתם משיימינג מקוון, בין אם זה התרחש בפלטפורמות כמו פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם או אחרות, עשויה להיות לכם עילה להגשת תביעת לשון הרע ודרישת פיצוי כספי משמעותי, שעלול להגיע עד 150,000 ₪ או אפילו מעבר לסכום זה במקרים מסוימים.
תרבות השיימינג המקוונת בישראל – סיכום
כאשר בוחרים בייצוג משפטי כדי להתמודד עם פגיעה משיימינג באינטרנט, כדאי לבחור בעורך דין לשון הרע בעל ניסיון משפטי ספציפי בתיקי לשון הרע הנוגעים למרחב הדיגיטלי, לאור מאפייניהם הייחודיים של מקרי הוצאת דיבה באינטרנט. משרד עורכי הדין שמעון האן, מתגאה בניסיון מעשי רב ובהישגים יוצאי דופן בניהול תיקים רבים של שיימינג מקוון. אם אתם סבורים שנפגעתם משיימינג ברשת או בריונות רשת, דעו כי יש מה לעשות ואינכם חייבים להתמודד עם המצב לבדכם. פנו אלינו בהקדם לייעוץ משפטי אישי ודיסקרטי.
שאלות ותשובות:
שיימינג, המכונה בעברית "ביוש", הוא תופעה רווחת ברשת האינטרנט שבה יחידים או תאגידים מפיצים תוכן פוגעני בנוגע לאדם או ארגון כלשהו.
כל אדם בישראל – בין אם הוא בעל עסק, נותן שירות, נהג בכביש, עובר אורח או קולגה של מישהו, חשוף להיתקל בתופעת השיימינג ממקור ראשון ולהיפגע ממנה.
במקרי שיימינג ברשת, הזמן מהווה מרכיב מהותי, שכן מנועי חיפוש מסתנכרנים עם רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות בולטות, באופן שוטף. כתוצאה מכך, ככל שתוכן משפיל נשאר זמן רב יותר באינטרנט, כך גדל הנזק הנובע מכך לנשוא הפרסום, ולעיתים עלול להיווצר אף נזק בלתי הפיך. לעומת זאת, אם פוסט מתפרסם ומוסר במהירות באותו יום – ללא קשר לחומרתו – ייתכן שההשלכות העתידיות שלו לא יהיו בלתי הפיכות לחלוטין.
בהתחשב בסכנות המוחשיות והפוטנציאליות הכרוכות בשיימינג מקוון – הכוללות השלכות נפשיות וכלכליות כאחד – טיפול עצמאי במצב אינו מומלץ וישנה חשיבות רבה לפנייה בהקדם לסיוע משפטי מקצועי של עו"ד לשון הרע.
