וואטסאפ, כאחת מפלטפורמות המסרים הפופולריות ביותר בארץ, "מככבת" לא אחת בתיקי לשון הרע שמגיעים למשרדנו. במאמר זה נדון בהשלכות המשפטיות והחברתיות של לשון הרע בוואטסאפ, ונפרט מה ניתן לעשות אם נפגעתם מהוצאת דיבה בערוץ זה או נאשמתם בה.
מהי לשון הרע בוואטסאפ?
לשון הרע בוואטסאפ משמעה פרסום או הפצה של מידע פוגעני, משמיץ או מבזה אודות אדם או ארגון באמצעות האפליקציה. זו יכולה להתבטא במגוון צורות, כגון הודעות טקסט, תמונות, סרטונים או הקלטות קוליות.
הייחודיות של וואטסאפ טמונה ביכולת להפיץ מידע במהירות רבה לקבוצות גדולות של אנשים, מה שעלול להגביר את הנזק הנגרם לנפגע.
מאחר שלשון הרע בוואטסאפ אינה מוגבלת רק לשיחות פרטיות. היא יכולה להתרחש גם בקבוצות, בסטטוסים או בהעברת מידע מקבוצה לקבוצה. כפועל יוצא, הפגיעה עלולה להיות משמעותית במיוחד כאשר המידע הפוגעני מופץ לקהל רחב, כמו קבוצות עבודה, קהילות מקומיות או קבוצות בית ספר.
ההשלכות החמורות של לשון הרע בוואטסאפ
הפצת לשון הרע בוואטסאפ עלולה לגרום לנזקים משמעותיים למושא הפרסום. נפגעי לשון הרע בווצאפ עלולים לחוות עוגמת נפש רבה, תחושות של בושה, השפלה וחרדה. במקרים חמורים, הדבר עלול להוביל גם לדיכאון ואף לפגיעה עצמית.
מעבר לכך, הנזק עלול להתפשט גם לתחום החברתי והמקצועי. אדם שנפגע מלשון הרע בוואטסאפ עלול למצוא את עצמו מבודד חברתית, כאשר חבריו וקרוביו נחשפים למידע השלילי אודותיו.
במישור המקצועי, הוצאת דיבה עלולה לפגוע במוניטין של האדם, להקשות עליו במציאת עבודה או אף לגרום לפיטוריו ממקום עבודתו הנוכחי.
למרבה הצער, הנזק אינו מוגבל רק לטווח הקצר. גם לאחר שהמידע הפוגעני הוסר, עלולות להישאר "טביעות אצבע" דיגיטליות ממנו, בצורת צילומי מסך או העתקים שהופצו. אלה עלולים לצוץ מחדש בעתיד ולגרום לפגיעה מתמשכת בנפגע.
חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות – המפתח להתמודדות עם לשון הרע בוואטסאפ
בישראל, שני חוקים מרכזיים מתייחסים לסוגיית לשון הרע בוואטסאפ: חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, וחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
חוק איסור לשון הרע מגדיר מהי לשון הרע וקובע את העונשים והפיצויים האפשריים במקרה של הפרתו. חוק הגנת הפרטיות, מצדו, מתייחס לפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מפרסום מידע אישי ללא הסכמת הנפגע.
על פי חוק איסור לשון הרע, פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית. המשמעות היא שנפגע יכול לתבוע פיצויים מהמפרסם, ובמקרים חמורים, המשטרה יכולה לפתוח אף בחקירה פלילית נגדו. חשוב לציין כי החוק מתייחס גם לפרסום בפלטפורמות דיגיטליות כמו וואטסאפ.
מנגד, חוק הגנת הפרטיות, מגן על זכותו של אדם לפרטיות. הפצת מידע אישי, תמונות או סרטונים של אדם ללא הסכמתו בוואטסאפ עלולה להוות הפרה של חוק זה. גם כאן, הנפגע יכול לתבוע פיצויים, והמפרסם עלול לעמוד גם בפני הליכים פליליים.
כיצד להתמודד עם לשון הרע בוואטסאפ?
אם נפלתם קורבן ללשון הרע בוואטסאפ, ישנם מספר צעדים שכדאי לנקוט:
- תיעוד: שמרו את כל ההודעות, התמונות או הסרטונים הפוגעניים. צלמו מסך לתיעוד ההודעות הרלוונטיות. תיעוד זה יהיה חיוני אם תחליטו לנקוט בהליכים משפטיים.
- פנייה למפרסם: לעיתים, פנייה ישירה למפרסם בבקשה להסיר את התוכן הפוגעני יכולה לפתור את הבעיה. יש לשמור תיעוד של פנייה זו ותגובתו.
- דיווח לוואטסאפ: האפליקציה מאפשרת לדווח על תוכן פוגעני. אמנם זה לא תמיד יביא להסרת התוכן, אך זהו צעד חשוב.
- פנייה לעורך דין: עורך דין לשון הרע יכול לייעץ לכם לגבי האפשרויות העומדות בפניכם ולסייע בנקיטת הליכים משפטיים אם יש צורך בכך.
- הגשת תלונה במשטרה: במקרים חמורים, ניתן להגיש תלונה במשטרה. זה עשוי להוביל לפתיחת חקירה פלילית כנגד המפרסם והמפיצים של התוכן המזיק.
הגנות אפשריות למפרסמי לשון הרע בוואטסאפ
החוק מכיר במספר הגנות אפשריות למפרסמי לשון הרע. ההגנה המרכזית היא "אמת דיברתי" – אם המפרסם יכול להוכיח כי המידע שפרסם הוא אמת ויש בפרסומו עניין ציבורי, הוא עשוי להיות מוגן מפני תביעה. הגנות נוספות כוללות תום לב, פרסום מוגן (למשל, דיווח על הליכים משפטיים) ועוד.
עם זאת, חשוב להדגיש כי גם אם המידע שפורסם הוא אמת, אופן הפרסום והכוונה מאחוריו עדיין יכולים להוות בסיס לתביעה. לכן, גם אם אתם מאמינים שיש לכם הגנה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע לפני פרסום מידע שעלול להיחשב כלשון הרע.
לסיכום
כיום יותר מתמיד, בעת השימוש בפלטפורמות דיגיטליות כמו וואטסאפ, חשוב להיות מודעים לזכויותינו ולאחריות שלנו. אם נפלתם קורבן ללשון הרע או אם אתם חוששים שפרסמתם תוכן העלול להיחשב כלשון הרע, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. משרד עו"ד ונוטריון בהובלתו של עורך דין שמעון האן המתמחה בתיקי לשון הרע ויכול להוביל אתכם בדרך הנכונה להגנה על זכויותיכם.
לייעוץ משפטי – פנו למשרד עו"ד שמעון האן כעת.
שאלות ותשובות:
כן, גם פרסום בקבוצה סגורה יכול להיחשב כפרסום לצורך החוק. אין מספר מינימלי של אנשים שצריכים לראות את הפרסום כדי שייחשב ללשון הרע.
גם העברת מידע פוגעני יכולה להיחשב כפרסום לשון הרע. עם זאת, פעולה בתום לב וחוסר מודעות לאופי הפוגעני עשויים לשמש כהגנה אפשרית.
כן, גם אם הפרסום הוסר, עדיין ניתן להגיש תביעה. הסרת הפרסום עשויה להשפיע על גובה הפיצויים אם התביעה תתקבל.
ניתן לתבוע עד 80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד 160,000 ש"ח במקרים של כוונה לפגוע. אם מוכח נזק ממשי, ניתן לתבוע סכומים גבוהים יותר.
