הוצאת לשון הרע על רקע גזענות, היא פרסום תכנים שעלולים להשפיל או לבזות אדם בשל גזעו. לאור חומרת המעשים של הפצת לשון הרע על ציבור שלם מפאת מוצאו האתני, החוק בישראל, מאפשר לנפגעי לשון הרע וגזענות, לנקוט בצעדים משפטיים כנגד מי שעומדים מאחורי הפרסומים הפוגעניים. זהו הנושא בו נעסוק בהרחבה במאמר זה. חשוב לקרוא ולהכיר.
גזענות – קווים לדמותה המכוערת
גזענות היא הלך רוח, אשר מסווג את אוכלוסיית העולם לקבוצות שונות, ועל בסיס סיווג זה מוביל לרוב להתנהלות פוגענית ומפלה. סיווג זה מתבסס בדרך כלל על גורמים כמו מוצא אתני, לאום, דת, מגדר או גזע, וכתוצאה מכך גורר יחס לא צודק, הדרה או אפילו פגיעה באנשים כפרטים, רק בגלל שהם שייכים לקבוצה מסוימת.
המקום שבו לשון הרע וגזענות נפגשים
לשון הרע וגזענות הם שני מושגים שונים אך קשורים זה לזה. לשון הרע הוא פרסום דבר שעלול להשפיל אדם בשל מוצאו, גזעו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. גזענות היא האמונה כי ישנם גזעים שונים של בני אדם, וכי גזע מסוים עדיף על פני גזעים אחרים.
מטבע הדברים, לשון הרע על רקע גזענות היא תופעה חמורה שיש להיאבק בה. היא פוגעת בכבודם ובשמם הטוב של אנשים על רקע גזעם, ויכולה להוביל לתופעות של אפליה והסתה. לכן המחוקק בישראל בחר להציע סעדים לנפגעי לשון הרע וגזענות, ולאפשר להם להגיש תביעת פיצויים אזרחית כמו גם לפתוח בהליך פלילי, כנגד מפרסמי תכנים גזעניים.
האם גזענות מסווגת כפרסום המהווה לשון הרע?
לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע כוללת כל תוכן שפרסומו עלול להביא להשפלה, פגיעה או ביזוי של אדם. בנוסף, סעיף 1(4) לאותו חוק מפרט כי תוכן המסוגל להעליב אדם על סמך השתייכותו לקבוצה מסוימת (כגון גזע, מין, דת, מוצא, מוגבלות או נטייה מינית) נופל גם הוא תחת ההגדרה של לשון הרע. בהתאם לכך, אמירות גזעניות יכולות בהחלט להחשב כהוצאת לשון הרע.
התנאים שבהם אמירה גזענית עשויה להיחשב כלשון הרע
כדי שגזענות תיחשב כלשון הרע, על ההתבטאות המדוברת לעמוד בשני תנאים מרכזיים:
- מדובר בלשון הרע במבחן האדם הסביר:
קריטריון זה משמש את בית המשפט, הדן בתביעת לשון הרע וגזענות, כדי לבחון כיצד אדם סביר בחברה, יתפוס את התוכן שפורסם. אם ייקבע שאדם סביר ירגיש עלבון, השפלה או תחושת ביזוי לנוכח הדברים האמורים, בית המשפט יגיע למסקנה שהדבר נחשב כלשון הרע. חשוב לציין, בהקשר למבחן זה, אין צורך להעריך את התחושות של נושא הפרסום עצמו, וייתכן שהנושא לא נפגע מהתוכן המדובר. למרות זאת, ברוב המקרים נושא הפרסום מביא את העניין לבית המשפט בשל הפגיעה שנגרמה לו מהתוכן שפורסם. בכל מקרה, הערכה זו היא נורמטיבית ולא סובייקטיבית, ולוקחת בחשבון ערכים חברתיים שונים. - הדברים הנדונים מהווים פרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע:
סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מספק הגדרה מרחיבה לפרסום. פירושו שבין אם ההתבטאו הגזענית הופצה בכתב (בדפוס או באינטרנט), בעל פה (באמצעות שיח מרובה משתתפים, נאום, טלוויזיה או רדיו), באמצעות יצירות אמנותיות (כגון שיר, ציור, או מיצג) או פלטפורמה אחרת – במידה ויותר מאדם אחד מעבר למפרסם ונושא התוכן הגזעני, יכול היה להיחשף אליו – התוכן האמור ייחשב כפרסום המקים עילה להגשת תביעת לשון הרע מטעם הנפגעים.
על גזענות אישית מול גזענות ציבורית כעילות להגשת תביעת לשון הרע
גזענות המופנית כלפי אדם, כאשר היא עומדת בתנאים האמורים, עלולה להיחשב כלשון הרע.
הנחה זו תלויה כמובן בכך שהמפרסם לא יטען ו/או יוכל להוכיח כי חלה לגבי הדברים הנדונים, אחת מהגנות לשון הרע הקבועות בחוק (כגון הגנת "אמת דיברתי", תום הלב או פרסומים מותרים).
אולם במקרים רבים, גזענות יכולה להיות מכוונת לא רק כלפי אדם ספציפי אלא כלפי ציבור שלם, כלומר היא מכוונת לקבוצה מסוימת בחברה. מכאן עולה השאלה האם ניתן הפצת לשון הרע על ציבור מהווה עילה להגשת תביעת דיבה או תביעה פלילית.
אולם סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע מבהיר כי לשון הרע המופצת לגבי ציבור מסוים, אינה מהווה עילה לתביעה משפטית אזרחית או פלילית. במילים אחרות, לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד אדם שהתבטא כנגד ציבור מסוים, הגם שאמירותיו היו נגועות בגזענות מבישה.
האפשרות היחידה הקיימת היא לפתוח בהליכים משפטיים כנגד אותו אדם, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. הלכה למעשה, תרחיש זה מעולם לא התממש במדינת ישראל. עם זאת, ברמה התיאורטית, אם ניתן יהיה להוכיח כי האמירה הגזענית, על אף שלכאורה מכוונת לציבור, יכולה להתפרש כמכוונת לאדם ספציפי, בהחלט יכולה להיווצר עילה להגשת תביעת לשון הרע באופן פרטני.
אף על פי כן, בית המשפט בישראל לא שלל לחלוטין את האפשרות לנהל תביעת לשון הרע בגין לשון הרע כנגד ציבור שלם. בתיק הערעור האזרחי 698/77 בעניין מועצת הספרים בירושלים נ' יעקב ארנון, הכיר בית המשפט באפשרות של אדם המשתייך לקבוצה שכנגדה פורסמה לשון הרע, לרבות גזענות, להגיש תביעת לשון הרע נגד המו"ל. הדבר התאפשר לנוכח ההבנה שהפרסום מכיל תוכן משמיץ שעלול להיות מופנה גם כלפי אדם ספציפי. אולם כדי לבסס טענה כזו יש צורך בבדיקה יסודית הכוללת:
- קביעה האם התוכן מהווה לשון הרע (לפי הגדרותיו בחוק איסור לשון הרע)
- זיהוי פגיעה בחברים בקבוצה מסוימת (בהתבסס על השתייכותם לקבוצה)
- הערכה האם הפרסום עלול לגרום נזק אישי לכל אחד מחברי הקבוצה
כך למשל, במקרה של פעיל הימין נעם פדרמן, שהשמיע הצהרות בטלוויזיה בטענה שדו קיום עם ערבים הוא בלתי אפשרי ורמז שמרבית הערבים היו מעורבים ברצח יהודים. אמירה זו התפרשה כפרסום גזעני המכיל לשון הרע, בהתאם לסטנדרט האובייקטיבי, הגורם לפגיעה לערבים כחברים בקבוצה מסוימת ולכל פרט ערבי באופן אישי. נגד פדרמן התנהל משפט פלילי עם 25 אישומים שונים, כולל אחד בגין לשון הרע. בית המשפט זיכה את פדרמן מ- 24 מבין האישומים אך מצא אותו אשם בהוצאת לשון הרע, וגזר עליו עונש של ארבעה חודשי עבודות שירות בשל האמירה הגזענית המדוברת.
הכירו את האפשרות להגשת תביעת פיצויים על רקע לשון הרע וגזענות
אדם המשתייך לקבוצה ספציפית שכנגדה כוון פרסום גזעני, יכול ליזום תביעת לשון הרע אם נגרם לו באופן אישי נזק כתוצאה מהתוכן בפרסום. כדי לקבוע את כדאיותה של תביעה כזו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בדיני לשון הרע. באמצעות ייעוץ משפטי ניתן להעריך האם האם קיימת עילת תביעה תקפה ומה סיכויי ההצלחה של התיק בבית המשפט.
לסיכום – נפגעתם מהוצאת לשון הרע וגזענות? אל תהססו לפעול בנושא – החוק לצידכם
אדם שנפגע מפרסום לשון הרע על רקע גזענות רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם. בתביעה זו, יכול בית המשפט לחייב את המפרסם לשלם פיצויים לנפגע, ללא הוכחת נזק.
אולם הגשת תביעת לשון הרע היא הליך משפטי מורכב, ומכאן שיש להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום. משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן מתמחה בהגנה על זכויות אדם, ובכלל זה הגנה מפני לשון הרע על רקע גזענות.
אם נפגעתם מפרסום לשון הרע וגזענות, צרו קשר עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי וסיוע במימוש זכויותיכם. יש לכם כתובת.
