תפריט

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-803-6102

הלנת שכר: מתי שכר מולן, איך מחשבים פיצוי ואיך תובעים

מעסיק שמשלם את המשכורת באיחור לא רק מפר את החוזה. לפי חוק הגנת השכר, שכר חודשי שלא שולם עד היום התשיעי של החודש הבא הוא "שכר מולן", ומעליו מצטבר פיצוי הלנת שכר: 5% על השבוע הראשון, ו-10% על כל שבוע נוסף, או הצמדה בתוספת 20% לחודש, הגבוה מביניהם. אחרי כמה שבועות, הפיצוי יכול לעלות על השכר עצמו. אבל יש לזכות הזו מלכודת: היא מתיישנת מהר. מי שקיבל את השכר באיחור ולא תבע בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותו, עלול לאבד את הפיצוי. במאמר הזה אסביר מתי שכר נחשב מולן, איך מחשבים את הפיצוי, מתי בית הדין מפחית אותו, ומה עושים בפועל.

עיקרי הדברים

  • מועד התשלום – שכר חודשי משולם בתום החודש. הוא נחשב מולן אם לא שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד.
  • הפיצוי – הגבוה מבין: 5% לשבוע הראשון ו-10% לכל שבוע נוסף, או הצמדה ועוד 20% לחודש (סעיף 17).
  • התיישנות קצרה – שנה מהיום שהשכר הולן, או 60 ימים מיום שקיבלתם אותו, המוקדם מביניהם (סעיף 17א).
  • בית הדין יכול להפחית – כשהאיחור נבע מטעות כנה, מנסיבה שאינה בשליטת המעסיק או ממחלוקת אמיתית (סעיף 18).

 

מתי שכר נחשב "מולן"

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע מתי צריך לשלם את השכר. לפי סעיף 9, שכר חודשי ישולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם. לפי סעיף 10, שכר לפי שעה, יום, שבוע או תוצרת ישולם בתום מחצית החודש שבו הועסק העובד, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה[1][4].

אבל ההגדרה החשובה היא של "היום הקובע". לפי סעיף 1, היום הקובע הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, ו"שכר מולן" הוא שכר שלא שולם עד היום הקובע[1]. מכאן נולד הכלל המוכר: משכורת של חודש מסוים צריכה להגיע עד ה-9 בחודש שאחריו.

ההגדרה של "שכר עבודה" רחבה. לפי סעיף 1, היא כוללת גם תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים שמגיעים לעובד עקב עבודתו[1]. מעסיק ששילם את המשכורת הבסיסית בזמן, אבל דחה את תשלום השעות הנוספות, הלין את החלק הזה של השכר.

 

איך מחשבים את פיצוי ההלנה

לפי סעיף 17(א) לחוק, לשכר המולן מתווסף הגבוה מבין שני חישובים[1]:

  • חישוב שבועי: בעד השבוע הראשון שאחרי המועד לתשלום, החלק העשרים מהשכר המולן, כלומר 5%. בעד כל שבוע נוסף, או חלק משבוע, החלק העשירי, כלומר 10%.
  • חישוב חודשי: הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום ועד יום התשלום, בתוספת 20% על השכר המולן והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש. בעד חלק מחודש, התוספת יחסית.

שימו לב לנקודת ההתחלה: הפיצוי נספר מהמועד לתשלום השכר, כלומר מתום החודש, ולא מהיום התשיעי. היום התשיעי קובע אם השכר הולן, אבל אם הולן, השבועות נספרים מהמועד המקורי.

💡 דוגמה מספרית (לפי החישוב השבועי)

שכר של 10,000 ש"ח שהיה צריך להשתלם בתום החודש, ושולם שלושה שבועות אחרי המועד. בעד השבוע הראשון: 5%, כלומר 500 ש"ח. בעד השבוע השני והשלישי: 10% כל אחד, כלומר 2,000 ש"ח. סך הפיצוי לפי החישוב השבועי: 2,500 ש"ח, רבע מהשכר. בחישוב החודשי התוצאה נמוכה יותר בטווח הזה, ולכן חל החישוב השבועי, שהוא הגבוה.

החישוב השבועי מטפס מהר. אחרי 11 שבועות של איחור, פיצוי ההלנה לפי החישוב השבועי כבר עולה על השכר עצמו. לפי סעיף 17(ב), פיצוי הלנת השכר הוא לכל דבר חלק משכר העבודה[1].

 

ההתיישנות: המלכודת שמחסלת את רוב התביעות

הזכות לשכר עצמו מתיישנת לאחר שנים. הזכות לפיצוי ההלנה מתיישנת הרבה יותר מהר. לפי סעיף 17א(א), היא מתיישנת אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר, המוקדם מביניהם. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 ימים[1].

במילים פשוטות: עובד שקיבל משכורת באיחור, נשם לרווחה והמשיך לעבוד, מאבד ברוב המקרים את הפיצוי אחרי חודשיים. זה התרחיש הנפוץ ביותר: העובד לא רוצה לריב עם המעסיק בזמן שהוא עוד עובד אצלו, ועד שהוא מחליט, הזכות כבר התיישנה.

יש חריג למעסיק שמלין שוב ושוב. לפי סעיף 17א(ב), אם המעסיק הלין את השכר שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים[1]. גם כאן יש תנאים ומגבלות, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.

⚠️ עצור: גם כשהזכות התיישנה, לא הכול אבוד

לפי סעיף 18א, כשהזכות לפיצוי הלנה התיישנה, או כשבית הדין ביטל אותו, חל חוק פסיקת ריבית והצמדה[1]. כלומר, על שכר ששולם באיחור, או שעוד לא שולם, אפשר עדיין לתבוע הפרשי הצמדה וריבית. זה פחות מפיצוי הלנה, אבל זה לא אפס.

 

מתי בית הדין מפחית את הפיצוי

פיצוי הלנת שכר אינו אוטומטי לגמרי. לפי סעיף 18, בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית אותו או לבטל אותו, אם נוכח שהשכר לא שולם במועד בגלל אחד מאלה[1]:

  • טעות כנה של המעסיק.
  • נסיבה שלא הייתה בשליטת המעסיק.
  • מחלוקת על עצם החוב, שיש בה ממש.

וגם זה רק בתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם בזמן. בפועל, בתי הדין לעבודה מפחיתים לעיתים קרובות את הפיצוי, במיוחד כשהסכום גבוה ביחס לשכר. לכן התביעה צריכה להראות שהאיחור לא היה תמים: למשל, שהמעסיק ידע על החוב, לא שילם גם את החלק המוסכם, או חזר על כך שוב.

יש גם מצב מיוחד: מעסיק שנכנס לחדלות פירעון. לפי סעיף 19, כשניתן צו לפתיחת הליכים נגד המעסיק, הנאמן או המפרק לא חייבים בפיצוי הלנת שכר, אלא רק בהפרשי הצמדה[1]. במקרים כאלה עובדים פונים לרוב לביטוח הלאומי.

 

פיצויי פיטורים באיחור: כלל דומה, מועדים אחרים

גם פיצויי פיטורים שלא שולמו בזמן מזכים בפיצוי הלנה, לפי סעיף 20. לפי הסעיף, פיצויי פיטורים נחשבים מולנים אם לא שולמו בתוך 15 ימים מהמועד לתשלומם, שהוא בדרך כלל יום סיום יחסי העבודה[1].

החישוב כאן שונה. כששולמו בין היום ה-16 ליום ה-30, הפיצוי הוא הפרשי הצמדה בלבד. כששולמו אחרי היום ה-30, נוספת גם תוספת של 20% לכל חודש, על הפיצויים והפרשי ההצמדה[1].

 

מה עושים בפועל: שני מסלולים

יש שתי דרכים לפעול, והן לא סותרות זו את זו.

מסלול 1: תביעה בבית הדין לעבודה. זה המסלול שבו מקבלים את הכסף: השכר, פיצוי ההלנה, או הפרשי הצמדה וריבית. התביעה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה, ובגלל ההתיישנות הקצרה צריך להגיש אותה מהר. ברוב המקרים, מכתב דרישה מעורך דין לפני התביעה מביא לתשלום.

מסלול 2: תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה[3]. לפי משרד העבודה, אפשר להגיש תלונה על מעסיק, גם באופן אנונימי, בטופס מקוון או בטלפון ‎*2570. בתלונה בנושא שכר צריך לצרף תלושי שכר ודוחות נוכחות[2]. אבל חשוב להבין את מטרת ההליך: לפי המשרד, התלונה היא תחילת הליך עונשי נגד המעסיק, והיא לא נועדה להביא לפיצוי העובד. משרד העבודה אינו צד לתביעות אזרחיות, ואפשר לפנות במקביל לבית הדין לעבודה[2].

✅ מה לעשות כשהמשכורת מתעכבת

  • לרשום את התאריך שבו השכר היה אמור להגיע, ואת התאריך שבו הגיע בפועל.
  • לשמור את תלושי השכר, דפי החשבון ודוחות הנוכחות.
  • לשמור כל הודעה של המעסיק שמסבירה את האיחור.
  • לא לחכות: מיום שקיבלתם את השכר יש 60 ימים לתבוע את פיצוי ההלנה.
  • לבדוק אם זו לא הפעם הראשונה, כי שלוש הלנות בשנה מאריכות את ההתיישנות.
  • להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים תלונה או תביעה.

 

כשאתם המעסיק

הצד השני של אותו חוק: מעסיק שנקלע לקושי תזרימי חשוף לפיצוי שמצטבר מהר. כמה דברים שכדאי לדעת. ראשית, החלק שאינו שנוי במחלוקת חייב להשתלם בזמן, אחרת לא תוכלו לבקש הפחתה גם על החלק שבמחלוקת. שנית, תיעוד של הסיבה לאיחור, כמו תקלה בנקאית או עיכוב בתשלום מלקוח גדול, חשוב לצורך בקשת הפחתה. ושלישית, הלנה חוזרת היא הבעיה האמיתית, כי היא מאריכה את ההתיישנות לשלוש שנים ומוציאה את התיק מגדר "טעות כנה".

במשרד שלנו בירושלים אנחנו מטפלים בדיני עבודה מהצד של העובד ומהצד של המעסיק: מכתבי דרישה, תביעות בבית הדין לעבודה, והגנה מפני תביעות. הזכות לפיצוי הלנה נשענת על קיומם של יחסי עובד ומעביד, ועל חוקי העבודה שמגנים על השכר.

 

שאלות ותשובות

עד מתי חייבים לשלם משכורת?

לפי חוק הגנת השכר, שכר חודשי משולם עם תום החודש. הוא נחשב "שכר מולן" אם לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד, ולכן בפועל המשכורת צריכה להגיע עד ה-9 בחודש הבא.

כמה פיצוי מגיע על הלנת שכר?

לפי סעיף 17 לחוק, הגבוה מבין: 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון ו-10% לכל שבוע נוסף, או הפרשי הצמדה בתוספת 20% לכל חודש. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את הפיצוי בנסיבות מסוימות.

תוך כמה זמן צריך לתבוע פיצויי הלנת שכר?

בתוך שנה מהיום שהשכר הולן, או בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבלתם את השכר, המוקדם מביניהם. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90. כשהמעסיק הלין שלוש פעמים בשנה, ההתיישנות היא שלוש שנים.

האם תלונה למשרד העבודה תביא לי את הכסף?

לא ישירות. לפי משרד העבודה, התלונה היא תחילת הליך עונשי נגד המעסיק, ולא נועדה להביא לפיצוי העובד. כדי לקבל את השכר ואת הפיצוי צריך לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה. אפשר לעשות את שני הדברים במקביל.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

שכר מולןשכר עבודה שלא שולם עד היום הקובע, כלומר עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו.
היום הקובעהיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר. שכר שלא שולם עד אליו נחשב מולן.
פיצוי הלנת שכרתוספת לשכר המולן לפי סעיף 17 לחוק, שנחשבת חלק משכר העבודה לכל דבר.
הפרשי הצמדהעדכון הסכום לפי עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת האיחור.
בית הדין האזורי לעבודההערכאה שדנה בתביעות בין עובדים למעסיקים, ובכלל זה בתביעות שכר ופיצויי הלנה.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

המשכורת שלכם מתעכבת?

הזמן לתבוע קצר. נחשב את פיצוי ההלנה ונפעל לגבייה לפני שהזכות מתיישנת. צרו קשר עם המשרד בירושלים.


אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של שמעון האן
שמעון האן

הצוות שלנו עוסק בטיפול בתיקי לשון הרע בצורה המקצועית ביותר. יש לנו את הכישורים והניסיון לייצג לקוחות בכל הרמות של הליכי לשון הרע. מלשון הרע ,הוצאת דיבה ובריונות ברשת, ראינו הכל. הרקורד שלנו מדבר בעד עצמו, עם שורה של ניצחונות עבור הלקוחות שלנו.

אבל אנחנו לא רק מומחי לשון הרע; אנחנו גם מקצוענים במשפט אזרחי-מסחרי. הצוות שלנו יודע את הדברים שלו בכל הנוגע לעסקאות מורכבות, נדל"ן, חוזים ועוד. בנינו מוניטין של מצוינות, ומושכים לקוחות גדולים בארץ ובחו"ל.

במשרד עורכי הדין האן, אנו מאמינים שלכולם מגיע ייעוץ וייצוג משפטי מהשורה הראשונה. המגע האישי והמקצועיות הבלתי מעורערת שלנו מייחדים אותנו. כשאתה בוחר בנו, אתה מקבל תומכים עזים שילחמו על זכויותיך.

שלום, אני מעוניינ/ת לשוחח עם עו"ד שמעון האן, אשמח לקבל פרטים.