מי שמוטרד, מאוים או נרדף לא צריך לחכות שהמשטרה תפעל או שהמטריד יפגע בו. החוק מאפשר לבקש מבית המשפט צו, לפעמים כבר באותו יום, ובלי לשלם אגרה. יש שני צווים עיקריים, והבחירה ביניהם תלויה בשאלה מי המטריד. צו למניעת הטרדה מאיימת חל על כל אדם: שכן, בן זוג לשעבר, עמית לעבודה או זר. צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה חל רק כשהפוגע הוא בן משפחה, אבל הוא כולל סמכויות רחבות יותר, כמו הרחקה מהדירה המשותפת. במאמר הזה אסביר מה ההבדל, מה צריך להוכיח, איך מגישים, ומה קורה ביום שאחרי.
עיקרי הדברים
- שני צווים, שני חוקים – צו למניעת הטרדה מאיימת נגד כל אדם, וצו הגנה נגד בן משפחה בלבד.
- אפשר לקבל צו באותו יום – בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד, והדיון בנוכחות שני הצדדים מתקיים בתוך 7 ימים.
- ללא עלות – לפי הרשות השופטת, הגשת הבקשה לשני הצווים אינה כרוכה בתשלום.
- לצו יש תוקף מוגבל – עד שישה חודשים בהטרדה מאיימת ועד שלושה חודשים בצו הגנה, עם אפשרות הארכה.
מהי הטרדה מאיימת לפי החוק
חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, נועד, לפי סעיף 1, להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו[1]. לפי סעיף 2(א), הטרדה מאיימת היא הטרדה של אדם בכל דרך, או איומים כלפיו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו.
החוק מונה דוגמאות, והרשימה אינה סגורה[1]:
- בילוש, מארב או התחקות אחר התנועות והמעשים של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.
- איומים בפגיעה בו, או במאיים עצמו.
- יצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, כמו הודעות, שיחות או פניות ברשתות החברתיות.
- פגיעה ברכוש, בשם הטוב או בחופש התנועה.
שני דברים חשובים בהגדרה. הראשון: לפי סעיף 2(ג), ההטרדה יכולה להיות גם כלפי אדם קרוב, וגם במשתמע או בעקיפין. השני: המילה "לשוב". בית המשפט שואל לא רק מה קרה, אלא אם יש בסיס סביר להניח שזה יקרה שוב. לכן בקשה שמתארת רצף של אירועים חזקה בהרבה מבקשה שמתארת אירוע בודד.
צו הגנה: כשהפוגע הוא בן משפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מאפשר לתת צו הגנה מפני בן משפחה. ההגדרה של "בן משפחה" בסעיף 1 רחבה, וכוללת גם מי שהיה בן משפחה בעבר: בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, הורה של בן זוג, סבים, צאצאים, אחים, גיסים, דודים ואחיינים[2].
לפי סעיף 3, בית המשפט רשאי לתת צו הגנה אם התקיים אחד מאלה: בסמוך לפני הבקשה הפוגע נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית או עלול לבצע עבירת מין; או שהתעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לו לנהל חיים סבירים[2].
ההבדל המעשי הגדול הוא בסמכויות. לפי סעיף 2(א), צו הגנה יכול לאסור על הפוגע להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה, או להימצא במרחק מסוים ממנה, גם אם יש לו זכות בדירה. הוא יכול גם לאסור עליו להפריע לשימוש בנכס שמשמש את בן המשפחה, גם אם יש לו זכות בנכס[2]. כלומר, בן זוג אלים יכול להיות מורחק מהדירה שבבעלותו המשותפת.
טבלת השוואה: איזה צו מתאים לכם
| צו למניעת הטרדה מאיימת | צו הגנה | |
|---|---|---|
| נגד מי | כל אדם | בן משפחה, כולל לשעבר |
| החוק | חוק מניעת הטרדה מאיימת[1] | החוק למניעת אלימות במשפחה[2] |
| איפה מגישים | בית משפט השלום; לענייני משפחה כשהפוגע בן משפחה; לנוער כשרלוונטי[3] | כל בית משפט שלום או לענייני משפחה, בלי קשר למקום המגורים[4] |
| תוקף ראשוני | עד שישה חודשים | עד שלושה חודשים |
| הארכה | עד שנה בסך הכול, ומטעמים מיוחדים עד שנתיים | עד שישה חודשים, ומטעמים מיוחדים עד שנה ועוד שנה |
| הרחקה מהבית המשותף | לא בתנאים של צו הגנה | כן, גם כשלפוגע יש זכות בדירה |
| עלות | ללא עלות[3] | ללא עלות[4] |
מה הצו יכול לאסור
לפי סעיף 5(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, הצו יכול לאסור על הפוגע, כולם או חלקם ובתנאים: להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום; לאיים עליו; לבלוש אחריו, לארוב לו או לפגוע בפרטיותו; ליצור איתו כל קשר; להימצא במרחק מסוים מהבית, מהרכב, ממקום העבודה או ממקום הלימודים שלו; ולשאת או להחזיק נשק[1]. האיסורים חלים גם כלפי אדם קרוב לנפגע.
יש כאן מדרג. לפי סעיף 4(א), על בסיס הטרדה מאיימת בלבד, בית המשפט מוסמך לאסור את ארבעת הראשונים. כדי לאסור גם התקרבות למקומות מסוימים ונשיאת נשק, הוא צריך להשתכנע שההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות החיים[1]. כשיש סכנה גופנית ממשית, או פגיעה בגוף סמוך לבקשה, אפשר לבקש את כל האיסורים (סעיף 4(ב)).
הצו יכול לכלול גם דרישה לערובה, לקיומו ולהתנהגות טובה, וכל הוראה אחרת שדרושה לביטחון הנפגע (סעיף 5(ד))[1]. ערובה כזו, שמחולטת במקרה של הפרה, היא כלי הרתעה משמעותי.
איך מגישים את הבקשה
לפי הרשות השופטת, את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת מגישים רק בהגעה פיזית לבית המשפט, הקרוב למקום המגורים של המבקש או למקום שבו הוא נמצא, בתור מראש. שעות קבלת הקהל הן 8:30 עד 13:30. מחוץ לשעות האלה, עד 17:00 פונים למוקד המידע והשירות של הנהלת בתי המשפט, ואחרי 17:00 למוקד הכוננים[3].
מה צריך:
- טופס בקשה מלא, כולל תצהיר שחותמים עליו בפני מורשה חתימה בבית המשפט.
- תעודת זהות או דרכון בתוקף. רישיון נהיגה לא מתקבל.
- כל מסמך תומך: תלונה במשטרה, דוח רפואי, תמונות, צילומי מסך של הודעות.
לפי הרשות השופטת, השירות ניתן ללא עלות, ומי שעומד בתנאי הזכאות יכול לקבל עזרה משפטית ראשונית וייצוג דחוף מעמדות הסיוע המשפטי בבתי המשפט[3]. בצו הגנה, אפשר להגיש בכל בית משפט שלום ובכל בית משפט לענייני משפחה בארץ, בלי קשר למקום המגורים. בקשה לצו הגנה מפני קטין מוגשת רק לבית המשפט לענייני משפחה[4].
💡 טיפ מקצועי: התיעוד הוא הבקשה
שופט שמחליט במעמד צד אחד רואה רק את מה שהגשתם. שמרו כל הודעה, שיחה, תמונה ומייל, עם תאריך ושעה. כתבו יומן קצר של האירועים. ואם יש עדים, רשמו את הפרטים שלהם. צילומי מסך של הודעות ברשתות החברתיות צריכים להראות גם את שם השולח ואת התאריך.
מה קורה אחרי ההגשה
לפי סעיף 7(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד, כלומר בלי שהמטריד נוכח, אם הוא סבור שזה דרוש להגנה מיידית על שלום הנפגע. במקרה כזה, לפי סעיף 7(ב), הדיון בנוכחות שני הצדדים מתקיים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו[1]. ההסדר בצו הגנה דומה (סעיף 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה)[2].
בדיון הזה המטריד מקבל הזדמנות להגיב, ובית המשפט מחליט אם להאריך את הצו, לשנות אותו או לבטל אותו. לפי סעיף 7(ג), הוא רשאי להאריך את הצו גם אם המטריד לא התייצב[1]. הדיון במעמד שני הצדדים הוא השלב שבו נקבע אם הצו יחזיק, ולכן צריך להגיע אליו מוכנים, עם הראיות ועם העדים.
חשוב גם לזכור את המועדים. לפי הרשות השופטת, בקשה להארכת צו למניעת הטרדה מאיימת מגישים עד 7 ימים לפני שהוא פוקע[3]. בצו הגנה, אם הבקשה להארכה מוגשת אחרי שפג תוקף הצו, צריך להגיש בקשה לצו חדש[4].
הפרת הצו, ובקשות סרק
לפי סעיף 8 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, כשמוגשת תלונה במשטרה על הפרת הצו, שוטר רשאי לעצור את המפר. והחוק מוסיף שאין זו הגנה למפר שהנפגע עצמו לא עמד על קיום הצו[1]. כלומר, גם אם הנפגע יצר קשר, הצו עדיין מחייב את המטריד.
לצד ההגנה, החוק מגן גם מפני ניצול לרעה. לפי סעיף 9, כשבית המשפט דוחה בקשה וקובע שהיא קנטרנית, הוא רשאי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה ולטובת מי שנפגע, ובפיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה[1]. צו מניעה הוא לא כלי במאבק משפטי אחר, כמו סכסוך שכנים על חניה או גירושין, ושופטים מזהים בקשות כאלה.
ויש חריג חשוב בתחום התקשורת והביקורת. לפי סעיף 4(ג), החוק לא יחול כשהמעשה נעשה בנסיבות שמהוות הגנה לפי חוק הגנת הפרטיות, למשל במסגרת חובה עיתונאית או מקצועית[1]. תחקיר עיתונאי, למשל, אינו הטרדה מאיימת רק כי מושא התחקיר לא אוהב אותו.
הטרדה ברשת, לשון הרע ופרטיות: כשהתחומים נפגשים
הרבה מההטרדות היום מתרחשות ברשת: הודעות חוזרות, פרסומים משפילים, פרופילים מזויפים, מעקב אחרי מיקום. החוק מכסה את זה במפורש, כי "יצירת קשר בכל אמצעי אחר" ו"פגיעה בשמו הטוב" נמנות בהגדרה[1].
במקרים כאלה, צו מניעה הוא לא תמיד הכלי היחיד. כשההטרדה כוללת פרסומים כוזבים, ייתכן שיש גם עילה לתביעת לשון הרע. ההבחנה בין לשון הרע לבין הטרדה מאיימת חשובה, כי היא קובעת אם מבקשים צו, תובעים פיצוי, או גם וגם. וכשההטרדה כוללת צילום, מעקב או פרסום של מידע אישי, ייתכן שיש גם עילה לפי חוק הגנת הפרטיות, כמו במקרים הנפוצים של פגיעה בפרטיות.
במשרד שלנו בירושלים, שבו התחום של לשון הרע ופרטיות הוא תחום הליבה, אנחנו מטפלים בבקשות לצווי מניעה, בייצוג בדיון במעמד שני הצדדים, ובתביעות נלוות. אנחנו מייצגים גם מי שהוגשה נגדו בקשה שאין לה בסיס, כי גם צו שניתן שלא בצדק פוגע בשם הטוב ובחופש התנועה. צילום ללא רשות, למשל, יכול להיות גם הטרדה וגם פגיעה בפרטיות, וכל אחד מהם פותח מסלול אחר.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת לבין צו הגנה?
צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נגד כל אדם, לתקופה של עד שישה חודשים. צו הגנה ניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, רק נגד בן משפחה, לתקופה של עד שלושה חודשים, ויכול לכלול הרחקה מהדירה המשותפת גם כשלפוגע יש זכות בה.
כמה עולה להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?
לפי הרשות השופטת, השירות ניתן ללא עלות. גם בקשה לצו הגנה מפני בן משפחה ניתנת ללא עלות. מי שעומד בתנאי הזכאות יכול לקבל סיוע משפטי בעמדות הסיוע בבתי המשפט.
אפשר לקבל צו באותו יום?
כן. בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד, אם הוא סבור שזה דרוש להגנה מיידית. במקרה כזה הדיון בנוכחות שני הצדדים מתקיים בתוך שבעה ימים. מחוץ לשעות קבלת הקהל פונים למוקד המידע של הנהלת בתי המשפט, ואחרי 17:00 למוקד הכוננים.
מה קורה אם המטריד מפר את הצו?
מגישים תלונה במשטרה. לפי סעיף 8 לחוק, שוטר רשאי לעצור את המפר. העובדה שהנפגע עצמו לא עמד על הצו אינה הגנה למפר.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 – ויקיטקסט
- [2] החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (סעיפים 1-5) – ויקיטקסט
- [3] הגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת – הרשות השופטת
- [4] בקשה לצו הגנה או לצו הגנה לפיקוח טכנולוגי – הרשות השופטת
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי. במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה במוקד 100.
מטרידים אתכם, או הוגשה נגדכם בקשה?
נעזור להכין בקשה מבוססת, או להתגונן מפני בקשה שאין לה בסיס. צרו קשר עם המשרד בירושלים.