הפצת שמועות על בעיות נפשיות: מתי זו עילה לתביעת לשון הרע?

הטלפון מצלצל פחות. אנשים מביטים בך אחרת במסדרון. אתה מגלה שמאחורי גבך, מישהו מפיץ שאתה 'לא יציב', 'בדיכאון' או 'לוקח כדורים פסיכיאטריים'. הפצת שמועות על מצב נפשי היא כלי נשק אכזרי. היא פוגעת לא רק בשם הטוב, אלא גם בתחושת הביטחון האישי ובפרנסה. הבשורה החשובה היא שהחוק הישראלי מכיר בעוצמת הפגיעה הזו. זו לא 'רכילות' תמימה. במקרים רבים, זו עילה ברורה לתביעת לשון הרע.

הזירה הנפוצה: מתי שמועה הופכת לנשק?

הפצת שמועות על מצב נפשי יכולה להתרחש בכל מעגל חברתי, אך היא הרסנית במיוחד כאשר יש יחסי כוחות או תלות. הנסיבות הנפוצות ביותר שאנו נתקלים בהן מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. במקום העבודה: זוהי אחת הזירות הרגישות ביותר. שמועה כמו "אל תסמכו עליה בפרויקט – היא בדיכאון ולא מתפקדת" או "שמעתי שהוא לוקח תרופות פסיכיאטריות, כנראה לא יציב" יכולה לחסל קריירה. היא עלולה למנוע קידום, להוביל להדרה מפרויקטים חשובים, לפגוע ביחסי עבודה ואף לשמש עילה סמויה לפיטורין. החוק מכיר במקרים אלו בתור הוצאת דיבה במקום העבודה באופן מובהק.
2. לאחר סכסוך או פרידה: במערכות יחסים (זוגיות או חברות) שהסתיימו רע, הפצת שמועות על מצב נפשי הופכת לכלי נקמה. משפטים כמו "הוא התבכיין ובכה הרבה אז אל תדברי איתו" או "תיזהרו ממנה, היא לא יציבה נפשית" נועדו לבודד את האדם, לפגוע במערכות היחסים החדשות שלו ולהציג אותו כ"בעייתי" וכאשם בפרידה.
3. בסביבה חברתית או לימודית: בבתי ספר, אוניברסיטאות או קהילות סגורות, שמועות אלו משמשות ככלי לשיימינג ונידוי חברתי. הן יוצרות סטיגמה מיידית שקשה מאוד להסיר. זהו חוק איסור לשון הרע בפעולה, גם אם המעורבים צעירים.

"אבל זו רק רכילות": מדוע החוק רואה זאת בחומרה?

החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם סטיגמה משמעותית סביב בריאות הנפש. אנשים נוטים לפרש התמודדות נפשית כחולשה או חוסר יציבות, וזהו בדיוק המצע שעליו צומחת עבירת לשון הרע.

על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, לשון הרע מוגדרת כפרסום שעלול לפגוע באדם. החוק קובע כי פרסום עלול להוות לשון הרע אם הוא עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.

כאשר מפיצים על אדם שהוא סובל מ"בעיות נפשיות", בין אם זה נכון ובין אם לא, המטרה הברורה היא לגרום לסביבה להתרחק ממנו, לפקפק בשיקול דתו, לראות בו אדם "פגום" או "מסוכן". הדבקת תווית של "חולה נפש" או "לא יציב" היא אחת הצורות החמורות של ביזוי חברתי, והיא פוגעת ישירות בכבודו של האדם.

מדובר על פגיעה בשם הטוב באופן שקשה לכמת. למעשה, במקרים מסוימים, הפצת מידע על מצב רפואי מהווה גם פגיעה בפרטיות, בהתאם אל חוק הגנת הפרטיות. הסטיגמה החברתית היא כה חזקה, עד כי משרד הבריאות עצמו מנהל קמפיינים להפחתתה.

האם כל אמירה על מצב נפשי היא לשון הרע?

לא כל אמירה תוכר בהכרח כלשון הרע. החוק מכיר במספר הגנות, כשהרלוונטיות ביותר כאן הן הגנת "אמת דיברתי" וכן הגנת "תום הלב".

כדי ליהנות מהגנת "אמת דיברתי", מפיץ השמועה יצטרך להוכיח שני דברים מצטברים: (1) שהדבר שפרסם היה אמת, וגם (2) שהיה בפרסום עניין ציבורי.

הבהרה משפטית: חריג "תום הלב" במקום העבודה

חשוב לציין כי לא כל דיון במקום העבודה הנוגע למצבו של עובד ייחשב אוטומטית ללשון הרע. הפסיקה מכירה בכך שלמעסיק יש זכות לגיטימית לנהל את העסק ולדון בתפקוד עובדיו.

לדוגמה, מנהל המקיים דיון ענייני ומצומצם עם גורם רלוונטי (כמו מנהל משאבי אנוש או מנהל בכיר) לגבי ירידה בתפקוד של עובד (גם אם הרקע לכאורה נפשי), עושה זאת כחלק מתפקידו. כל עוד הדיון נעשה בתום לב, לצורך ענייני, בהיקף מצומצם, ולא מתוך כוונה זדונית לבזות או להשפיל – ייתכן מאוד שהוא יזכה להגנת "תום הלב" הקבועה בחוק. הגבול דק, והוא עובר בין דיון ניהולי לגיטימי לבין הפצת רכילות זדונית.

כיצד מתמודדים עם הפצת שמועות על רקע נפשי?

התגובה הראשונית היא לרוב הלם, עלבון ורצון להתגונן או לתקוף בחזרה. עם זאת, פעולה נכונה ומסודרת היא קריטית להפסקת הפגיעה.

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא תיעוד. תיעוד מדויק של כל אמירה, צילום מסך, הקלטה (בכפוף לחוק) או עדות מהווה את הבסיס לכל הליך משפטי עתידי. שמרו כל הודעת לשון הרע בוואטסאפ, אימייל, או תיעוד של לשון הרע בפייסבוק שבהם נאמרים הדברים. איסוף ראיות להוכחת לשון הרע הוא שלב מכריע.

לאחר מכן, יש לפנות לייעוץ משפטי כדי להעריך את חומרת המקרה ואת סיכויי התביעה. במקרים רבים, הפעולה הראשונה שבתור עו"ד לשון הרע יבצע היא שליחת מכתב התראה לשון הרע חריף וברור למפיץ השמועה. מכתב זה דורש את הפסקת ההכפשות, התנצלות, ולעיתים גם פיצוי כספי. עוצמתו של מכתב כזה, המגיע מגורם משפטי רשמי, מספיקה לרוב כדי לעצור את הפגיעה.

אם ההכפשות לא פוסקות, נתיב הפעולה הבא הוא הגשת תביעת לשון הרע לבית המשפט.

מהם הפיצויים שניתן לתבוע?

בתביעת לשון הרע ניתן לתבוע פיצוי בשני מסלולים עיקריים:

1. פיצוי על נזק ממשי: אם נגרם לכם נזק כלכלי מוכח (למשל, פיטורין, אובדן לקוחות, ביטול עסקה) או אם נזקקתם לטיפול רפואי או נפשי בעקבות הפגיעה, ניתן לתבוע את מלוא העלויות הללו. ניתן להיעזר בגופים כמו עמותת אנוש המסייעת למתמודדי נפש ולקבל תמיכה.
2. פיצוי ללא הוכחת נזק: זהו הכלי המשמעותי ביותר בחוק. מכיוון שקשה מאוד להוכיח "נזק" לשם טוב, החוק מאפשר מסלול מהיר יותר. זהו היתרון של תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק. חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד כ-80,000 ש"ח (נכון לשנת 2024, סכום המתעדכן בהתאם למדד) ללא הוכחת נזק, וסכום כפול מכך (כ-160,000 ש"ח) אם הוכחה כוונה לפגוע.

מדוע לא כדאי להתמודד עם זה לבד?

כאשר אדם נפגע עמוקות, התגובה האמוציונלית מקשה עליו לפעול בשיקול דעת. עימות ישיר עם מפיץ השמועה עלול להיות טעון ולהוביל להסלמה, להכחשות, או אף להכפשות נוספות.

פנייה לעורך דין מנתקת את האמוציות מהטיפול בתיק. עימות ישיר עלול להסלים את המצב, בעוד שמכתב רשמי ממשרד עורכי דין מבהיר למפיץ השמועה את חומרת מעשיו ואת ההשלכות המשפטיות. הטיפול המשפטי מאפשר לכם לקחת צעד אחורה, להתמקד בשיקום שלכם, ולהפקיד את ניהול המאבק בידי גורם מקצועי שמבין את הניואנסים של החוק ויודע כיצד להוכיח את הפגיעה בבית המשפט.

השבת השליטה לידיים שלכם

הפגיעה שבאה בעקבות הפצת שמועות על מצבכם הנפשי היא עמוקה. היא מערערת את עולמכם המקצועי והאישי. אך אתם לא לבד. הצעד הראשון להשבת השקט הנפשי והשם הטוב שלכם מתחיל בהבנה שיש לכם זכויות ושהחוק עומד לצדכם.

משרד עורכי הדין שמעון האן מנוסה בניהול תיקי לשון הרע מורכבים ורגישים. אנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהתוות את הדרך המשפטית הנכונה ביותר עבורכם, במטרה לעצור את הפגיעה ולהשיג את הפיצוי המגיע לכם. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ראשוני דיסקרטי.