תפריט

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-803-6102

לשון הרע בזום: מתי ביקורת הופכת להוצאת דיבה?

הזום נפתח. 15 פרצופים על המסך. פתאום, המנהל פונה אליך: "שמע לא ייצא ממך כלום", "הפרויקט נכשל בגללך, אתה כישלון", "אתה עצלן, אתה סתם לוקח כסף מהחברה". הדם אוזל לך מהפנים. כולם שומעים. כולם רואים. זו לא "ביקורת בונה", זו השפלה פומבית. ההשפלה הזו, המתרחשת במקום העבודה הווירטואלי, היא הוצאת דיבה במקום העבודה לכל דבר, והחוק מכיר בה.

למה פגישת זום היא זירה מסוכנת ללשון הרע?

עד לפני מספר שנים, השפלת עובד הייתה מתרחשת בחדר ישיבות פיזי. כיום, הזירה הדיגיטלית הפכה למסוכנת אף יותר משלוש סיבות עיקריות:

  1. זהו "פרסום" לכל דבר: חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע כי "פרסום" מתרחש כשהדבר נאמר "בעל פה בפני שני אנשים או יותר". פגישת זום עם 15 עובדים היא "פרסום" מובהק וברור.
  2. האפקט הפסיכולוגי: ההשפלה אינה רק שמיעתית, היא גם חזותית. העובד המושפל נאלץ לשבת מול המצלמה כשכל העיניים ננעצות בו, ללא יכולת פיזית "לצאת מהחדר" בכבוד.
  3. פוטנציאל ההקלטה: בניגוד לשיחת מסדרון חולפת, פגישות זום מוקלטות לעיתים קרובות. המשמעות היא שההשפלה אינה אירוע חד-פעמי, אלא הופכת למסמך מתועד שניתן לצפות בו שוב ושוב.

החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שעלול "להשפיל אדם בעיני הבריות"… ופגישת זום עם עמיתים עונה בדיוק להגדרה זו. אמירות כאלה פוגעות ישירות במעמדך המקצועי, בסמכותך מול כפיפים, ובסיכויי הקידום שלך.

הגבול הדק: מתי "ביקורת" הופכת ל"השפלה"?

לא כל משוב שלילי ממנהל הוא לשון הרע. למנהל יש זכות (וחובה) להעביר ביקורת על עבודתך. הגבול המשפטי הדק עובר בין ביקורת עניינית לבין השפלה אישית.

  • ביקורת לגיטימית (גם אם קשה): "יוסי, הדוח שהגשת חסר נתונים. אני צריך שתתקן את סעיפים א' וב' עד סוף היום." (ביקורת ספציפית, עניינית, מכוונת לתוצר).
  • הוצאת דיבה (השפלה): "יוסי, אתה פשוט עצלן ורמאי. הדוחות שלך תמיד שווים לפח", "אני לא סומך על שום מספר שאתה מוציא", "היא בלתי נסבלת ואף אחד בצוות לא רוצה לעבוד איתה". (ביקורת כוללנית, תוקפת את אופיו וכישוריו של האדם, ולא את המשימה).

השאלה המרכזית שבית המשפט בוחן היא האם מטרת האמירה הייתה לשפר את העבודה, או לבזות ולהשפיל את העובד.

שימו לב: "אמת דיברתי" היא לא הגנה אוטומטית למנהל

המנהל המכפיש עשוי לטעון להגנת הגנת "אמת דיברתי" – "אבל זו האמת, הוא באמת עצלן!". הגנה זו דורשת שני תנאים: שהדבר אמת, ושהיה בפרסום "עניין ציבורי".

העובדה שהמנהל שלך באמת חושב שאתה "עצלן" אינה נותנת לו זכות להכריז על כך בפני כל הצוות. אין שום "עניין ציבורי" בהשפלה פומבית של עובד. הערוץ הלגיטימי לביקורת כזו הוא שיחה אישית, ישיבת משוב או הליך משמעתי מסודר. ביצוע "משפט שדה" בזום מרוקן את טענת ההגנה הזו מתוכן.

ההגנה החזקה ביותר של המנהל (שאינה "אמת דיברתי")

המאמר התמקד בהפרכת טענת "אמת דיברתי". אך בבית המשפט, ההגנה העיקרית של המנהל לא תהיה "זה נכון שהוא עצלן", אלא הגנה מתוחכמת בהרבה: הגנת "תום הלב" במסגרת יחסי עבודה (סעיף 15 לחוק).

עורך הדין של החברה יטען כך:

  1. למנהל יש חובה לנהל את עובדיו ולתת ביקורת (סעיף 15(2) לחוק).
  2. לכל הנוכחים בזום (חברי הצוות) היה "עניין כשר" בביקורת, מכיוון שהם תלויים בעבודתך (סעיף 15(3) לחוק).
  3. לכן, פגישת הזום הייתה "פורום פנימי לגיטימי" והאמירות, גם אם קשות, חוסות תחת הגנת תום הלב.

כך מנצחים את הטענה הזו:

המפתח לניצחון בתיק כזה הוא להוכיח שהמנהל פעל בחוסר תום לב. כלומר, שהמטרה האמיתית שלו לא הייתה "לשפר את העבודה" אלא "להשפיל אותך אישית".

כאן "ראיית הזהב" (ההקלטה או התיעוד המדויק) נכנסת לפעולה. אנו מוכיחים חוסר תום לב על ידי:

  • השפה: האם הוא השתמש בכינויי גנאי ("עצלן", "טיפש", "רמאי") במקום בביקורת עניינית ("הדוח איחר", "הנתונים שגויים")?
  • הטון: האם הוא צעק, לעג או השתמש בטון משפיל?
  • ההקשר: האם זה קרה לאחר ויכוח אישי ביניכם?

בית המשפט יודע להבדיל בין ביקורת ניהולית קשוחה לבין התעמרות והשפלה אישית. המטרה שלנו היא להוכיח שהגבול הזה נחצה בבירור.

תוכנית פעולה: מה עושים מיד אחרי שהושפלתם בזום?

הפעולה הראשונה היא לנשום עמוק ולא להגיב באימפולסיביות. הפעולות הבאות הן קריטיות:

שלב הפעולה המומלצת מדוע זה קריטי?
1. תיעוד מיידי מיד בתום הפגישה, כתבו סיכום מדויק: מה נאמר מילה במילה, מי נכח בפגישה (שמות ותפקידים), התאריך והשעה. הזיכרון דוהה. התיעוד המיידי הוא הראיה החזקה ביותר שלכם.
2. בדיקת הקלטה יש לברר אם הפגישה הוקלטה. ניתן לשאול עמית מהימן או לפנות רשמית (רצוי לאחר ייעוץ). הקלטה היא ראיה חותכת.
3. אל תגיבו רגשית אל תשלחו מייל זועם למנהל או לכל הצוות. אל תכתבו על כך בצ'אט הפנימי. תגובה רגשית עלולה לשמש נגדכם ולהציג אתכם כ"לא יציבים" או "בעייתיים".
4. פנייה לייעוץ משפטי לפני פנייה ל-HR או כל גורם אחר בחברה, דברו עם עורך דין. חובה להבין את הזכויות שלכם ואת הסיכונים לפני שאתם פועלים בתוך הארגון.

מדוע עורך דין הוא קריטי בניהול משבר כזה?

התמודדות עם הוצאת דיבה במקום העבודה היא הליכה על חבל דק. אתם רוצים לעצור את הפגיעה, אבל גם לשמור על מקום העבודה שלכם (אם ניתן).

  1. איסוף ראיות: עורך דין ידע כיצד לדרוש מהחברה את הקלטת הזום באופן חוקי. בקשה כזו מעובד עלולה להידחות, אך דרישה משפטית מחייבת התייחסות, במיוחד לאור חוק הגנת הפרטיות וכללי הרשות להגנת הפרטיות הנוגעים לשמירת מידע.
  2. יצירת הרתעה: מכתב התראה הנשלח למנהל (עם העתק למנכ"ל ולמחלקה המשפטית) משנה את מאזן הכוחות. הוא הופך תלונה "רגשית" של עובד לאירוע משפטי עם פוטנציאל נזק כספי לחברה.
  3. ניהול אסטרטגי: עורך הדין יפריד את הרגש מהאסטרטגיה. הוא ינסח את הטענות בצורה משפטית מדויקת, ינהל את המשא ומתן על פיצוי או התנצלות, ויגן עליכם מפני צעדי נגף של המעסיק, כמו ניסיון פיטורין פסול. זהו הליך שונה מהתמודדות עם הוצאת דיבה בפייסבוק, מכיוון שהוא מערב יחסי עובד-מעביד.

טיפ הזהב: הקלטת זום היא "ראיית זהב"

ברוב תביעות הדיבה על דברים שנאמרו בעל פה, הקושי הגדול הוא להוכיח מה נאמר ומי שמע. הקלטת זום היא "ראיית זהב" שהופכת תביעת לשון הרע ממקרה של "מילה כנגד מילה" להוכחה חד משמעית.

ההקלטה מוכיחה שלושה דברים בו-זמנית:

התוכן: מה בדיוק נאמר.

הפרסום: מי בדיוק נכח בשיחה ושמע את הדברים.

הטון: ההקלטה משקפת את הטון המשפיל, הצעקני או הבוטה, וממחישה לבית המשפט את עוצמת הפגיעה בשם הטוב.

הקלטה כזו מחזקת מאוד את הדרישה לפיצוי סטטוטורי (כדוגמת פיצוי ללא הוכחת נזק) לפי החוק, שיכול להגיע עד כ-80,000 ש"ח (וכפול מכך אם הוכחה כוונה לפגוע).

מלכודת ההקלטה הסמויה (ראיית זהב מול הפרת חוזה)

"טיפ הזהב" שהוזכר קודם לכן הוא קריטי: הקלטה היא ראיה חותכת. אך כאן טמון מלכוד משפטי מורכב שיש להכיר.

החוק הישראלי (חוק האזנת סתר): על פי החוק היבש, מותר לאדם להקליט כל שיחה שהוא צד לה, גם אם הצדדים האחרים אינם מודעים להקלטה. לכן, הקלטת פגישת זום שאתה משתתף בה (למשל, באמצעות תוכנה חיצונית או אפילו עם הטלפון) אינה עבירה פלילית.

המלכוד (דיני עבודה): עם זאת, רוב חוזי ההעסקה המודרניים כוללים סעיפים האוסרים במפורש על עובדים להקליט פגישות או שיחות במקום העבודה ללא הסכמה מפורשת.

הדילמה: נוצר מצב אבסורדי שבו השגת את "ראיית הזהב" שלך להוכחת לשון הרע, אך עשית זאת תוך הפרה ישירה של חוזה העבודה שלך.

המשמעות היא שאתה עלול לזכות בתביעת הדיבה, אך באותו יום להיות מפוטר לאלתר "בגין עילה" (פיטורין השוללים פיצויי פיטורין) בשל הפרת אמון חמורה והפרת החוזה.

לפני שאתה מפעיל תוכנת הקלטה, אתה חייב להתייעץ עם עורך דין. יש לבחון את חוזה ההעסקה שלך ולגבש אסטרטגיה שתאזן בין הצורך בסיפוק ראיות להוכחת לשון הרע לבין הסיכון האדיר למקום עבודתך.

מלכודת התביעה הנגדית (ה"בומרנג" של הסלאק/ווטסאפ)

המאמר הזהיר אותך בצדק לא להגיב בפאניקה למנהל ולא לפנות ל-HR לבד. אך ישנו מלכוד אחרון, מתוחכם, ש"פרקליט השטן" מזהה:

התרחיש: פגישת הזום נגמרת. אתה מושפל וזועם. האינסטינקט המיידי שלך הוא לפנות לערוץ ה"פרטי" של הצוות (ב-Slack, WhatsApp או Teams) ולכתוב: "אתם קולטים מה @מנהל עשה לי עכשיו? הוא פשוט בריון חסר מושג! הוא מתעמר בי!"

המלכוד: ברגע שלחצת 'Enter' – ביצעת הוצאת דיבה בעצמך.

  1. זהו פרסום: האמירה פורסמה בפני 2+ אנשים (חברי הצוות).
  2. זוהי ראיה בכתב: בניגוד לזום (שלא תמיד מוקלט), ההודעה שלך מתועדת בכתב.
  3. זוהי תביעה נגדית: ברגע שעורך הדין שלך ישלח מכתב התראה על ההשפלה בזום, עורך הדין של החברה ישלוף את צילומי המסך מהסלאק ויאיים להגיש תביעת לשון הרע נגדית (או יגיש אחת).

השורה התחתונה: הפכת תיק נקי שבו אתה הקורבן, לקרב בוץ הדדי שבו שני הצדדים השמיצו. הזעם שלך, מוצדק ככל שיהיה, חייב להיות מנותב אך ורק לעורך הדין שלך. אל תכתוב כלום לאף עמית לעבודה.

מוקש לפניך: המלכודת של פנייה ישירה ל-HR

עובדים רבים חושבים ש-HR (משאבי אנוש) נועדו להגן עליהם. זו טעות נפוצה. מחלקת HR נועדה בראש ובראשונה להגן על החברה מפני תביעות.

פנייה לא מוכנה ל-HR עלולה להסתיים בטיוח התלונה ("נרשום לפנינו"), בהפיכתכם ל"עובד בעייתי" שמייצר דרמות, או גרוע מכך, בשיחה עם המנהל הפוגע שרק תחמיר את היחס אליכם. לפני הפנייה ל-HR, חשוב להתייעץ עם עורך דין. הוא ינחה אתכם כיצד לנסח את הפנייה כ"התראה משפטית" רשמית, כזו ש-HR לא יוכלו להתעלם ממנה.

שמירה על הכבוד המקצועי שלך בעולם הדיגיטלי

מקום העבודה הווירטואלי אינו שטח הפקר. אותם חוקים המגנים עליך בחדר הישיבות, מגנים עליך גם בפגישת הזום. כבודכם המקצועי אינו נמחק ברגע שאתם לוחצים 'Join Meeting'. אם הושפלתם, בוזיתם או הוכפשתם בפני עמיתיכם, אל תישארו עם תחושת העלבון לבד.

אנחנו, משרד עורכי הדין שמעון האן, מנוסים בטיפול ברגישות ובנחישות במקרי לשון הרע המתרחשים בתוך יחסי עבודה. אנו נדע כיצד לאסוף את הראיות, לפעול מול המעסיק בצורה אסטרטגית, ולהבטיח ששמכם הטוב ינוקה והצדק ייעשה. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ דיסקרטי.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של שמעון האן
שמעון האן

היכרות עם משרד עו"ד האן בראשות עו"ד שמעון האן. הצוות שלנו עוסק בטיפול בתיקי לשון הרע בצורה המקצועית ביותר. יש לנו את הכישורים והניסיון לייצג לקוחות בכל הרמות של הליכי לשון הרע. מלשון הרע ,הוצאת דיבה ובריונות ברשת, ראינו הכל. הרקורד שלנו מדבר בעד עצמו, עם שורה של ניצחונות עבור הלקוחות שלנו.

אבל אנחנו לא רק מומחי לשון הרע; אנחנו גם מקצוענים במשפט אזרחי-מסחרי. הצוות שלנו יודע את הדברים שלו בכל הנוגע לעסקאות מורכבות, נדל"ן, חוזים ועוד. בנינו מוניטין של מצוינות, ומושכים לקוחות גדולים בארץ ובחו"ל.

במשרד עורכי הדין האן, אנו מאמינים שלכולם מגיע ייעוץ וייצוג משפטי מהשורה הראשונה. המגע האישי והמקצועיות הבלתי מעורערת שלנו מייחדים אותנו. כשאתה בוחר בנו, אתה מקבל תומכים עזים שילחמו על זכויותיך, במיוחד במקרים של לשון הרע. סמוך על משרד עורכי הדין ונוטריון שמעון האן עבור כל הצרכים המשפטיים שלך.

שלום, אני מעוניינ/ת לשוחח עם עו"ד שמעון האן, אשמח לקבל פרטים.
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.