ההתמודדות עם אדם שהטיח בכם כינויי גנאי השאובים מתקופת השואה יוצרת תחושת השפלה עמוקה, עלבון צורב וחוסר אונים מול עזות המצח.
בתי המשפט רואים בחומרה רבה את זילות השואה במרחב האזרחי, ומעמידים לרשות הנפגעים כלים משפטיים לדרישת פיצויים משמעותיים על עצם הפגיעה בכבודם. פעולה משפטית נכונה מאפשרת להעמיד את הפוגע במקומו ולהשיב את שמכם הטוב ללא פשרות.
מדוע הפסיקה מתייחסת בחומרה לביטויים הקשורים לשואה?
המשפט הישראלי מעניק משקל כבד למילים הנאמרות במרחב הציבורי, אך ישנן מילים שחצו את גבול המותר באופן מוחלט. ביטויים השואבים את מקורם בתקופת השואה נושאים עמם מטען היסטורי כבד וחריג בחומרתו.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי שימוש במונחים אלו כלפי אדם אחר אינו בגדר קללה רגילה, אלא חציית קו אדום מוסרי ומשפטי.
טעות נפוצה שאנו נתקלים בה היא המחשבה כי בעת סכסוך סוער מותר לומר הכל, וכי הדברים ייסלחו בשל סערת הרגשות. הפסיקה דוחה גישה זו מכל וכל.
כאשר אדם בוחר להשתמש במושגים הלקוחים מתקופת הרייך השלישי, הוא עושה זאת במטרה אחת ברורה והיא לפגוע, להשפיל ולבזות את הצד השני בצורה הקשה ביותר האפשרית.
לכן, פסיקת פיצויים במסגרת תביעת לשון הרע והוצאת דיבה נועדה לא רק להטיב עם הנפגע, אלא גם להעביר מסר הרתעתי וברור לכלל הציבור בנוגע לגבולות השיח. עורכי דין העוסקים בתחום יבחנו את נסיבות המקרה כדי להעריך את התשתית המשפטית לפעולה.
כיצד מגדיר החוק את העילה להגשת התביעה?
כדי לבסס עילה משפטית, פונים לחוק איסור לשון הרע. חוק זה נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של כל אדם בחברה הישראלית.
הגדרת לשון הרע בחוק כוללת כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
על מנת שהדברים יהוו עילה המאפשרת פנייה לבית המשפט, חייב להתקיים תנאי הנקרא יסוד הפרסום. משמעות המושג יסוד הפרסום היא שהדברים הפוגעניים היו צריכים להגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע עצמו.
כלומר, אין די בשיחה סגורה בין שני אנשים בחדר אטום.
אם ההתבטאות הקשה נאמרה בחדר המדרגות כשהשכנים שמעו, או פורסמה בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, יסוד הפרסום מתקיים במלואו. במקרים של התבטאויות פומביות ברשתות החברתיות, הפגיעה חמורה שבעתיים בשל התפוצה הרחבה.
משרדנו מטפל לא פעם במקרים של פרסום פוגעני ברשת הפייסבוק, שם היכולת של אנשים רבים להיחשף לדברים בזמן אמת מגדילה את עוצמת ההשפלה.
מהן המשמעויות של דרישת פיצויים ללא הוכחת נזק?
אחד החששות המרכזיים של לקוחות הוא עלויות ניהול ההליך והקושי להוכיח הפסד כלכלי. המחוקק הבין כי פגיעה בשם הטוב לא תמיד מתבטאת בנזק כספי מיידי הניתן למדידה.
לכן, סעיף מיוחד בחוק מאפשר לתבוע פיצוי סטטוטורי. פירוש המושג פיצוי סטטוטורי הוא סכום קבוע בחוק שניתן לתבוע ללא צורך להציג קבלות או להוכיח אובדן הכנסה.
הסכום הבסיסי הקבוע בחוק עומד על כחמישים אלף שקלים, אך לאחר הצמדה למדד הוא מגיע כיום לכשבעים וחמישה אלף שקלים לכל פרסום נפרד.
כאשר מוכיחים כי הפוגע פעל מתוך כוונה לפגוע, סכום זה מוכפל ועומד על כמאה וחמישים אלף שקלים. המושג כוונה לפגוע מתייחס למצב שבו ברור כי מטרת המפרסם הייתה לגרום לנזק מכוון.
בתי המשפט קובעים לעיתים קרובות כי עצם הבחירה בביטויים הקשורים לשואה מעידה כשלעצמה על כוונה לפגוע. לכן, ניתן לנהל תביעה משפטית על עוגמת נפש ונזק תדמיתי בסכומים המקסימליים הקבועים בחוק.
האם הפוגע יכול להתגונן בטענות שונות בבית המשפט?
החוק מעניק הגנות שונות למפרסמים, כגון הגנת אמת דיברתי או הגנת תום לב. עם זאת, במקרים של שימוש בביטויים קיצוניים כל כך, הגנות אלו כמעט ולעולם אינן מתקבלות בבית המשפט כהצדקה מלאה.
הגנת אמת דיברתי דורשת שהדברים יהיו נכונים עובדתית ויהיה בהם עניין ציבורי. מטבע הדברים, אין כל אמת עובדתית בכינוי אדם מן היישוב במונחים אלו.
גם הגנת תום הלב קורסת לרוב במקרים אלו. אדם הבוחר להשתמש בשפה כזו אינו יכול לטעון כי פעל בתום לב.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר האירוע מתרחש במקומות רגישים ומחייבים, ויש לטפל במקרים של השמצות בסביבת מקום העבודה ביד קשה, שכן הפגיעה שם היא גם מקצועית וגם חברתית.
עם זאת, הפסיקה מכירה במצבים חריגים של גידופים הדדיים. כאשר שני הצדדים מטיחים זה בזה קללות קשות בלהט הרגע ובסערת רגשות קיצונית, לעיתים בית המשפט עשוי לקבוע כי מדובר במצב של עידנא דריתחא.
המושג עידנא דריתחא מתאר מצב של כעס וריתחה שבו אנשים אומרים דברים שלא התכוונו אליהם.
במקרים מסוימים של קללות הדדיות, בתי המשפט עשויים להפחית את סכום הפיצוי ואף לדחות את התביעה, אם כי גם בסיטואציות אלו השופטים בוחנים את הבחירה במושגי השואה בזכוכית מגדלת מחמירה במיוחד.
כיצד עורך דין פועל לניהול התיק וגיבוש הראיות?
בשלב הראשון שלאחר האירוע, עורך דין מנוסה יפעל לאיסוף ותיעוד של כל בדל ראיה מזירת ההתרחשות. פעולה זו כוללת איתור עדים שנכחו במקום, גביית עדויות ראשוניות, ושמירה של תיעוד דיגיטלי כגון הקלטות שמע או צילומי מסך.
התיעוד המהיר מונע מהצד הפוגע להשמיד ראיות.
לאחר גיבוש התשתית הראייתית, עורך הדין יפעל לניסוח מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בערכאות. מכתב זה מפרט במדויק את העובדות, את העילות המשפטיות ואת דרישת הפיצוי מהצד הפוגע.
מטרת שלב זה היא למצות אפשרות לפתרון לפני משפט, אך גם לבסס עמדה לקראת הגשת כתב תביעה.
הצעד הבא הוא עריכת כתב התביעה עצמו והגשתו לבית המשפט האזרחי. עורך הדין יבנה אסטרטגיה משפטית מסודרת, המציגה את חומרת ההתבטאות והשלכותיה על שמו הטוב של הלקוח.
|
⭐טיפ זהב⭐ אל תגיבו מיד מתוך כעס. לפני כל צעד, תעדו את האירוע בצורה מלאה ומדויקת – צילום מסך ברור עם תאריך ושעה, שמות עדים אם היו, ורישום קצר של מה בדיוק נאמר ובאילו נסיבות. תיעוד ראשוני סמוך לאירוע מחזק משמעותית את היכולת להוכיח את המקרה בהמשך. |
המלצה אסטרטגית להגנה על השם הטוב
השלמה עם התבטאויות פוגעניות וקיצוניות עלולה ליצור תקדים מסוכן ולהזמין פגיעות נוספות בעתיד. כאשר אדם חוצה את הקווים האדומים של השיח החברתי ומשתמש במושגים היסטוריים טעונים כדי להשפיל אתכם, שתיקה אינה הפתרון המשפטי הנכון.
עמידה על זכויותיכם החוקיות מהווה פעולה השומרת על כבודכם. פנייה לקבלת ייעוץ מקצועי תאפשר להבין את המצב המשפטי במדויק, לבחון את הראיות הקיימות ולהחליט על נתיב הפעולה המתאים.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו, משרד עורכי דין שמעון האן, לצורך בחינה יסודית ודיסקרטית של המקרה שלכם.
