שיתפתם פוסט והסתבכתם? הכול על שיתוף לשון הרע

קיבלתם מכתב התראה מעורך דין על פוסט שכלל לא כתבתם, אלא רק שיתפתם? התגובה הראשונה היא לרוב הלם ובלבול: "אבל אני רק לחצתי על כפתור ה-Share!". התחושה הזו מובנת, אך היא מבוססת על תפיסה שגויה ומסוכנת של האופן שבו החוק מתייחס לרשתות החברתיות. בעולם המשפט, הפעולה התמימה לכאורה של "שיתוף" היא אירוע משפטי לכל דבר, עם השלכות שעלולות להיות חמורות ויקרות.

רבים חושבים שרק כותב הפוסט המקורי נושא באחריות לתוכנו, אך זו טעות קריטית. אם שיתפתם פוסט המכיל לשון הרע וכעת אתם מתמודדים עם איום בתביעה, המדריך הזה יסביר לכם בדיוק היכן אתם עומדים, מהן ההשלכות, וחשוב מכל – כיצד עליכם לפעול.

העיקרון המשפטי המכריע: שיתוף = פרסום

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע כי לשון הרע היא "פרסום" של דבר שעלול לפגוע באדם. המפתח להבנת אחריותכם טמון בהגדרה הרחבה של המונח "פרסום". על פי החוק, פרסום הוא כל העברה של המסר לאדם אחד או יותר, מלבד הנפגע עצמו.

כאשר אתם משתפים פוסט, אתם למעשה מפיצים אותו מחדש לקהל העוקבים שלכם – חברים, משפחה, עמיתים לעבודה ולעיתים אף לציבור הרחב. בכך, אתם הופכים ל"מפרסם משני" (Re-publisher), חוליה נוספת בשרשרת הפצת הדיבה. בתי המשפט בישראל קבעו באופן עקבי כי גם למפרסם המשני יש אחריות משפטית לנזק שנגרם.

שרשרת האחריות: מי יכול להיתבע על פוסט אחד?

מעבר לפייסבוק: האחריות המורכבת על שיתוף בקבוצות וואטסאפ

בעוד שהדיון על שיתוף מתמקד לרוב בפייסבוק, חשוב להבין את המורכבות הייחודית של שיתוף בקבוצות סגורות כמו וואטסאפ. במקרים אלה, האחריות עלולה להיות אף גדולה יותר עקב הנזק הממוקד והקושי במחיקה. אם חלף הזמן המאפשר "מחק אצל כולם", ההודעה נשארת אצל כל חברי הקבוצה. במצב כזה, עורך דינכם ינחה אתכם לנקוט בפעולה מתקנת אחרת: לפרסם באותה קבוצה הודעת הבהרה או התנצלות (בנוסח שיאושר על ידו).

האם הוספת תגובה לשיתוף מחמירה את המצב?

כן, ובאופן משמעותי. כאשר אתם מוסיפים טקסט משלכם ("לא להאמין, כולם צריכים לדעת שהוא כזה!"), אתם הופכים ממפרסם משני למפרסם ראשי של תוכן חדש. אתם לא רק מפיצים את הדיבה המקורית, אלא מוסיפים לה אישור וחיזוק משלכם. הדבר יכול להעיד על "כוונה לפגוע" ולהגדיל משמעותית את החשיפה שלכם לתביעה בסכום גבוה יותר.

מנקודת מבטו של הנפגע: את מי באמת תובעים?

הגשת תביעה נגד עשרות אנשים היא מהלך יקר ולא יעיל. לכן, עורך דין המייצג את הנפגע ימקד את התביעה במטרות העיקריות: הכותב המקורי, "מפיצי על" (משתפים בעלי קהל רב), ו"המתלהמים" (משתפים שהוסיפו תגובה ארסית). אם אתם משתפים "רגילים", תגובה מהירה ומקצועית למכתב ההתראה, הכוללת מחיקה והתנצלות, הופכת את התביעה נגדכם ללא כדאית ובעלת סיכוי גבוה להסתיים במהירות.

"אבל מחקתי את השיתוף!": האם באמת נעלמו הראיות?

זוהי אחת הטעויות הנפוצות. מחיקת השיתוף היא צעד חשוב, אך היא אינה מעלימה את הראיות. בסבירות גבוהה מאוד, עורך הדין של הצד השני תיעד ותיעד היטב את השיתוף שלכם לפני ששלח את מכתב ההתראה. ההנחה ש"אין להם כלום עליי" היא מסוכנת ותוביל כמעט בוודאות להגשת תביעה שהיה ניתן למנוע.

הגנת "המפיץ התמים": האם חוסר ידיעה יכול להגן עליכם?

אחת השאלות הראשונות שכל משתף שואל את עצמו היא: 'אבל פעלתי בתום לב! לא ידעתי שזה שקר, איך אני יכול להיות אשם?'. שאלה זו נוגעת בבסיס הגנה משפטית המכונה הגנת 'המפיץ התמים'. הגנה זו נועדה במקורה להגן על גורמים טכניים בשרשרת ההפצה (כמו בית דפוס או ספק אינטרנט), שלא הייתה להם יכולת לדעת או לבקר את התוכן שעבר דרכם.

כדי שהגנה זו תחול, על הנתבע להוכיח שלושה תנאים מצטברים: 1) שהוא לא ידע על קיום לשון הרע בפרסום 2) שנסיבות הפרסום לא היו צריכות לעורר את חשדו 3) שחוסר הידיעה שלו לא נבע מרשלנות.

מדוע הגנה זו כמעט אף פעם לא חלה על משתמש ברשת חברתית? כאשר אדם פרטי בוחר באופן אקטיבי ללחוץ על כפתור ה-"Share" ולהפיץ פוסט בעל אופי משמיץ, סנסציוני או פוגעני, קשה עד בלתי אפשרי לטעון לתום לב מוחלט. בית המשפט יצפה מאדם סביר לעצור לרגע ולשאול את עצמו האם התוכן שהוא עומד להפיץ עלול לפגוע באחר. עצם הבחירה להגביר את התהודה של מסר פוגעני נתפסת כפעולה אקטיבית, ולא כצינור תמים להעברת מידע, ולכן הגנת 'המפיץ התמים' לרוב לא תעמוד למשתף הממוצע.

חובת הקטנת הנזק: אחריותו של הנפגע לפעול במהירות

חשוב להבין שבמערכת המשפטית, גם על הנפגע מוטלת אחריות מסוימת. אחד העקרונות הבסיסיים בדיני נזיקין הוא 'חובת הקטנת הנזק'. עיקרון זה קובע כי על אדם שנפגע מעוולה מוטלת החובה לנקוט באמצעים סבירים כדי למזער ולהקטין את הנזק שנגרם לו, ככל יכולתו.

כיצד זה רלוונטי לתביעת לשון הרע על שיתוף? נניח שראיתם פוסט שקרי שהתחיל להיות משותף על ידי אנשים. אם לא תפעלו כלל במשך שבועות או חודשים – לא תפנו למפרסמים, לא תשלחו מכתב התראה – הנתבעים (המשתפים) יוכלו לטעון בבית המשפט טענה חזקה: 'אילו הנפגע היה פונה אלינו מיד, היינו מוחקים את השיתוף מיד. חלק גדול מהנזק שנגרם (התפוצה הנוספת) נגרם באשמת הנפגע עצמו, שישב בחיבוק ידיים ולא פעל לעצור את כדור השלג'.

טענה כזו, אם תתקבל, עלולה להוביל להפחתה משמעותית בסכום הפיצוי שייפסק לטובת הנפגע. לכן, העצה במאמר לפעול באופן מיידי אינה רק עצה טובה, אלא חובה משפטית המוטלת על הנפגע כדי לשמור על מלוא זכויותיו.

בעידן הדיגיטלי, כל קליק הוא הצהרה

הקלות הבלתי נסבלת של השיתוף הפכה כל אחד מאיתנו ל"מוציא לאור" בפוטנציה, עם כל האחריות הנלווית לכך. אם קיבלתם מכתב התראה, אל תזלזלו בו ואל תפעלו מתוך פאניקה.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין שמעון האן. אנו נבחן את המקרה, ננתח את הסיכונים, ונגבש עבורכם אסטרטגיית פעולה שתכליתה לסיים את האירוע במינימום נזק ובאופן המהיר והדיסקרטי ביותר האפשרי.