הוצאת דיבה בין גרושים: התמודדות משפטית עם הפגיעה

הליך הגירושין הסתיים, אך המלחמה האמיתית רק החלה. במקום להתחיל בבניית פרק חדש ושקט יותר בחיים, אתם מוצאים את עצמכם תחת מתקפה ארסית ובלתי פוסקת מצד האדם שהיה פעם הקרוב לכם ביותר. ההשמצות זולגות לקבוצת הוואטסאפ של בית הספר, לפרופיל הפייסבוק של חברים משותפים, ובאופן הכואב וההרסני מכל – נאמרות באוזני הילדים שלכם.

התחושה היא של בגידה וחוסר אונים, פחד מתמיד מפני הנזק הבלתי הפיך שנגרם לשמכם הטוב, ובעיקר – חרדה עמוקה מפני הרעל שמחלחל לקשר היקר לכם מכל, הקשר עם ילדיכם.

אם התרחיש הזה מוכר לכם, חשוב שתדעו: אתם לא לבד, וזו אינה "התנהגות נורמלית" של גרושים פגועים. הוצאת דיבה לאחר גירושין היא עוולה משפטית חמורה, והחוק מעניק לכם כלים ברורים וחדים להגן על עצמכם ועל ילדיכם.

מתי "לכלוך" הופך ל"לשון הרע"? הקו האדום של החוק

לא כל אמירה שלילית שנאמרת על ידי גרוש/ה היא עילה לתביעה. הקו האדום נחצה כאשר הכאב והכעס הופכים לקמפיין השמצה אקטיבי, העונה להגדרה המשפטית של לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע. לשון הרע מוגדרת כפרסום של דבר שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו, לפגוע במשלח ידו או להפוך אותו מטרה לשנאה ולעג. כאשר גרוש/ה מפרסם טענות שקריות כאלו, הוא מבצע עוולה אזרחית.

זירות המלחמה: תרחישים נפוצים של הוצאת דיבה לאחר גירושין

ההשמצות יכולות להופיע בזירות שונות, ולכל זירה הנזק הייחודי לה.

אתגר ההוכחה: כיצד מוכיחים השמצות הנאמרות לילדים או בחדרי חדרים?

אחד האתגרים הגדולים ביותר במקרים של תביעות לשון הרע בין גרושים הוא הוכחת השמצות שלא פורסמו בגלוי ברשתות החברתיות. מה עושים כשהרעל מופץ בלחשושים לחברים משותפים, ובאופן ההרסני ביותר – באוזני הילדים?

במצבים אלו, "האקדח המעשן" נדיר, והתביעה נשענת על בניית תיק ראיות עקיף וחכם. בתי המשפט, ובמיוחד בתי המשפט לענייני משפחה, מנוסים במצבים אלו ויודעים לבחון את התמונה הכוללת. להלן מספר דרכים מרכזיות להוכחת הדברים:

1. עדויות של אנשי מקצוע (ראיית הזהב): הדרך הטובה ביותר להוכיח הסתה של ילדים היא באמצעות אנשי מקצוע המעורבים בחייהם. עדות או חוות דעת של פסיכולוג/ית ילדים, יועצ/ת בית הספר, או עובד/ת סוציאלית שנפגשו עם הילד, יכולה להיות ראיה מכרעת. אנשי מקצוע אלו יכולים לדווח לבית המשפט על דברים שהילד אמר להם במהלך שיחה טיפולית, ולתת את התרשמותם המקצועית לגבי מקור הדברים והשפעתם על הילד, וכל זאת מבלי לערב את הילד ישירות בהליך המשפטי.
2. תיעוד שינויים התנהגותיים (יומן אירועים): ניהול יומן מפורט ומתוארך הוא כלי רב עוצמה. יש לתעד בו לא רק את מה שנאמר לכם, אלא גם שינויים פתאומיים בהתנהגות הילד, במיוחד לאחר שחזר משהות אצל ההורה השני. לדוגמה: "בתאריך 8.10.25, לאחר שחזר מסוף שבוע אצל אמו, בני (בן 7) סירב לחבק אותי ואמר 'אמא אמרה שאתה לא אוהב אותנו יותר כי יש לך חברה חדשה'". תיעוד עקבי של אירועים כאלה יכול להצביע על דפוס שיטתי של הסתה.
3. עדים עקיפים: על אף הרגישות, לעיתים חבר קרוב, בן משפחה, או אפילו הורה אחר מהגן, ששמע את ההשמצה באופן ישיר מהגרוש/ה או מהילד שחזר על דברי ההורה, עשוי להסכים למסור עדות.
4. התכתבויות חושפניות: לעיתים, הגרוש/ה המשמיצ/ה עושה טעות ושולח הודעת טקסט או אימייל זועם שחושף את כוונותיו ("בקרוב כולם ידעו מי אתה באמת", "אני אדאג שהילדים יבינו עם מי יש להם עסק"). הודעות כאלו, גם אם אינן מהוות לשון הרע ישיר, יכולות לשמש כראיה חשובה להוכחת מניע ו"כוונה לפגוע".

מעבר לתביעה: האם קיימים פתרונות שקטים יותר?

חשוב להבין שהגשת תביעה היא כלי רב עוצמה, אך לעיתים היא כמו "הפעלת פצצת אטום" במערכת יחסים עדינה ממילא. לא תמיד זו האפשרות הראשונה או הנכונה. עורך דין מנוסה יבחן אתכם קודם כל את מטרותיכם, וישקול גם אפיקי פעולה שקטים יותר:

• גישור ייעודי: ניתן ליזום הליך גישור קצר וממוקד, ספציפית על נושא ההשמצות. לעיתים, נוכחות של צד שלישי ניטרלי יכולה להבהיר לגרוש/ה את חומרת מעשיו ולהוביל להסכמות.
• משא ומתן בין עורכי דין: לעיתים, דיאלוג תקיף אך מקצועי בין עורכי הדין של שני הצדדים יכול להביא לניסוח 'הסכם הבנות' שיסיים את המשבר ללא צורך בתביעה פומבית.

הכלים המשפטיים שעומדים לרשותכם

כאשר הדרכים השקטות אינן עוזרות, יש לפעול בנחישות משפטית:

• מכתב התראה: שליחת מכתב התראה הדורש להפסיק לאלתר את ההשמצות.
• בקשה לצו מניעה: פנייה דחופה לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיאסור על הגרוש/ה להמשיך ולפרסם דברי דיבה.
• הגשת תביעת לשון הרע: הגשת כתב תביעה הדורש פיצוי כספי משמעותי.

"אבל רק אמרתי את האמת!": מדוע ההגנות בחוק לרוב לא יגנו על הגרוש/ה המשמיצ/ה?

סביר מאוד שתשמעו מהצד השני טענות המבוססות על הגנות החוק. חשוב להבין מדוע הן לרוב קורסות בהקשר של סכסוך גירושין:

1. הגנת "אמת דיברתי": דורשת הוכחת אמת וגם עניין ציבורי. בתי המשפט קובעים באופן עקבי כי "כיבוס כביסה מלוכלכת" ופרטים אינטימיים מסכסוך גירושין הם עניין פרטי מובהק ואין בהם כל עניין ציבורי.
2. הגנת "תום הלב": קשה מאוד לשכנע את בית המשפט בקיומו של "תום לב" כאשר ברקע קיים סכסוך טעון. עצם בחירת הבמה – פייסבוק במקום בית המשפט – מעידה לרוב על כוונה לפגוע.

מעבר לפיצוי הכספי: ההשלכות על משמורת והסדרי ראיה

תביעת לשון הרע בין גרושים אינה מסתיימת רק בפיצוי כספי. לתוצאותיה יכולות להיות השלכות דרמטיות על החלטות בית המשפט לענייני משפחה. הורה שפועל באופן שיטתי להשמצת ההורה השני בפני הילדים (ניכור הורי), פועל בניגוד מוחלט ל"טובת הילד".

פסק דין הקובע שאכן בוצעה הוצאת דיבה מהווה ראיית זהב בכל דיון עתידי על משמורת או הסדרי ראייה, ועשוי להוביל את בית המשפט לשקול שינוי חלוקת זמני השהות ואף חיוב ההורה המסית בהדרכה הורית.

אל תישארו קורבנות במלחמה שאחרי המלחמה

הוצאת דיבה לאחר גירושין אינה "שלב טבעי" בפרידה, אלא התנהגות פוגענית והרסנית שהחוק אוסר. יש לכם את הזכות להגן על שמכם, וחשוב מכל – על הקשר שלכם עם ילדיכם. אם אתם חווים קמפיין השמצות, צרו קשר עם משרד עורכי הדין שמעון האן.