תפריט

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-803-6102

תשלום חודשי בחדלות פירעון: איך נקבע הסכום וכמה זמן משלמים

מי שנכנס להליך חדלות פירעון מקבל בדרך כלל שני תשלומים חודשיים, לא אחד. הראשון נקבע על ידי הממונה בצו לפתיחת הליכים, ומשולם בתקופת הביניים, שנמשכת כ-11 חודשים. השני נקבע על ידי בית המשפט בצו לשיקום כלכלי, ומשולם בתקופת השיקום, שנמשכת לפי החוק שלוש שנים. שני הסכומים מחושבים לפי אותו עיקרון: כושר ההשתכרות שלכם, פחות דמי המחיה שנדרשים לכם ולמשפחה. אבל הם יכולים להיות שונים מאוד זה מזה. ומי שמפגר בתשלום, אפילו בגלל אמצעי תשלום איטי, מסכן את ההפטר שבסוף הדרך.

עיקרי הדברים

  • הנוסחה שבחוק – גובה התשלום נקבע לפי כושר ההשתכרות של היחיד, אחרי שמפחיתים ממנו דמי מחיה (סעיף 162 לחוק).
  • שלוש שנים כברירת מחדל – תקופת התשלומים בצו לשיקום כלכלי היא שלוש שנים. היא יכולה להתקצר או להתארך בתנאים שקבועים בחוק.
  • שינוי סכום מבקשים מהממונה – בקשה לשנות את גובה התשלומים בגלל שינוי נסיבות מוגשת לממונה, לא לבית המשפט.
  • לא משלמים מראש בלי אישור – תשלום חד-פעמי במקום התשלומים החודשיים מחייב בקשה לבית המשפט.

 

שתי תקופות, שני צווים, שני תשלומים

לפי המדריך של הממונה על הליכי חדלות פירעון, הליך של חייב יחיד שנפתח לבקשתו נמשך כארבע שנים ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד ההפטר[1]. ההליך מתחלק לשלבים, ולכל שלב יש תשלום חודשי משלו.

תקופת הביניים מתחילה במתן הצו לפתיחת הליכים ונמשכת כ-11 חודשים, עד הצו לשיקום כלכלי. לפי הממונה, הצו לפתיחת הליכים כולל חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות, וההגבלות שקבועות בחוק[1]. בתקופה הזו הנושים מגישים תביעות חוב, והנאמן בודק את מצבו של החייב.

תקופת השיקום הכלכלי מתחילה בצו לשיקום כלכלי שנותן בית משפט השלום, ונמשכת כשלוש שנים[1]. בצו הזה בית המשפט קובע תוכנית לפירעון החובות, ובה גובה התשלומים ותקופת התשלומים[2].

ההבחנה הזו חשובה כי הרבה חייבים מניחים שהסכום שנקבע בהתחלה ילווה אותם עד הסוף. הוא לא. התשלום של תקופת הביניים נקבע על סמך מה שהחייב הצהיר בבקשה. התשלום של תקופת השיקום נקבע אחרי שהנאמן בדק את ההכנסות, את ההוצאות ואת כושר ההשתכרות לעומק. חייב שהצהיר בתחילת ההליך על הכנסה נמוכה מהמציאות עלול לגלות שהתשלום בצו לשיקום כלכלי גבוה בהרבה.

 

איך נקבע הסכום: כושר השתכרות פחות דמי מחיה

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע את הנוסחה במפורש. לפי סעיף 162(א)(1), גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד, אחרי שהופחתו ממנו דמי המחיה[2]. שני המונחים מוגדרים בסעיף 160 לחוק.

דמי המחיה

דמי המחיה הם, לפי החוק, הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, בהתחשב בהכנסה של בן הזוג ושל הילדים שהוא מפרנס. הם מחושבים לפי כללים שקובע שר המשפטים ("כללי המחיה בכבוד"), ומותאמים לנסיבות האישיות של החייב[2].

בפועל, כאן מתנהל רוב הוויכוח. האם שכר הדירה סביר? האם הוצאה רפואית קבועה מוצדקת? האם הכנסת בן הזוג גבוהה מספיק כדי להקטין את דמי המחיה? כל הוצאה שמוכרת כחלק מדמי המחיה מקטינה את התשלום החודשי, ולכן חשוב לתעד אותה.

כושר ההשתכרות

כושר ההשתכרות הוא לא בהכרח מה שהחייב מרוויח בפועל. לפי החוק, הוא כושר ההשתכרות מעבודה ומכל מקור אחר, שמחושב לפי כללים שקובע השר ומותאם לנסיבות האישיות[2]. חייב בריא בגיל עבודה, שעובד חצי משרה בלי סיבה, עלול לגלות שהתשלום שלו נקבע לפי מה שהוא יכול להרוויח, ולא לפי מה שהוא מרוויח.

לחוק יש גם חריג שנועד לעודד הגדלת הכנסה. לפי סעיף 162(א)(2), בית המשפט רשאי לקבוע את התשלום כשיעור מכושר ההשתכרות, גם אם בידי החייב נשאר יותר מדמי המחיה, אם זה יעודד אותו להגדיל את הכנסתו. האפשרות הזו לא קיימת כשיש לחייב תשלום עונשי שאינו בר הפטר[2].

💡 טיפ מקצועי

התשלום החודשי נקבע לפי מסמכים, לא לפי הסברים בעל פה. שמרו חוזה שכירות, תלושי שכר של כל בני המשפחה, אישורים רפואיים, חשבונות קבועים ואישורים על מזונות שאתם משלמים. דוח הכנסות והוצאות מגובה במסמכים הוא הכלי החשוב ביותר שלכם להשפיע על הסכום.

 

התשלום בתקופת הביניים

לפי סעיף 156 לחוק, עם מתן הצו לפתיחת הליכים הממונה קובע דמי מחיה שיוקצו ליחיד בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר. הממונה רשאי להורות שהיחיד ישאיר בידיו את דמי המחיה, ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים[2]. זה התשלום החודשי שמופיע בצו לפתיחת הליכים.

בתקופה הזו חלה גם חובת דיווח. לפי הממונה, חייבים יחידים בהליך חדלות פירעון נדרשים להגיש לממונה ולנאמן דוח דו-חודשי על הכנסות והוצאות לאורך כל ההליך[3]. הדוחות האלה הם הבסיס שעליו הנאמן ממליץ, בסוף תקופת הביניים, על התשלום בתקופת השיקום.

במשרד אנחנו רואים שתי טעויות חוזרות בשלב הזה. הראשונה היא להתייחס לתקופת הביניים כ"תקופת המתנה" ולהזניח את הדיווחים. השנייה היא לשלם בדיוק את הסכום שנקבע, בלי לעדכן על שינוי בהכנסה. שתיהן נרשמות אצל הנאמן ומשפיעות על ההמלצה שלו לבית המשפט.

 

התשלום בתקופת השיקום, וכמה זמן משלמים

הצו לשיקום כלכלי נקבע לאחר שהממונה הגיש הצעה לתוכנית, והתקיים עליה דיון בבית המשפט. בצו בית המשפט קובע את חובת התשלומים, ובכלל זה את גובה התשלומים ואת תקופת התשלומים[2].

לפי סעיף 163(א), תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממתן הצו לשיקום כלכלי[2]. זו ברירת המחדל, ויש לה חריגים לשני הכיוונים:

  • תקופה קצרה יותר – בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לקבוע תקופה קצרה משלוש שנים אם יש ליחיד נסיבות אישיות שמצדיקות זאת (סעיף 163(ב)).
  • תקופה ארוכה יותר – למשל כשהיחיד נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה, הפר את ההגבלות, הבריח נכסים, או כשניתן לגביו צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו להליך (סעיף 163(ג)).
  • תקופה לא קצובה – כשאחד מהתנאים להארכה נעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב (סעיף 163(ד)).
  • הארכה מטעמים כלכליים – כשיש נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבהן שלוש שנים לא מאזנות נכון בין זכות הנושים לבין שיקום החייב (סעיף 163(ה)).

ויש גם מצב הפוך. לפי הממונה, כשבית המשפט מוצא שיכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחיה הבסיסיים ואין תועלת בהמשך ההליך, הוא נותן הפטר לאלתר, בלי תוכנית לשיקום כלכלי[1]. במקרה כזה אין תקופת תשלומים בכלל.

 

כשהנסיבות משתנות: איך משנים את התשלום

שלוש שנים הן זמן ארוך. במהלכן אנשים מאבדים עבודה, חולים, מתגרשים, או דווקא מוצאים עבודה טובה יותר. החוק מכיר בזה ומחלק את הסמכויות.

שינוי גובה התשלום בגלל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות מוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט (סעיף 170(ג))[2]. בקשה כזו צריכה להיות מגובה במסמכים שמראים את השינוי, כמו מכתב פיטורים, אישור רפואי או תלושי שכר חדשים.

שינוי הצו עצמו, כמו קיצור או הארכה של תקופת התשלומים או מתן הפטר לאלתר, נעשה בבית המשפט, אחרי ששקל את עמדת הנאמן והממונה (סעיף 170(א))[2]. בכל אחת מההחלטות האלה הנושים מקבלים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

קיצור אחרי שלוש שנים. כשנקבעה תקופה של יותר משלוש שנים, או תקופה לא קצובה, היחיד רשאי לבקש בתום שלוש שנים לקצר אותה. בית המשפט יקצר אם שוכנע שהיחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים (סעיף 171)[2].

⚠️ עצור: קיבלתם ירושה או מענק? אל תשלמו הכול מראש לבד

לפי סעיף 170(ד), יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים לא ימיר אותם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים לתקופה קצרה יותר, אלא בבקשה לשינוי הצו לבית המשפט. בית המשפט יאשר רק אם הוכח שמקור הכסף אינו מנכסי קופת הנשייה[2]. בנובמבר 2025 פרסם הממונה הנחיה שמפרטת איך בקשות כאלה נבחנות[4]. ושימו לב: נכס שמתקבל בתקופת התשלומים, כמו ירושה, נכלל ככלל בקופת הנשייה.

 

מה קורה כשלא משלמים

אי תשלום הוא הדרך המהירה ביותר לאבד את ההגנה שההליך נותן. לפי סעיף 170(ב), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא שהיחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים[2]. כלומר, כל חודש שלא שולם עלול להוסיף חודשים להליך.

החוק מאפשר גם לגבות את התשלום ישירות מהמקור. לפי סעיף 166, כשהיחיד לא העביר תשלום במועד, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות על העברת ההכנסה השוטפת ישירות לנאמן[2]. חייב שמגיע למצב הזה מאבד שליטה על המשכורת שלו.

במקרים החמורים, לפי הממונה, כשהחייב לא עומד בתנאי התוכנית, הממונה ישקול להגיש לבית המשפט בקשה לבטל את הצו לפתיחת הליכים ואת ההליך כולו. ובמקרה שבו בית המשפט מבטל את ההליך בגלל ניצול לרעה או אי שיתוף פעולה, החייב לא מקבל פטור מחובות העבר[1]. ביטול ההליך מחזיר את החייב לנקודת ההתחלה, עם אותם חובות ובלי ההגנה מפני הנושים.

אם אתם יודעים מראש שלא תוכלו לשלם החודש, אל תחכו. בקשה לממונה לשינוי הסכום, עם מסמכים, עדיפה בהרבה על פיגור שמתגלה בדוח של הנאמן.

 

איך משלמים בפועל, ולמה אמצעי התשלום חשוב

לפי הממונה, התשלום החודשי משולם כ"תשלום נדרש בתיק", ואפשר לשלם אותו בכמה דרכים: בהעברה בנקאית או בכרטיס אשראי בשרת התשלומים הממשלתי, או במזומן בבנק הדואר ובחלק מסניפי בנק מזרחי טפחות. לביצוע התשלום צריך את סוג התיק, מספר הזהות של החייב, סוג התשלום ומספר התיק אצל הממונה[3].

הנקודה שרוב החייבים לא מכירים היא משך הקליטה. לפי הממונה, תשלום בהעברה בנקאית נקלט בדוח התנועות בתיק בתוך עד 14 ימי עבודה, תשלום במזומן בתוך עד 7 ימי עבודה, ותשלום בכרטיס חיוב או אשראי בתוך עד שלושה חודשים[3]. הרשות ממליצה לשמור את אישור התשלום לצורכי מעקב.

אמצעי תשלום זמן עד שהתשלום מופיע בתיק מה כדאי לדעת
מזומן (בנק הדואר / מזרחי טפחות) עד 7 ימי עבודה רק בחלק מסניפי מזרחי טפחות
העברה בנקאית (שרת התשלומים) עד 14 ימי עבודה נדרשת הרשאה לפעולות מרחוק בבנק
כרטיס חיוב או אשראי (שרת התשלומים) עד 3 חודשים התשלום עלול להיראות כפיגור בדוח

המשמעות המעשית: מי שמשלם באשראי עלול להיראות בדוח התנועות כמי שלא שילם במשך חודשים. אם יש בדיקה של הנאמן או דיון בתקופה הזו, אישור התשלום הוא ההוכחה היחידה. בעלי תיקים שבהם החייב אזרח זר לא יכולים לשלם בשרת התשלומים או במזומן בבנקים, וצריכים לפנות למוקד ‎*5067 לקבלת הנחיות[3].

 

איך עורך דין משפיע על התשלום החודשי

הנוסחה בחוק פשוטה. היישום שלה לא. דמי המחיה, כושר ההשתכרות וההכרה בהוצאות הם שאלות של ראיות ושל טיעון, והן נקבעות בדוחות, בתגובות להצעת הממונה ובדיון בבית המשפט. הפער בין תוכנית שנבנתה עם תיעוד מלא לבין תוכנית שנבנתה על הצהרה כללית יכול להגיע למאות שקלים בכל חודש, לאורך שלוש שנים.

עורך דין שמלווה הליכי חדלות פירעון יכול להכין את דוח ההכנסות וההוצאות כך שישקף את ההוצאות האמיתיות, להגיב להצעת הממונה לפני הדיון, ולהגיש בקשה לשינוי הסכום כשהנסיבות משתנות. הוא גם מכיר את הדרך שבה הממונה על הליכי חדלות פירעון בוחן בקשות כאלה, ואת מה שהנאמן מצפה לראות.

המטרה של כל ההליך היא הפטר, כלומר פטור מחובות העבר. התשלום החודשי הוא המחיר שלו, והקפדה עליו לאורך כל התקופה היא התנאי לקבל אותו.

 

שאלות ותשובות

איך מחושב התשלום החודשי בחדלות פירעון?

לפי סעיף 162 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גובה התשלום נקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד, אחרי שמפחיתים ממנו את דמי המחיה הדרושים לו ולמי שפרנסתם עליו. שני הרכיבים מחושבים לפי כללים שקבע שר המשפטים ומותאמים לנסיבות האישיות.

כמה זמן משלמים בהליך חדלות פירעון?

בתקופת הביניים, שנמשכת כ-11 חודשים, משלמים לפי הצו לפתיחת הליכים. בתקופת השיקום משלמים לפי הצו לשיקום כלכלי, ותקופת התשלומים לפי החוק היא שלוש שנים. בית המשפט יכול לקצר או להאריך אותה בתנאים שקבועים בחוק. ההליך כולו נמשך כארבע שנים.

אפשר להקטין את התשלום החודשי?

כן, אם הנסיבות השתנו או התגלו עובדות חדשות. בקשה לשינוי גובה התשלומים מוגשת לממונה, שמוסמך להחליט בה, ורצוי לצרף אליה מסמכים שמוכיחים את השינוי. הנושים מקבלים הזדמנות להגיב לפני ההחלטה.

מה קורה אם מפספסים תשלום חודשי?

בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים, להורות על העברת ההכנסה ישירות לנאמן, ובמקרים חמורים ההליך עלול להתבטל בלי הפטר. לכן כדאי לפנות לממונה מראש כשצפוי קושי לשלם, ולא לחכות שהפיגור יתגלה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

דמי מחיההסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד. מופחת מכושר ההשתכרות כדי לקבוע את התשלום.
כושר השתכרותהיכולת של היחיד להשתכר מעבודה ומכל מקור אחר, לפי כללים שקבע השר. יכול להיות גבוה מההכנסה בפועל.
תקופת הבינייםהתקופה מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי, כ-11 חודשים. בה משלמים לפי הצו לפתיחת הליכים.
צו לשיקום כלכליצו של בית המשפט שקובע את תוכנית הפירעון: גובה התשלומים, תקופתם, הנכסים שימומשו וההגבלות.
קופת הנשייההקופה שאליה מועברים התשלומים ותמורת הנכסים, ושממנה מחולק הכסף לנושים.
הפטר לאלתרפטור מיידי מחובות, בלי תקופת תשלומים, כשיכולת ההשתכרות אינה עולה על צרכי המחיה הבסיסיים.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

התשלום החודשי גבוה מדי?

נבדוק את דמי המחיה שנקבעו לכם ונגיש בקשה מנומקת לשינוי. צרו קשר עם המשרד בירושלים.


אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של שמעון האן
שמעון האן

הצוות שלנו עוסק בטיפול בתיקי לשון הרע בצורה המקצועית ביותר. יש לנו את הכישורים והניסיון לייצג לקוחות בכל הרמות של הליכי לשון הרע. מלשון הרע ,הוצאת דיבה ובריונות ברשת, ראינו הכל. הרקורד שלנו מדבר בעד עצמו, עם שורה של ניצחונות עבור הלקוחות שלנו.

אבל אנחנו לא רק מומחי לשון הרע; אנחנו גם מקצוענים במשפט אזרחי-מסחרי. הצוות שלנו יודע את הדברים שלו בכל הנוגע לעסקאות מורכבות, נדל"ן, חוזים ועוד. בנינו מוניטין של מצוינות, ומושכים לקוחות גדולים בארץ ובחו"ל.

במשרד עורכי הדין האן, אנו מאמינים שלכולם מגיע ייעוץ וייצוג משפטי מהשורה הראשונה. המגע האישי והמקצועיות הבלתי מעורערת שלנו מייחדים אותנו. כשאתה בוחר בנו, אתה מקבל תומכים עזים שילחמו על זכויותיך.

שלום, אני מעוניינ/ת לשוחח עם עו"ד שמעון האן, אשמח לקבל פרטים.