מערכת היחסים שבין עובד למעסיק היא מטבעה מערכת יחסים רגישה ומורכבת. כאשר מערכת יחסים זו עולה על שרטון אנו עדים לא אחת למקרים שבהם עובדים בוחרים לפרוק את תסכולם באמצעות פרסומים מכפישים נגד המעסיק או נגד מקום העבודה. במאמר זה נדון באפשרויות המשפטיות העומדות בפני מעסיקים ועובדים בסיטואציה זו לרבות האפשרות לנקוט בהליכים פליליים במקרים קיצוניים.
המסגרת המשפטית של יחסי עבודה והכפשות
הפסיקה הישראלית מכירה בזכותם של עובדים למתוח ביקורת על תנאי העסקתם, כחלק מחופש הביטוי וזכות ההתארגנות. עם זאת זכות זו אינה מוחלטת, ואין משמעותה שניתן לנהל קמפיין שקרי שנועד לפגוע בשמו הטוב של המעסיק או במוניטין של העסק.
מקרי הוצאת דיבה במקום העבודה יכולים להתרחש בשיחות מסדרון, בקבוצות וואטסאפ של עובדים, ברשתות החברתיות או באמצעות פנייה ללקוחות וספקים. כאשר עובד מפיץ מידע כוזב על המעסיק, למשל טענות שקריות על גניבה, הטרדה או התנהלות לא חוקית, הוא חושף את עצמו לתביעה אזרחית ולעיתים אף להליך פלילי.
חשוב לזכור כי חובת האמונים של עובד למעסיקו מחייבת אותו לנהוג בתום לב, והפרת חובה זו באמצעות פרסום לשון הרע היא חמורה שבעתיים.
מתי לשון הרע מהווה עבירה פלילית?
רוב סכסוכי לשון הרע מתבררים במישור האזרחי כתביעות לפיצוי כספי. אולם חוק איסור לשון הרע קובע בסעיף 6 כי לשון הרע יכולה להוות גם עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר.
6. המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.
הסעיף נוקב בשני תנאים מצטברים: הראשון הוא שהפרסום נעשה בפני שני בני אדם או יותר זולת הנפגע (בניגוד לאדם אחד בתביעה אזרחית). התנאי השני והמרכזי הוא שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, כאשר רכיב הכוונה הוא קריטי: לא מספיק שהעובד היה רשלן או פזיז בדבריו, אלא עליו להיות בעל מניע זדוני ומטרה ברורה לגרום נזק למעסיק.
בתי המשפט נוטים לפרש סעיף זה בצמצום, ולייחד את ההליך הפלילי למקרים חמורים במיוחד שבהם יש אינטרס ציבורי באכיפה, כגון הפצת שקרים חמורים שעלולים להוביל לקריסת עסק או לפגיעה אנושה בשמו של אדם.
איסוף ראיות לביסוס התביעה
הצלחת הליך משפטי נגד עובד, בין אם אזרחי ובין אם פלילי, תלויה בראש ובראשונה בטיב הראיות. מעסיק המבקש לתבוע עובד חייב לתעד כל התבטאות פוגענית.
בעידן הדיגיטלי הדבר כולל שמירת צילומי מסך של פוסטים ותגובות ברשתות החברתיות, שמירת הודעות דואר אלקטרוני והודעות וואטסאפ. במקרה של דברים שנאמרו בעל פה, יש חשיבות לגביית תצהירים מעובדים אחרים או מלקוחות ששמעו את הדברים. ישנה חשיבות גם לבדיקת הקשר הדברים. האם הדברים נאמרו במסגרת בירור משמעתי? אם כן ייתכן שעומדות לעובד הגנות מסוימות.
שילוב של עורך דין עם הבנה בדיני עבודה בבחינת הראיות, יסייע להבין האם נחצו הקווים האדומים והאם הראיות קבילות בבית המשפט. למשל הקלטת שיחה בין העובד לאדם אחר, שהמעסיק אינו צד לה, עלולה להיות האזנת סתר אסורה ולא תוכל לשמש כראיה.
תלונות שווא במשטרה ככלי ניגוח
תופעה מטרידה נוספת היא עובדים המגישים תלונות למשטרה נגד המעסיק בגין עבירות שלא היו ולא נבראו, כגון תקיפה, איומים או הטרדה מינית, כצעד נקמני או טקטי לקראת תביעת פיצויי פיטורים. תלונת שווא במשטרה היא לא רק עבירה פלילית של מסירת ידיעה כוזבת, אלא גם עוולה אזרחית מובהקת של לשון הרע.
אף על פי שקיימת הגנה בחוק למגישי תלונות לרשויות המוסמכות, הגנה זו נשללת כאשר התלונה הוגשה בזדון ומתוך ידיעה ברורה שהיא כוזבת. מעסיק שנפגע מתלונת שווא כזו רשאי לתבוע את העובד בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות עוגמת הנפש, הפסד ימי עבודה והפגיעה בשם הטוב הכרוכה בחקירה משטרתית.
איך מגישים תלונה ופותחים בהליך
כאשר מוחלט לפעול במישור הפלילי, עומדות בפני הנפגע שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הגשת תלונה במשטרה. המשטרה תבחן את הראיות ותחליט האם יש מקום לחקור ולהגיש כתב אישום. עם זאת, במרבית המקרים של עבירות לשון הרע, המשטרה נוטה לסגור את התיקים מחוסר עניין לציבור ולהפנות את הצדדים להליך אזרחי. האפשרות השנייה והאפקטיבית יותר במקרים מסוימים היא הגשת קובלנה פלילית.
קובלנה פלילית היא הליך ייחודי שבו אדם פרטי מגיש כתב אישום פלילי נגד אדם אחר ישירות לבית המשפט, ללא תיווך המשטרה או הפרקליטות. בהליך זה המעסיק (הקובל) מתפקד כתובע לכל דבר ועליו לנהל את המשפט ולהוכיח את אשמת העובד (הנאשם) מעבר לכל ספק סביר
לאחר הגשת תביעה אזרחית או קובלנה פלילית, מתחיל ההליך המשפטי בבית המשפט. בשלב הראשון מוגשים כתבי הטענות (כתב הגנה מצד העובד) ומתבצע הליך של גילוי מסמכים.
במקרים רבים, בית המשפט יפנה את הצדדים להליך של גישור במטרה להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט ולמנוע את החרפת הסכסוך. אם הגישור לא צולח, התיק עובר לשלב ההוכחות שבו נשמעים העדים ונחקרים על תצהיריהם.
בסופו של ההליך, בית המשפט נותן את פסק הדין. במסגרת פסק הדין בתיק אזרחי, בית המשפט יכול לפסוק פיצויים, להורות על פרסום התנצלות ולהוציא צו מניעה קבוע.
בהליך פלילי של קובלנה, העובד עשוי להיות מורשע בפלילים, לשאת בעונש (קנס או מאסר) ולשלם פיצויים לקובל.
שיקום המוניטין והרתעה
הגשת תביעה נגד עובד היא צעד שאינו נלקח בקלות ראש, אך לעיתים הוא הכרחי כדי להגן על מפעל חייו של המעסיק. נקיטת הליכים משפטיים משדרת מסר ברור של אפס סובלנות כלפי פגיעה בשם הטוב ומשמשת כגורם מרתיע.
מעבר לפיצוי הכספי, עצם ההכרה המשפטית בכך שהדברים שפורסמו הם שקריים מהווה נדבך חשוב בשיקום המוניטין שנפגע.
על מעסיקים ועובדים כאחד להבין את הגבולות המשפטיים ולנהל את המחלוקות ביניהם בדרכים לגיטימיות, מבלי לחצות את הקווים אל עבר המחוזות הפליליים והנזיקיים של דיני לשון הרע.
