חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים שעלולים לבזות או להשפיל אותו בעיני הבריות. הגשת תביעה אזרחית דורשת הוכחה של קיום פרסום שהגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע, כאשר החוק מאפשר קבלת פיצוי כספי משמעותי גם ללא הוכחת נזק ממוני בפועל. הבנת גבולות הדין וההגנות הקיימות בו היא הבסיס לניהול נכון של הליך משפטי בתחום זה.
1. מה מהווה לשון הרע על פי החוק?
לשון הרע היא כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או לבוז, או לבזות אותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו. החוק בוחן את הפרסום בעיניים אובייקטיביות – כלומר, האם האדם הסביר היה רואה בפרסום פגיעה בשם הטוב. המשמעות המשפטית של פרסום היא שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות חוץ מהאדם שעליו נכתבו הדברים. אם שלחתם הודעה פוגענית לאדם בפרטי בלבד, והוא היחיד שראה אותה, בדרך כלל לא תתגבש עילת תביעה.
2. מהו הפיצוי בתביעה והאם עלי להוכיח נזק ממשי?
החוק מאפשר מסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק. נכון ל-2023, ניתן לתבוע פיצוי של עד כ-80,000 ש"ח עבור עצם הפרסום הפוגעני. במקרים שבהם ניתן להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי כפול המגיע לכ-160,000 ש"ח ללא הוכחת נזק ממוני. שפסיקת הפיצוי המקסימלי אינה אוטומטית והיא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, ומשתנה לפי נסיבות המקרה (ההשפעה של המפרסם, חומרת הדברים, האם הייתה התנצלות וכדומה).
3. איך בוחרים עורך דין בתביעות לשון הרע?
מוטב בדרך כלל לבחון את הניסיון של המשרד בליטיגציה ובניהול הוכחות בבתי המשפט. בתחום זה, היכרות עם הפסיקה העדכנית בנוגע לרשתות חברתיות היא הכרחית לצורך בניית אסטרטגיה נכונה. עורך דין מנוסה ידע להעריך את סיכויי התביעה כבר בשלב הראשוני ולייעץ האם נכון לפנות למסלול של פשרה או לנהל הליך מלא.
4. מה מותר ואסור לעשות בפייסבוק בהקשר זה?
לפי ההלכה בפסק דין ניידלי, הכלל הבסיסי הוא שביצוע "לייק" בדרך כלל אינו מהווה לשון הרע, אך ביצוע "שיתוף" (Share) נחשב לפרסום מחדש לכל דבר ועניין. המשמעות היא שמי שמשתף פוסט דיבה עלול להימצא חב בפיצויים בדיוק כמו כותב הפוסט המקורי. מוטב להימנע משיתוף מידע שלא אומת או מהטחת האשמות אישיות קשות בקבוצות פומביות.
5. מה עושים אם פרסמו נגדי דיבה?
הצעד הראשון שעורך דין פועל לביצועו הוא תיעוד מלא של הפרסום – צילומי מסך הכוללים תאריך, שעה, זהות המפרסם והיקף החשיפה. לאחר מכן, מקובל לשלוח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, הדורש את הסרת הפרסום ופרסום התנצלות. פעולה מהירה היא חיונית למניעת התרחבות הנזק ולקיבוע הראיות הנדרשות.
6. כמה זמן נמשכת תביעת לשון הרע?
משך ההליך תלוי במורכבות התיק ובערכאה השיפוטית, ויכול להימשך בין שנה לשלוש שנים. בהקשר זה, חשוב לשים לב לסוגיית ההתיישנות. למרות שפרסום באינטרנט נשאר זמין לאורך שנים, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה אזרחית היא 7 שנים ומתחילה בדרך כלל ממועד הפרסום המקורי. כלומר, המשמעות היא שלא ניתן להמתין ללא הגבלה עם הגשת התביעה.
7. האם תלונת שווא במשטרה היא לשון הרע?
החוק מעניק הגנה נרחבת לתלונות המוגשות לרשויות מוסמכות כדי לא להרתיע את הציבור מדיווח על עבירות. עם זאת, אם ניתן להוכיח שהתלונה הוגשה בזדון, תוך ידיעה שמדובר בשקר ומתוך כוונה לפגוע, ייתכן וניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע. מדובר בנטל הוכחה גבוה במיוחד שבו יש להוכיח את חוסר תום הלב של המתלונן.
8. מישהי קיללה אותי – האם ניתן לתבוע אותה?
לא כל קללה מהווה לשון הרע. בתי המשפט מיישמים כאן את עקרון "זוטי דברים", המתייחס למקרים שבהם הפגיעה היא קלה מדי מכדי להצדיק התערבות שיפוטית. המשמעות היא שהחוק אינו מעניק סעד על כל עלבון חולף בלהט ויכוח, אלא אם מדובר בביזוי משמעותי שחורג מהמקובל בנסיבות העניין.
9. האם ביקורות באינטרנט יכולות להוות לשון הרע?
זכות הציבור להביע דעה על שירותים היא מוגנת, כל עוד מדובר בהבעת דעה בתום לב ובנושא שיש בו עניין ציבורי. עם זאת, אם הביקורת כוללת עובדות שקריות בכוונה להזיק, המפרסם עלול להיחשף לתביעה. כלומר, המשמעות היא שיש להבחין בין "האוכל לא היה לטעמי" לבין "המסעדה משתמשת בבשר מקולקל" כאשר הדבר אינו אמת.
10. האם כל פרסום שקרי מהווה הוצאת דיבה?
לא בהכרח. כדי שפרסום שקרי ייחשב לשון הרע, עליו לעמוד במבחן הפגיעה האובייקטיבי: האם השקר עלול לבזות או להשפיל את האדם בעיני אחרים. שקר פעוט שאין בו פוטנציאל פגיעה בשם הטוב או במוניטין של האדם לא יזכה בדרך כלל בפיצויים בבית המשפט.
11. האם חברה בע"מ יכולה לתבוע בגין לשון הרע?
כן, חברה בע"מ נהנית מהגנה על המוניטין העסקי שלה. פרסומים הפוגעים בשמה הטוב של החברה, ביושרתה המקצועית או באמינות מוצריה יכולים לשמש עילה לתביעה נזיקית. במקרים אלו, החברה תצטרך לעיתים להראות כיצד הפרסום פגע בפעילותה הכלכלית או ביכולתה לגייס לקוחות.
12. האם לפייסבוק יש אחריות על פרסומים אנונימיים?
בדרך כלל, פלטפורמות חברתיות אינן אחראיות לתוכן הגולשים, אלא אם לא הסירו תוכן פוגעני לאחר שקיבלו הודעה רשמית. לגבי זהות המפרסם, על פי הלכת רמי מור, נכון להיום אין בישראל מסגרת חוקית המאפשרת לחייב ספקיות אינטרנט לחשוף פרטי גולשים אנונימיים לצורך הגשת תביעה אזרחית. כלומר, המשמעות היא שבמקרים אלו הדרך המשפטית מורכבת ביותר.
13. האם סאטירה מוגנת מלשון הרע?
סאטירה נהנית מהגנה רחבה תחת חופש הביטוי, שכן הקהל מבין שמדובר בהגזמה למטרות ביקורת. הגבול נחצה כאשר הסאטירה משמשת ככסות להפצת עובדות שקריות וזדוניות כאילו היו אמת. בית המשפט יבחן האם הצופה הסביר מבין שמדובר ביצירה סאטירית או בפרסום עובדתי מטעה.
14. אילו הגנות יש בתביעת לשון הרע?
ההגנות המרכזיות הן "אמת בפרסום" ו"תום הלב". הגנת "אמת בפרסום" דורשת הוכחה שהדברים נכונים ושיש בהם עניין ציבורי, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המפרסם. בנוסף, קיים סעיף 13 לחוק המגדיר "פרסומים מותרים", כמו דברים שנאמרים על ידי שופטים או עורכי דין תוך כדי דיון משפטי, שנהנים מחסינות מוחלטת כדי לאפשר ניהול הליך תקין.
15. מה זה קובלנה פלילית בהליך לשון הרע?
קובלנה פלילית היא הליך שבו אדם פרטי מנהל הליך פלילי נגד אדם אחר. אם הנאשם מורשע, הוא עלול לעמוד בפני עונש של עד שנת מאסר. עם זאת, נטל ההוכחה בהליך כזה הוא פלילי – מעל לכל ספק סביר – מה שוהפוך אותו לקשה הרבה יותר להוכחה מאשר תביעה אזרחית רגילה. בדרך כלל מוטב לבחור במסלול האזרחי.
16. האם אפשר לתבוע בשם אדם שנפטר?
החוק מאפשר לבני משפחתו של נפטר (בן זוג, ילד, הורה או אח) להגיש תביעה בגין לשון הרע שפורסמה לאחר מותו, או להמשיך תביעה שהנפטר הגיש בחייו. מטרת סעיף זה היא להגן על זכרו של אדם ועל רגשות בני משפחתו מפני ביזוי של מי שאינו יכול עוד להגן על עצמו.
17. האם אמירות גזעניות מהוות לשון הרע?
פרסום המייחס לאדם תכונות שליליות או משפיל אותו בשל גזעו, מוצאו או דתו מהווה לשון הרע באופן מובהק. בתי המשפט נוטים להחמיר בפיצויים במקרים אלו כדי להרתיע מפני שיח גזעני. הוכחת הפגיעה במקרים אלו נחשבת לברורה מאליה בשל אופיו המבזה של הפרסום הגזעני.
18. האם רק מי שהפיץ את הדיבה אחראי?
האחריות מוטלת על כל מי שלקח חלק בשרשרת הפרסום – כולל הכותב, העורך ומי שביצע שיתוף ברשתות החברתיות. יחד עם זאת, החוק מעניק הגנה מסוימת למפיצים משניים, כמו מי שמכר עיתון מבלי שידע או היה עליו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע. כלומר, המשמעות היא שקיימת הבחנה בין האחריות של יוצר התוכן לגורמים טכניים.
19. איך מוכיחים כוונה לפגוע?
כוונה לפגוע מוכחת בדרך כלל באמצעות ראיות נסיבתיות – היעדר בדיקה מקדימה של העובדות, המשך הפרסום לאחר דרישת הסרה, או קיומו של סכסוך קודם. הוכחת הכוונה מאפשרת לבקש מבית המשפט לפסוק את כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק. עורך הדין יפעל לאסוף התכתבויות או עדויות המצביעות על המניע של המפרסם.
20. האם ללעוג לאדם בשל מראהו מהווה לשון הרע?
כן, החוק קובע כי פרסום המבזה אדם בשל תכונות המיוחסות לו, ובכלל זה מראהו החיצוני, יכול להוות לשון הרע. אם הלעג חורג מגדר "זוטי דברים" ונועד להשפיל את האדם בציבור, קמה עילת תביעה. בתי המשפט רואים בחומרה לעג המופנה למוגבלות פיזית או למראה כדרך לביזוי אנושי.
ניהול אסטרטגי של תביעות השתקה
נקודה שחשוב להכיר כיום היא המגמה של בתי המשפט לדחות "תביעות השתקה". מדובר במקרים שבהם גוף חזק מגיש תביעת ענק נגד אדם פרטי כדי להרתיע אותו מביקורת. במקרים כאלו, בית המשפט עשוי לסלק את התביעה על הסף או לפסוק הוצאות משפט כבדות. כלומר, המשמעות היא שהליך משפטי צריך להתנהל בתום לב ובצורה מידתית כדי שלא ייתפס כניצול לרעה של הליכי משפט.
הבנת המורכבות של דיני לשון הרע דורשת ליווי מקצועי שיודע לשלב בין ההיבטים המשפטיים לטכנולוגיים. בחירה בייצוג נכון מאפשרת לכם להגן על השם הטוב שלכם ביעילות ובביטחון.
