תפריט

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-803-6102

עורך דין פגיעה בפרטיות: סוגי הפגיעה, הפיצוי ואיך תובעים

תמונה שצולמה בבית ופורסמה בקבוצת ווטסאפ. מעסיק שקרא את המיילים הפרטיים של עובדת. שכן שמצלם את החצר שלכם. רופא שמסר מידע רפואי לגורם שלא היה אמור לקבל אותו. כל אלה הם פגיעה בפרטיות לפי החוק, וכל אחד מהם יכול להקים זכות לפיצוי. חוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בלי שהנפגע יוכיח נזק: עד 50,000 ש"ח, צמוד למדד ממאי 2007, וכפל הסכום כשהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע. בעמוד הזה אסביר מה נחשב פגיעה בפרטיות, איך בונים תביעה, מה ההגנות שהצד השני יטען, ומתי כדאי לפנות לעורך דין.

עיקרי הדברים

  • 11 סוגי פגיעה – סעיף 2 לחוק מונה מעקב, האזנה, צילום ברשות היחיד, פרסום תמונה משפילה, שימוש מסחרי בשם או בתמונה, הפרת סודיות ועוד.
  • פיצוי בלי הוכחת נזק – עד 50,000 ש"ח צמוד למדד, וכפל כשהוכחה כוונה לפגוע (סעיף 29א).
  • לנתבע יש הגנות – תום לב בנסיבות מסוימות, עניין ציבורי, ועוד (סעיף 18).
  • תיקון 13 – שינה את החוק מהיסוד בתחום מאגרי המידע, ונכנס לתוקף באוגוסט 2025.

 

מה נחשב פגיעה בפרטיות

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע עיקרון פשוט: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. סעיף 2 מפרט מה נחשב פגיעה, ב-11 חלופות[1]. אלה הנפוצות ביותר בתיקים שמגיעים אלינו:

  • בילוש, התחקות או הטרדה – מעקב אחרי אדם שעלול להטריד אותו (סעיף 2(1)).
  • צילום אדם ברשות היחיד – בביתו, בחדר שלו, ובמקומות שבהם יש לו ציפייה לפרטיות (סעיף 2(3)).
  • פרסום תמונה משפילה – פרסום ברבים של תצלום אדם בנסיבות שעלולות להשפיל או לבזות אותו (סעיף 2(4)).
  • קריאת מכתבים והודעות – העתקה או שימוש בתוכן של מכתב שלא נועד לפרסום, כולל מסר אלקטרוני, בלי רשות (סעיף 2(5)).
  • שימוש מסחרי – שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם לשם רווח (סעיף 2(6)).
  • הפרת סודיות – שנקבעה בדין או בהסכם, מפורש או משתמע (סעיף 2(7) ו-(8)).
  • שימוש במידע שלא למטרתו – שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה (סעיף 2(9)).
  • פרסום צנעת הפרט – פרסום עניין שנוגע לחיים האישיים, לעבר המיני, למצב הבריאותי או להתנהגות ברשות היחיד (סעיף 2(11)).

יש חלופה שחשוב במיוחד להכיר: לפי סעיף 2(10), גם פרסום או מסירה של דבר שהושג בפגיעה בפרטיות הוא פגיעה בפני עצמו[1]. מי שמעביר הלאה צילום שצולם שלא כדין, גם אם לא צילם אותו בעצמו, עלול להיות אחראי.

 

הפיצוי: כמה אפשר לקבל

לפי סעיף 4 לחוק, פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ופקודת הנזיקין חלה עליה[1]. כלומר, אפשר לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם, ובכלל זה נזק לא ממוני כמו עוגמת נפש והשפלה.

אבל הכלי המשמעותי ביותר הוא הפיצוי בלי הוכחת נזק. לפי סעיף 29א(ב), בתביעה אזרחית בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע בפיצוי של עד 50,000 ש"ח בלי שהנפגע יוכיח נזק. כשהוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, התקרה היא כפל הסכום[1]. הסכומים מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן, לעומת מדד מאי 2007 (סעיף 29א(ד)), ולכן התקרה בפועל היום גבוהה מ-50,000 ש"ח.

שתי הערות חשובות. ראשית, זו תקרה, לא סכום אוטומטי. בית המשפט קובע את הפיצוי לפי חומרת הפגיעה, היקף הפרסום, ההתנהגות של הצדדים ונסיבות אחרות. שנית, לפי סעיף 29א(ג), אי אפשר לקבל פיצוי בלי הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה פגיעה[1].

בנוסף, לפי סעיף 5, הפוגע במזיד בפרטיות בחלק מהדרכים המנויות בסעיף 2 עובר עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר[1]. במקרים חמורים, כמו הפצת תמונות אינטימיות, יש מקום גם לתלונה במשטרה.

 

ההגנות שהנתבע יטען

כל תביעה על פגיעה בפרטיות נתקלת בהגנות שבסעיף 18. חשוב להכיר אותן מראש, כי הן קובעות אם התביעה תצליח[1]:

  • פרסום מוגן לפי חוק איסור לשון הרע – למשל פרסום בהליך משפטי.
  • תום לב, באחת מכמה נסיבות: הנתבע לא ידע ולא היה עליו לדעת על הפגיעה; הייתה עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית; הוא הגן על עניין אישי כשר שלו; או שהפגיעה נעשתה במסגרת עיסוקו הרגיל, ולא בפרסום ברבים.
  • צילום ברשות הרבים שבו הנפגע מופיע באקראי.
  • עניין ציבורי שמצדיק את הפגיעה בנסיבות העניין, ובלבד שהפרסום לא היה כוזב.

לפי סעיף 20, נתבע שהוכיח שפעל באחת מנסיבות תום הלב, ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר, נהנה מחזקה שפעל בתום לב[1]. לכן תביעה טובה צריכה להראות לא רק שהייתה פגיעה, אלא גם למה ההגנות לא חלות: למה המטרה לא הייתה כשרה, ולמה האמצעי חרג מהסביר.

⚠️ עצור: שמרו ראיות לפני שאתם מתעמתים

פוסטים נמחקים, קבוצות נסגרות וחשבונות משנים שם. לפני שאתם פונים לפוגע, צלמו מסך של כל פרסום, עם שם המפרסם, התאריך ומספר הצפיות או התגובות, ושמרו קישורים. פנייה ישירה לפני תיעוד עלולה להביא למחיקה, ולהשאיר אתכם בלי ראיה.

 

תיקון 13: מה השתנה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות פורסם בספר החוקים באוגוסט 2024[2], ונכנס לתוקף באוגוסט 2025. עיקרו נוגע לארגונים שמחזיקים מאגרי מידע: חובות אבטחה, מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בחלק מהארגונים, וסמכויות אכיפה רחבות של הרשות להגנת הפרטיות[2].

לאדם פרטי שנפגע, לתיקון יש שתי השלכות. הראשונה: חובות ברורות יותר לארגונים, ולכן קל יותר להראות שארגון שמידע עליכם דלף ממנו לא עמד בהן. השנייה: התיקון ביטל את סעיף 26 לחוק[1], שקבע בעבר תקופת התיישנות מקוצרת לתביעות לפי החוק. מי ששוקל תביעה על פגיעה ישנה צריך לבדוק מחדש את שאלת ההתיישנות, ולא להניח שהיא כבר חלפה.

לצד הנפגעים, גם בעלי עסקים צריכים להבין מה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב אותם, כי אותן חובות הן הבסיס לתביעות נגדם. התלונות על הפרות כאלה מוגשות לרשות להגנת הפרטיות[3].

 

המקרים שמגיעים אלינו הכי הרבה

במשרד שלנו בירושלים, שבו לשון הרע ופרטיות הם תחום הליבה, אנחנו פוגשים כמה סוגי תיקים שחוזרים על עצמם:

  • פרסום ברשתות החברתיות – תמונות, צילומי מסך של שיחות פרטיות, ופרטים אישיים שפורסמו בקבוצות או בפוסטים.
  • צילום בלי הסכמה – בבית, במקום העבודה, במצבים אינטימיים. תביעה על צילום ללא רשות היא אחד התחומים הפעילים ביותר היום.
  • מצלמות – של שכנים שמכוונות לחצר או לחלון, ושל מעסיקים שמצלמים מעבר לנדרש. גם עסקים צריכים לדעת מה מותר לצלם במצלמות אבטחה.
  • סכסוכי משפחה – בני זוג שקוראים הודעות, מתקינים אפליקציות מעקב, או מפרסמים מידע אישי במהלך גירושין.
  • מידע רפואי ומקצועי – מסירת מידע על מצב בריאות או על טיפול, בניגוד לחובת סודיות.

בהרבה מהתיקים האלה, הפגיעה בפרטיות מגיעה יחד עם לשון הרע או הטרדה מאיימת. תביעה שמשלבת את העילות הנכונות, ולא רק אחת מהן, יכולה להגדיל משמעותית את הפיצוי. כשההטרדה נמשכת, לפעמים נכון לבקש גם צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, שהגדרתו כוללת במפורש פגיעה בפרטיות[4].

 

איך עובד הטיפול במשרד

הטיפול בתיק פגיעה בפרטיות מתחיל כמעט תמיד באותם שלבים:

  1. תיעוד וניתוח. אוספים את הראיות, ובודקים לאיזו חלופה בסעיף 2 הפגיעה מתאימה, ואילו הגנות הצד השני עשוי לטעון.
  2. מכתב התראה. ברוב המקרים, מכתב דרישה מנומק להסרת הפרסום ולפיצוי הוא הצעד הראשון. חלק גדול מהתיקים נסגרים בשלב הזה.
  3. צעדים דחופים. כשהפרסום ממשיך או מתפשט, אפשר לבקש מבית המשפט צו מניעה זמני, או צו למניעת הטרדה מאיימת.
  4. תביעה. כשאין הסדר, מגישים תביעה, עם בקשה לפיצוי בלי הוכחת נזק, ולפי הצורך גם פיצוי על נזק שהוכח.

אנחנו מייצגים גם את הצד השני: מי שנתבע על פגיעה בפרטיות, ויש לו הגנה טובה. עיתונאים, בעלי עסקים ואנשים פרטיים מוצאים את עצמם לפעמים נתבעים על פרסום שהיה מוצדק, ושם התפקיד שלנו הוא להוכיח את ההגנה.

 

שאלות ותשובות

כמה פיצוי אפשר לקבל על פגיעה בפרטיות?

לפי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ש"ח בלי הוכחת נזק, ועד כפל הסכום כשהוכח שהפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע. הסכומים צמודים למדד ממאי 2007, ולכן התקרה בפועל גבוהה יותר. בנוסף אפשר לתבוע פיצוי על נזק שהוכח.

האם צילום בלי רשות הוא תמיד פגיעה בפרטיות?

לא תמיד. צילום אדם ברשות היחיד, כמו בביתו, הוא פגיעה לפי סעיף 2(3). פרסום תמונה ברבים הוא פגיעה כשהוא עלול להשפיל או לבזות. צילום ברשות הרבים, שבו אדם מופיע באקראי, מוגן ככלל בסעיף 18.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על פגיעה בפרטיות?

תיקון 13 לחוק ביטל את סעיף 26, שקבע בעבר תקופת התיישנות מקוצרת לתביעות לפי החוק. לכן חשוב לבדוק את המועד הרלוונטי לכל מקרה עם עורך דין, ובכל מקרה לא להמתין, כי ראיות נעלמות עם הזמן.

מה עושים אם מישהו פרסם עליי מידע פרטי ברשת?

קודם כול מתעדים: צילומי מסך עם שם המפרסם, התאריך והקישור. אחר כך פונים לעורך דין שיבדוק את העילות, ישלח מכתב התראה, ובמקרה הצורך יבקש צו או יגיש תביעה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

רשות היחידמקום שבו לאדם יש ציפייה סבירה לפרטיות, כמו ביתו. צילום אדם ברשות היחיד הוא פגיעה בפרטיות.
עוולה אזרחיתמעשה שמקים זכות לתבוע פיצוי בבית משפט אזרחי. פגיעה בפרטיות היא עוולה לפי סעיף 4 לחוק.
פיצוי בלי הוכחת נזקפיצוי שבית המשפט רשאי לפסוק גם כשהנפגע לא הוכיח נזק כספי, עד התקרה שבסעיף 29א.
עניין ציבוריהגנה לפי סעיף 18(3): כשבפגיעה היה עניין ציבורי שמצדיק אותה, ובלבד שפרסום לא היה כוזב.
מאגר מידעאוסף מידע אישי שארגון מחזיק. תיקון 13 הטיל חובות מחמירות על מי ששולט במאגר כזה.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

פגעו בפרטיות שלכם?

נבדוק את הראיות, נזהה את העילות ונפעל להסרת הפרסום ולפיצוי. צרו קשר עם המשרד בירושלים.


אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של שמעון האן
שמעון האן

הצוות שלנו עוסק בטיפול בתיקי לשון הרע בצורה המקצועית ביותר. יש לנו את הכישורים והניסיון לייצג לקוחות בכל הרמות של הליכי לשון הרע. מלשון הרע ,הוצאת דיבה ובריונות ברשת, ראינו הכל. הרקורד שלנו מדבר בעד עצמו, עם שורה של ניצחונות עבור הלקוחות שלנו.

אבל אנחנו לא רק מומחי לשון הרע; אנחנו גם מקצוענים במשפט אזרחי-מסחרי. הצוות שלנו יודע את הדברים שלו בכל הנוגע לעסקאות מורכבות, נדל"ן, חוזים ועוד. בנינו מוניטין של מצוינות, ומושכים לקוחות גדולים בארץ ובחו"ל.

במשרד עורכי הדין האן, אנו מאמינים שלכולם מגיע ייעוץ וייצוג משפטי מהשורה הראשונה. המגע האישי והמקצועיות הבלתי מעורערת שלנו מייחדים אותנו. כשאתה בוחר בנו, אתה מקבל תומכים עזים שילחמו על זכויותיך.

שלום, אני מעוניינ/ת לשוחח עם עו"ד שמעון האן, אשמח לקבל פרטים.