צוואה, חתומה ומסודרת ככל שתהיה, לא מעבירה שקל אחד ליורשים עד שניתן לה צו קיום. רק הצו הופך את הצוואה לתקפה כלפי הבנקים, הטאבו וחברות הביטוח. ההליך עצמו, ברוב המקרים, מנהלי וקצר: לפי הרשם לענייני ירושה, צו קיום צוואה ניתן ככלל בתוך 40 ימים מהגשת הבקשה או מהגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר. אבל יש בו כמה נקודות שבהן בקשות נתקעות: צוואה מקורית שלא נמסרה, הודעות שלא נשלחו לבני המשפחה, או התנגדות שמעבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה. במאמר הזה אסביר איך מגישים את הבקשה, מה צריך לצרף, איך בודקים סטטוס, ומה עושים כשמשהו משתבש.
עיקרי הדברים
- בלי צו, אין תוקף – צו קיום צוואה הוא ההכרזה של הרשם לענייני ירושה על זכויות היורשים לפי הצוואה.
- הצוואה המקורית היא לב הבקשה – גם כשמגישים מקוון, את המקור צריך למסור בלשכה, בתיבות ההפקדה או בדואר רשום.
- 40 עד 50 ימים – זה פרק הזמן הרגיל לצו, כולל תקופת הפרסום, כשהבקשה תקינה ואין התנגדות.
- התנגדות מעבירה לבית המשפט – לפי סעיף 67א לחוק הירושה, בקשה שהוגשה לה התנגדות עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.
מה זה צו קיום צוואה, ומתי צריך אותו
לפי סעיף 66 לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים. בירושה לפי דין הוא עושה זאת בצו ירושה, ובירושה לפי צוואה בצו קיום צוואה[2]. הבחירה בין צו ירושה לצו קיום צוואה נקבעת לפי השאלה אם המנוח השאיר צוואה, ובמאמר הזה נתמקד בבקשה לצו הקיום עצמה.
לפי הרשם לענייני ירושה, הבקשה לצו קיום מוגשת כדי שהצוואה תיכנס לתוקף, והיא מוגשת על ידי הזכאים לפי הצוואה, כלומר מי שרשומים בה, אחרי פטירת המצווה[1]. בלי הצו, בנק לא ישחרר כספים, הטאבו לא ירשום את הדירה על שם היורשים, וחברת ביטוח לא תשלם.
יש מצב שבו צריך שני צווים יחד. לפי סעיף 66(ב), כשהמנוח ציווה רק על חלק מנכסיו, ניתן צו קיום על החלק שבצוואה וצו ירושה על השאר[2]. הרשם מציין זאת גם בהנחיות שלו: כשהצוואה לא כוללת את כל הרכוש, אפשר להגיש גם בקשה לצו ירושה על הרכוש שלא נכלל בה[1].
אילו צוואות אפשר לקיים
לפי סעיף 18 לחוק הירושה, צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה[2]. לכל צורה יש דרישות משלה:
- צוואה בכתב יד (סעיף 19) – כתובה כולה ביד המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו, וחתומה בידו.
- צוואה בעדים (סעיף 20) – בכתב, עם תאריך, חתומה ביד המצווה בפני שני עדים אחרי שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים מאשרים זאת בחתימתם באותו מעמד.
- צוואה בפני רשות (סעיף 22) – נאמרת או מוגשת בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי.
- צוואה בעל פה (סעיף 23) – של שכיב מרע או מי שרואה עצמו מול פני המוות, בפני שני עדים שרושמים את הדברים ומפקידים אותם אצל הרשם.
מה קורה כשצוואה לא עומדת בדרישות הצורה במדויק? סעיף 25 לחוק מאפשר לרשם או לבית המשפט לקיים צוואה גם כשנפל בה פגם, אם התקיימו "מרכיבי היסוד" שלה ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. בצוואה בכתב יד, למשל, מרכיב היסוד הוא שהיא כולה בכתב ידו של המצווה[2]. צוואה עם פגם צורני היא לא צוואה בטלה, אבל היא צוואה שעלולה למשוך התנגדות, ולכן הבקשה לקיים אותה צריכה להיות מוכנה לכך מראש.
המסמכים: מה צריך לצרף לבקשה
לפי הרשם לענייני ירושה, אלה המסמכים העיקריים[1]:
- הצוואה המקורית. זה המסמך החשוב ביותר, ובלעדיו אין צו קיום רגיל.
- תעודת פטירה רק במקרים מסוימים. כשלמנוח הייתה תעודת זהות ישראלית, אין צורך לצרף תעודת פטירה. מי שנפטר בחו"ל עם תעודת זהות ישראלית, צריך לעדכן את הפטירה במרשם האוכלוסין לפני הגשת הבקשה. ומי שלא הייתה לו תעודת זהות ישראלית, צריך תעודת פטירה מאומתת כדין.
- אישור על משלוח הודעה בדואר רשום לזכאים לפי הצוואה, או אישור שהמבקשים הודיעו להם אישית. כשיש בצוואה הוראה של "יורש אחר יורש", צריך להודיע גם לזוכים לפי ההוראה הזו.
- אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום.
- ייפוי כוח, כשהמבקשים מיוצגים על ידי עורך דין.
כשהזוכים בצוואה אינם בני המשפחה
זו דרישה שהרבה מבקשים מפספסים. לפי הרשם, כשאין בין הזכאים לפי הצוואה בני משפחה של המנוח (ילדים, נכדים, הורים, אחים או בני זוג), צריך לצרף גם אישור על הודעה לילדי המוריש ולמי שהיה בן זוגו. אם לא היו לו בן זוג או ילדים, ההודעה נשלחת להוריו. ואם לא היו לו הורים, לאחיו[1]. ההיגיון ברור: מי שהיה יורש לפי דין, אילו לא הייתה צוואה, צריך לדעת שהיא קיימת, כדי שיוכל להתנגד.
⚠️ עצור: אין צוואה מקורית?
לפי הרשם, כשאין צוואה מקורית, צריך להגיש בקשה להוכחת הצוואה מתוך העתק, ולשלם עליה אגרה נוספת. החריג הוא מקרה שבו המקור נמצא בחו"ל, ושם כבר ניתן צו קיום על ידי ערכאה זרה. אז מגישים את הצו הזר כשהוא מאומת כדין לפי סעיף 30 לפקודת הראיות[1]. בקשה לקיים העתק נבחנת בקפידה רבה יותר, וכדאי להכין אותה עם עורך דין.
איך מגישים: מקוון, ידני, ומה עושים עם המקור
את הבקשה מגישים במחוז שבתחום השיפוט שלו היה מושבו של המוריש[1]. הדרך תלויה בשאלה אם יש לכם עורך דין.
מבקשים מיוצגים מגישים באופן מקוון בלבד. מבקשים שאינם מיוצגים יכולים לבחור: הגשה מקוונת, עם אפשרות לקבוע תור לסיוע טכני; הגשה ידנית של הטופס המודפס בלשכות הרשם, בתיבות ההפקדה או בדואר רשום; או הגשה בקבלת קהל, בימי שני בין 8:30 ל-12:30 ובין 15:00 ל-18:00, ובימי רביעי בבוקר בפגישת וידאו בתור מראש[1].
בכל הדרכים, הצוואה המקורית נמסרת פיזית: במסירה אישית בלשכות, בתיבות ההפקדה בימים א' עד ה' בין 8:30 ל-17:30, או בדואר רשום ללשכות[1]. ההגשה המקוונת לא מחליפה את המקור.
יש גם עניין האגרה. בהגשה מקוונת משלמים "אגרה מופחתת לפתיחת בקשה מקוונת", ובהגשה ידנית משלמים את האגרה הרגילה, ובנוסף בשני המקרים דמי פרסום בעיתון[1]. בבקשה לצו ירושה, למשל, הרשם מציין שהאגרה המקוונת זולה ב-75 ש"ח מהאגרה הידנית[3].
💡 טיפ מקצועי: רישום בטאבו כבר בבקשה
כשהמנוח התגורר בישראל, אפשר להגיש בקשה משולבת לצו קיום ולרישום הצו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. במקרה כזה משלמים את האגרה דרך הטופס המקוון בלבד, ותעריף האגרה בטאבו נקבע לפי תאריך הגשת הבקשה לצו. הרשם מזהיר שלבקשת רישום כזו עשויות להיות השלכות משפטיות, גם לגבי הסכם חלוקת עיזבון[1]. אם היורשים מתכננים חלוקה שונה מהצוואה, כדאי לבדוק זאת לפני שמסמנים את האפשרות.
מה קורה אחרי ההגשה: פרסום, בדיקה ולוח זמנים
אחרי שהבקשה נקלטה, מקבלים הודעת דואר אלקטרוני. לפי הרשם, רק ההודעה השנייה, שמאשרת שהבקשה נבדקה ונמצאה תקינה, מהווה אישור לקליטה תקינה. ההודעה הראשונה מאשרת רק שהבקשה נשלחה[1].
הבקשה התקינה מועברת לפרסום ברשומות ובעיתון. לפי סעיף 67 לחוק הירושה, הרשם מודיע ברבים על הבקשה וקובע זמן להתנגדויות, שלא יפחת משבועיים, וכל מעוניין רשאי להתנגד כל עוד לא ניתן הצו[2]. במקביל, הבקשה עוברת לעוזר הרשם או לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי, שעשויים לבקש הבהרות[1].
לפי הרשם, צו קיום צוואה ניתן ככלל בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום הגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר. כשהבקשה הועברה לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, התגובה הראשונה ניתנת בתוך 30 ימים, והצו ניתן ככלל בתוך 50 ימים[1]. השעון מתחיל לרוץ רק כשהצוואה המקורית הגיעה, ולכן עיכוב במסירת המקור הוא עיכוב בצו.
אם נדרשה השלמת מסמכים, משלימים אותה דרך מערכת "הרשם לענייני ירושה Online", שבה אפשר גם לבדוק את מצב הטיפול בבקשה. הרשם מדגיש שכל עיכוב במענה לדרישה מעכב את הטיפול כולו[1].
הצו הדיגיטלי: מה מקבלים ואיך משתמשים בו
הצו שניתן הוא צו דיגיטלי, שנשלח לדואר האלקטרוני של מגיש הבקשה או של עורך הדין שלו. הרשם לא מנפיק צווים מודפסים, ואי אפשר לקבל העתק במשרדיו[1].
יש לזה יתרון גדול. לפי הרשם, הצו מועבר בממשק ישירות לגופים כמו הטאבו, רשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה, רשות המסים, רשות התאגידים, בנקים וחברות ביטוח, ובפנייה אליהם אין חובה לצרף את הצו[4]. עדיין מומלץ לשמור את הקובץ, כי הקובץ שנחתם על ידי הרשם הוא מסמך המקור.
מי שצריך להציג את הצו בחו"ל, למשל כדי לשחרר חשבון בנק במדינה אחרת, יכול להזמין העתק דיגיטלי בחיתום אפוסטיל, למדינות שהן צד לאמנת האג משנת 1961[4].
כשמוגשת התנגדות: המעבר לבית המשפט
הרשם לענייני ירושה מטפל בבקשות שאין עליהן מחלוקת. לפי סעיף 67א לחוק הירושה, הבקשה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה בכמה מקרים, ובראשם כשהוגשה התנגדות. המקרים האחרים הם כשהמדינה צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה מחליט להתערב, כשהאפוטרופוס הכללי מייצג אדם שהוא מנהל את רכושו, או כשהרשם עצמו רואה לנכון להעביר[2].
בבית המשפט, הבקשה נידונה כתובענה רגילה, עם כתבי טענות, ראיות ולעיתים חקירות של עדי הצוואה. מה שהיה הליך מנהלי של 40 ימים יכול להפוך להליך של חודשים ארוכים ואף שנים. העילות הנפוצות בהתנגדות לצוואה הן פגם בצורת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות של המצווה וזיוף.
מנקודת המבט של מי שמבקש לקיים את הצוואה, ההכנה מתחילה עוד לפני ההגשה. כשיודעים שבני משפחה עלולים להתנגד, כדאי לאתר מראש את עדי הצוואה ואת עורך הדין שערך אותה, ולוודא שיהיו זמינים להעיד.
איך עורך דין עוזר בבקשה לצו קיום
במקרה פשוט, עם צוואה מקורית תקינה, זוכים שהם בני המשפחה ואין חשש להתנגדות, אפשר להגיש את הבקשה לבד. ההליך בנוי לכך.
עורך דין נדרש בדרך כלל כשאחד מאלה מתקיים: אין צוואה מקורית; הצוואה פגומה בצורתה; הזוכים אינם בני המשפחה; יש בצוואה הוראות מורכבות כמו "יורש אחר יורש" או נכסים בחו"ל; או שיש חשש ממשי להתנגדות. במצבים כאלה, ניסוח הבקשה, רשימת הנמענים להודעה והמסמכים המצורפים יכולים לקבוע אם הצו יינתן בתוך 40 ימים או יעבור לבית המשפט.
במשרד שלנו בירושלים אנחנו מלווים בקשות לצו קיום, בקשות להוכחת צוואה מהעתק, וייצוג בהתנגדויות בבית המשפט לענייני משפחה, וגם עורכים צוואות ומסייעים בהפקדת צוואה כך שקיומה בעתיד יהיה פשוט ככל האפשר.
שאלות ותשובות
כמה זמן לוקח לקבל צו קיום צוואה?
לפי הרשם לענייני ירושה, ככלל בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום הגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר, כולל תקופת הפרסום. כשהבקשה מועברת לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, הצו ניתן ככלל בתוך 50 ימים. התנגדות מעבירה את התיק לבית המשפט ומאריכה את ההליך.
איך בודקים את הסטטוס של בקשה לצו קיום צוואה?
דרך מערכת "הרשם לענייני ירושה Online", שבה אפשר לאתר את התיק, לבדוק את מצב הטיפול ולהשלים מסמכים שנדרשו. אפשר גם לפנות למוקד הרשם בטלפון *2416.
מה עושים אם הצוואה המקורית אבדה?
מגישים בקשה להוכחת הצוואה מתוך העתק, ומשלמים עליה אגרה נוספת. אם המקור נמצא בחו"ל וכבר ניתן שם צו קיום, מגישים את הצו הזר מאומת לפי סעיף 30 לפקודת הראיות. בקשה כזו נבחנת בקפידה, ומומלץ להיעזר בעורך דין.
האם מקבלים צו קיום צוואה מודפס?
לא. הרשם מנפיק צו דיגיטלי שנשלח בדואר אלקטרוני, ומעביר אותו בממשק לבנקים, לחברות ביטוח, לטאבו ולגופי ממשלה. להצגה בחו"ל אפשר להזמין העתק דיגיטלי בחיתום אפוסטיל.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה – האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- [2] חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (סעיפים 18-25, 66-67א) – ויקיטקסט
- [3] בקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה – האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- [4] בקשה לקבלת העתק דיגיטלי מצו ירושה או צו קיום צוואה, כולל בחיתום אפוסטיל – האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
צריכים לקיים צוואה?
נבדוק את הצוואה, נכין את הבקשה ואת ההודעות, ונלווה אתכם עד הצו. צרו קשר עם המשרד בירושלים.