לשון הרע, היא מושג משפטי אשר בבסיסו עומדת העובדה שאדם מסוים מפיץ דברי בלע לגבי זולתו. במטרה להגן על המוניטין של האדם או הגוף המותקף, חוק איסור לשון הרע מתייחס לדרך ולערוץ בהם נעשה הפרסום, בין אם הוא נעשה בכתב ובין אם הוא נעשה בעל פה. המדיום שבאמצעותו מפורסמים פרסומים אלה יכול לשנות את ההתייחסות המשפטית ולהשפיע באופן שונה על מהלך התביעה והמשפט. לכן במאמר זה נעסוק בשאלה: מהם ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה, לעניין תביעת לשון הרע. זאת תוך בחינת ההשלכות, האתגרים והניואנסים בחוק, הקשורים בכך באופן ספציפי.
מהם ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה לפי חוק איסור לשון הרע?
לשון הרע, במובן הרחב ביותר, מתייחס להעברת מסרים, הצהרות ופרסומים כוזבים ושקריים אשר פוגעים באופן ממשי או פוטנציאלי במוניטין של אדם, קבוצה או ישות ארגונית אחרת. הפרסום יכול להיות מועבר בכתב או בעל פה, כשבכל מקרה מערכת המשפט בארץ ובעולם ינסו להגן על האדם מפני התקפות לא צודקות ושקריות באופן מכוון.
כאשר נשאלת השאלה מהם ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה, ההבחנה המשמעותית והעיקרית תעסוק בשאלת השימור. כלומר, כאשר ההצהרות והפרסומים המכפישים מועלים על הכתב, הם נשמרים לרוב לפרקי זמן ארוכים יותר בהשוואה להעברת אותם פרסומים בעל פה. פרסומים בכתב הינם משמעותיים יותר גם בכל הנוגע להפצתם לקהל רחב וגדול יותר. פרסומים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בכתיבת מאמרים, פוסטים במדיה חברתית, בלוגים, מיילים או בכל אמצעי תקשורת מתועדת אחרת. במובנים אלה, הצורה הכתובה של לשון הרע, עלולה להזיק באופן משמעותי יותר ולאורך זמן ארוך יותר.
טיבם של פרסומי לשון הרע הנאמרים בעל פה, בהשוואה לפרסומים בכתב, הוא בעצם במידת המיידיות שבה הם נאמרים, מה שהופך אותם למאתגרים להוכחה והתנגדות. היעדר רישום או תיעוד של אותן הצהרות ופרסומים יקשה לעיתים קרובות על היכולת להוכיח שאכן הם נאמרו. הצהרות אלו יכולות להיאמר במגוון סיטואציות כמו במהלך שיחות, נאומים, שידורי רדיו או כל צורה אחרת של תקשורת מדוברת. האופי הזמני של הצהרות אלו מציב אתגרים ייחודיים כאשר מנסים לאסוף ראיות או לפנות להליך משפטי.
חשיבות ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה באסטרטגיה המשפטית בתביעות דיבה
כאשר עו"ד לשון הרע ינסה להוכיח או לבסס תיק משכנע בנושא לשון הרע, יהיה עליו לחשוב תחילה על מהם ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה ואיך הבדלים אלה יוכלו לסייע לו בהוכחת הראיות:
- שיקולים ראייתיים – במקרה שפרסומי לשון הרע נעשו בכתב, הראיות יהיו חד משמעיות ויהיו קלות להוכחה, באופן השוואתי לפרסומי לשון הרע שנאמרו בעל פה. כדי לבסס ראיות כתובות יש להציג הוכחות לכך כמו צילומי מסך, עותקים של מאמרים, פוסטים ועד צורות אפשריות נוספות. הוכחת לשון הרע שנמסרה בעל פה היא מאתגרת הרבה יותר, כך שיש להסתמך על עדויות של עדים או צורות אחרות של ראיות נסיבתיות. מכיוון שאיסוף ראיות שכזה מחייב מחשבה מלכתחילה שלשון הרע הולכת להיאמר, האתגר אף גדול שבעתיים.
- הוכחת הנזקים הממשיים או הפוטנציאליים – כדי להוכיח לשון הרע, יש להוכיח שאכן התרחש נזק בעקבות הפרסום, אשר פגע או יפגע במוניטין של התובע בהתבסס על אופי ההצהרות השקריות. עורך הדין, במהלך המשפט ינסה לכמת את היקף הנזק, ולהביא לכך הוכחות חד משמעיות, גם במשמעות מספרית. בהשוואה לכך, שלא כמו לשון הרע בכתב, כאשר לשון הרע נאמרת בעל פה, יהיה צורך להוכיח שהתקיימה פגיעה מוחשית במוניטין של התובע. אין ספק, שתביעה שכזו עלולה להיות מאתגרת יותר, גם מבחינה זו.
האם לצורת הפרסום משמעות בהקשר להגנות בתביעות לשון הרע?
אסטרטגיית ההגנה במקרים של תביעת לשון הרע, בין אם היא נאמרה בכתב ובין אם היא נאמרה בעל פה, היא להגיד את האמת. עם זאת, כאשר לשון הרע פורסמה בכתב, הנאשם עלול למצוא את עצמו מתקשה יותר להגן על האמירות השקריות, או לנסות להוכיח את האמת הנמצאת מאחוריהן, ולו רק מעצם התיעוד של הפרסומים. לעומת זאת כאשר פרסום לשון הרע נעשה בעל פה, ניתן להתנער באופן מהיר יותר מאמירות אלו ולבטלן כדי לנסות להפחית את הנזקים הפוטנציאליים. במצב זה של תיקון האמירות המשמיצות באופן מיידי, יהיה קשה יותר להוכיח שאכן נגרם נזק לתובע או ששמו הטוב נפגע.
ישנם מקרים בהם החוק מתיר פרסומי לשון הרע, אם הם נאמרו בסיטואציות מסוימות. הצהרות שעשויות לקבל חסינות ייאמרו בהקשר של הליכים משפטיים או כדי לקדם אינטרס ציבורי. עם זאת, יש להוכיח ולבקש חסינות במקרים אלה, כך שאין זה תמיד המקרה. מעטים מאד המקרים בהם פרסומי לשון הרע בכתב הינם מותרים, וקשה למצוא להם צידוק גם בהקשרים השונים.
הסעדים שניתן לבקש כנגד פרסומים משמיצים בכתב או בעל פה
במהלך משפט תביעה בלשון הרע, עורך הדין רשאי לבקש מבית המשפט מספר הגנות, סעדים ופיצויים לטובת מיוצגיו:
- סעד של צו מניעה – בית המשפט רשאי להעניק סעד של צו מניעה בתיקי לשון הרע כפי שבוטאו בכתב, כדי להורות על הסרה או הפסקה של התוכן המשמיץ. הדבר רלוונטי במיוחד במצבים בהם מוכח כי המשך הפרסום השקרי יהווה איום מתמשך על המוניטין של התובע. במקרה של פרסום לשון הרע בעל פה, יהיה קשה יותר לקבל סעד של צו מניעה, מכיוון שבסופו של דבר המילים כבר נאמרו ואין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור.
- פיצויים כספיים – פיצויים כספיים, הם הגנה או עונש נפוץ במשפטי תביעה של לשון הרע. ההיגיון העומד מאחורי מתן פיצויים ומטרתם היא לפצות את התובע בגין נזק ממשי שנגרם לו. עם זאת, ניתן לפסוק ולהחליט גם על עונשים שונים שמטרתם תהיה להרתיע את הנתבע באופן פרטי ואנשים אחרים באופן כללי יותר מלבצע עבירות דומות. במקרים של פרסומי לשון הרע שנעשו בעל פה מתמקדים לעתים קרובות במתן עונשים, שכן האופי הזמני של המילים והפרסומים עלול להקשות על הוכחת מידת הנזק.
לסיכום
התשובה העיקרית לשאלה מהם ההבדלים בין פרסום בכתב ופרסום בעל פה, טמונה בטיבה של המדיה ותכונותיה המתבטאות בשימור הראיות ומיידיות הפרסום. בעוד פרסום לשון הרע בכתב יישמר לטווח ארוך יותר או יוכל להגיע לקהל רחב יותר, פרסום לשון הרע בעל פה ייטה להיות זמני ומאתגר מבחינת שימור העובדות. עורך הדין אשר מטפל בתיק יידרש לעמוד על הבדלים אלו ולהוכיח את הראיות גם על פי המדיום בו נעשה הפרסום. אין ספק, שפרסום לשון הרע בעל פה הינו מאתגר במיוחד, ודווקא בשל כך, יש לפנות לעו"ד לשון הרע מנוסה ומומחה בנושאים אלה. ככל שעורך הדין יבין לעומק את החוקים והניאונסים הקיימים בדינים השונים, כך יוכל התובע ליהנות מסעדים ופיצויים משופרים וגדולים יותר וכן ממניעת נזק למוניטין ולשמו הטוב באופן יעיל יותר. אין להקל ראש בבחירת עו"ד לשון הרע, מכיוון שהוא יכול להיות הגורם המכריע בין כישלון במשפט התביעה לבין הצלחה וקבלת הגמול הראוי.
למידע נוסף וסיוע אישי בנושא פרסום לשון הרע – צרו קשר אל משרד עו"ד שמעון האן.
