מאז ומתמיד גרר הדיון בנושא לשון הרע ורכילות מפורסמים: השלכות משפטיות ומחלוקות עזות, המעוררות דיון ציבורי ער. מצד אחד, יש הטוענים כי חופש הביטוי מאפשר לכל אחד להביע את דעתו, גם אם היא שלילית או פוגעת. מצד שני, יש הטוענים כי לשון הרע ורכילות מפורסמים עלולים לגרום לנזק משמעותי לאנשים אלו, ולכן יש להגבילם. בסקירה הבאה נדון בנושאים מורכבים אלו ובאופן בו הם מטופלים במסגרת הפסיקה בבתי המשפט בישראל.
לשון הרע ורכילות מפורסמים: השלכות משפטיות ומחלוקות בראי החוק והמשפט
בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות, חשיפתם של מפורסמים ללשון הרע ורכילות, הולכת וגוברת. עם הפופולריות הרבה לה הם זוכים, גובר גם האיום על פרטיותם והסיכון לחשיפת פרטים אינטימיים אודותיהם ללא רשות.
אחת הסוגיות המשפטיות הבולטות בהקשר זה היא גבולות חופש הביטוי. מצד אחד עומדת הזכות לפרטיות ואיסור לשון הרע, ומן הצד השני עומד חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. ההכרעה בין זכויות אלה אינה פשוטה כלל.
פסקי דין מרכזיים בנושא זה קבעו כי במקרה של אנשים מפורסמים, שהינם "דמויות ציבוריות", קיימת זכות רחבה יותר לחופש ביטוי על חשבון הפרטיות. עם זאת, גם למפורסמים קיימת זכות לפרטיות בסיסית.
אחת המחלוקות הבוערות היא האם יש לאסור פרסום שמועות וידיעות בעלות אופי אישי ואינטימי גם אם הן אמיתיות. כמו כן, סוגיית נטל ההוכחה בתביעות לשון הרע מול מפורסמים אף היא שנויה במחלוקת. בעוד שהקו המנחה בתביעות דיבה בישראל, הוא כי על התובע להוכיח את טענותיו לכך שפורסמה נגדו לשון הרע, יש הטוענים כי במקרה של מפורסמים יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבע. מאידך, יש גם מי שטוענים כי הדבר פוגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי.
סוגיות אלה ואחרות עדיין ממתינות להכרעה במסגרת פסיקת בתי המשפט, וממשיכות לעורר מחלוקות סוערות בציבור הישראלי. האיזון הראוי בין הזכות לשם טוב ופרטיות מול חופש הביטוי, נותר אפוא שאלה פתוחה ומורכבת.
על ההשלכות המשפטיות הפוטנציאליות של פרסום לשון הרע ורכילות מפורסמים
בישראל, לשון הרע מוגדרת כפרסום דברים שיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של אדם. גם רכילות מפורסמים עשויה להיכנס תחת הגדרה זו כסוג של לשון הרע, שכן היא פרסום של דברים פוגעים על אדם מפורסם.
החוק בישראל קובע כי מי שפרסם לשון הרע עלול להיות מחויב לשלם פיצויים לאדם שנפגע מדבריו ללא הוכחת נזק – עד סכום תביעה של 74 אלף שקלים (נכון לשנת 2023), או 140 אלף שקלים – בהינתן יכולת להוכיח כוונת זדון מצד המפרסם. בתביעות בסכומים גבוהים מתקרות אלו, סכום הפיצויים נקבע בהתאם לנזק שנגרם לאדם בפועל – שהוא טעון הוכחה מצד התובע, לרבות נזק ממוני, נזק נפשי ופגיעה בשם הטוב.
כיצד מערכת המשפט בישראל מתייחסת לתיקי לשון הרע ורכילות מפורסמים?
לפני כשנה הגיעה לכותרות תביעה שהגישה משפחת נתניהו כנגד רוה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, על התבטאות שלו נגדה שניתנה במסגרת ראיון לעיתונות. אולמרט מצידו, ניסה להשתמש בהגנת "אמת דיברתי" על מנת לטעון שדבריו היו אמת ובעלי עניין ציבורי.
בתיק זה נדרש בית המשפט להכריע האם דבריו של אולמרט אכן היו אמת, והאם הם שירתו עניין ציבורי כפי שטען להגנתו, או שמא היו פוגעניים ומשמיצים ללא הצדקה.
תביעה זו הוכרעה לבסוף לטובת משפחת נתניהו – התובעים, כאשר כבוד השופט עמית יריב, קבע שאולמרט לא עמד בחובתו להוכיח את אמיתות הפרסומים שבגינם נתבע. לאור זאת, חויב אהוד אולמרט בתשלום פיצוי בסך 62.5 אלף שקלים למשפחת נתניהו, בתוספת הוצאות משפט בסכום של כ- 35 אלף שקלים נוספים.
להמשך קריאה על משפט נתניהו אולמרט לחצו כאן
ממקרה מתוקשר זה אנו למדים כי מערכת המשפט בארץ שמה דגש רב על חובת ההוכחה של טענות ההגנה של נתבעים בתביעות דיבה, ובפרט כאשר עסקינן בתביעות הנסובות סביב לשון הרע על אושיות ציבוריות, שלפגיעה בשמן הטוב משקל גבוה במיוחד.
קבלת ייעוץ משפטי מסור עם משרד עורכי דין מתמחה בלשון הרע שמעון האן לחצו כאן
האם יש הבדל בין רכילות על אנשים מפורסמים ורכילות על אדם פרטי?
מחלוקת נוספת בהקשר לתביעות לשון הרע המוגשות בגין פרסום רכילות על מפורסמים, נוגעת לשאלה האם יש להבחין בין לשון הרע ורכילות על אנשים פרטיים לבין לשון הרע ורכילות על אנשים מפורסמים. יש הטוענים כי אנשים מפורסמים נמצאים ממילא באור הזרקורים, ולכן הם צריכים להיות מוכנים לקבל ביקורת. לעומת זאת, יש הטוענים כי גם אנשים מפורסמים זכאים להגנה על שמם הטוב וכבודם, וכי לשון הרע ורכילות מפורסמים עלולים לגרום להם נזק משמעותי.
עד לפני כ- 50 שנה, בתי המשפט בישראל העדיפו להגן על שמם הטוב של אנשי ציבור שנפגעו, מתוך תפיסה שפגיעה כזאת מזיקה להם יותר בהיותם מוכרים וחשופים בציבור. אולם מאז שנות ה- 90 חל שינוי במגמה זו, וכיום ניתן משקל רב מבעבר לערך של חופש הביטוי – גם כאשר הדבר פוגע בשמם הטוב של אישים ציבוריים.
לגבי אזרחים פשוטים שאינם אישי ציבור, לעומת זאת, המצב שונה. תביעות לשון הרע ביניהם היו זוכות כנראה ליחס מאוזן יותר בין הגנה על הפרטיות והשם הטוב מצד אחד, לבין חופש הביטוי מצד שני – בהתאם לנסיבות ולעובדות בכל מקרה לגופו.
לסיכום
בסקירה זו ראינו עד כמה לשון הרע ורכילות מפורסמים הם נושאים מורכבים הדורשים איזון בין חופש הביטוי לבין השאיפה להגנה על כבוד האדם ושמו הטוב. במקרה של פוליטיקאים מהדרג הראשון, פעמים רבות האינטרס הציבורי גובר על הפרטי, ולכן ביקורת פוליטית או חשיפת מעשים, גם אם היא פוגעת בנשוא הדברים באופן אישי, עשויה ליהנות מהגנה משפטית. אולם הסוגיה חורצת גבולות דקים, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
למידע נוסף בנושא לשון הרע ורכילות מפורסמים, ייעוץ וסיוע משפטי – פנו כעת למשרד עו"ד שמעון האן.
