זה יותר מסתם טקסט. זה הקול שלהם, תנועות הגוף, העריכה המגמתית והמוזיקה הדרמטית ברקע – סרטון שלם, שכל מטרתו היא להשפיל אתכם, לפגוע בעסק שלכם ולהרוס את שמכם הטוב. ברגע אחד, אתם מגלים שמישהו הפך אתכם לדמות הראשית בסרטון השיימינג הפרטי שלו בפלטפורמת הווידאו הגדולה בעולם.
התחושה משתקת: מיליוני צופים פוטנציאליים יכולים לצפות, להגיב ולשתף, בעוד הסרטון מתקבע בתוצאות החיפוש של גוגל, מאיים להפוך לכרטיס הביקור הדיגיטלי שלכם לנצח. הפגיעה אינה נשארת על המסך – היא מחלחלת לשיחות עם לקוחות, פוגעת במקור הפרנסה וגורמת לעוגמת נפש קשה מנשוא.
העוצמה של יוטיוב היא חרב פיפיות. כפי שהיא יכולה לבנות מוניטין, כך היא יכולה להרוס אותו במהירות אכזרית. אך דווקא מול העוצמה הזו, חשוב לדעת: אתם לא חסרי אונים. החוק הישראלי, יחד עם הנהלים של הפלטפורמה עצמה, מעניקים לכם ארסנל כלים משפטיים כדי להילחם חזרה.
האסטרטגיה הדו-ראשית: תקיפת התוכן במקביל לתקיפת היוצר
התמודדות יעילה עם לשון הרע ביוטיוב דורשת פעולה בשני ערוצים מקבילים. זוהי אסטרטגיה משולבת: פעולה מהירה להסרת התוכן כדי לעצור את הדימום, ובמקביל, פתיחת הליך משפטי מסודר כדי לקבל פיצוי על הנזק שכבר נגרם ולהעניש את האחראי לו על הפגיעה במוניטין.
| ערוץ הפעולה | המטרה המרכזית | הכלי המרכזי |
| מול הפלטפורמה (YouTube/Google) | הסרה מהירה של הסרטון | נוהל "הודעה והסרה" / תלונת זכויות יוצרים |
| מול היוצר (האדם שהעלה את הסרטון) | קבלת פיצוי כספי וענישה | תביעת לשון הרע |
"הנתיב המהיר": האם היוטיובר הפר גם את זכויות היוצרים שלכם?
לפני שצוללים למורכבות של חוק איסור לשון הרע, ישנה שאלה אסטרטגית ראשונה שחובה לשאול: האם הסרטון הפוגעני מכיל חומרים השייכים לכם? למשל, האם היוטיובר השתמש בתמונות שלכם שהורדו מחשבון הפייסבוק או האינסטגרם שלכם? האם הוא שילב קטע וידאו קצר שצילמתם והעליתם?
אם התשובה היא "כן", נפתח בפניכם נתיב פעולה נוסף, שלעיתים קרובות הוא מהיר ויעיל לאין שיעור: תלונה על הפרת זכויות יוצרים (DMCA Takedown). התהליך של דיווח על הפרת זכויות יוצרים ביוטיוב הוא סטנדרטי, טכני ברובו, ומטופל לרוב במהירות ובהחלטיות רבה יותר מאשר תלונות לשון הרע, הדורשות פרשנות משפטית מורכבת.
ערוץ 1: הכנעת הפלטפורמה – נוהל "הודעה והסרה"
גם אם לא הופרו זכויות היוצרים שלכם, ניתן לפעול להסרת הסרטון. יש להגיש פנייה משפטית מנומקת למחלקה המשפטית של גוגל/יוטיוב, המפרטת מדוע הסרטון מהווה לשון הרע על פי החוק הישראלי ודורשת את הסרתו המיידית. פנייה כזו, הנכתבת על ידי עורך דין המתמחה בתחום, תכלול זיהוי מדויק של הסרטון (URL), ציון הדקות והשניות המדויקות בסרטון בהן נאמרות האמירות הפוגעניות, והסבר משפטי מדוע אמירות אלו מהוות לשון הרע.
שימו לב: דיווח רגיל דרך כפתור ה-"Report" לרוב אינו מספיק
כפתור הדיווח הרגיל מיועד להפרות של כללי הקהילה של יוטיוב (כמו עירום או אלימות). פנייה כזו לרוב לא תטופל ביעילות כשמדובר בטענת לשון הרע המבוססת על חוק ישראלי ספציפי. רק פנייה משפטית מנומקת מגיעה לגורמים הנכונים בחברה, המסוגלים להבין את הסיכון המשפטי ולהורות על הסרת התוכן.
ערוץ 2: תקיפת היוצר – הגשת תביעת לשון הרע
במקביל לפעולות מול יוטיוב, יש לפעול ישירות נגד האדם שהעלה את הסרטון. סרטון וידאו מהווה "פרסום" במובן החמור ביותר ומהווה בסיס איתן להגשת תביעת דיבה. אם היוצר אנונימי, ניתן לפתוח בהליך "חשיפת פרטי גולש" כדי לחשוף את זהותו.
אתגר בינלאומי: מה קורה אם היוטיובר גר בחו"ל?
אחד האתגרים המרכזיים של תביעות לשון הרע באינטרנט הוא האופי הגלובלי של הרשת. ייתכן שהיוטיובר שהוציא את דיבתכם הוא ישראלי לשעבר שחי בלוס אנג'לס, או גיימר בריטי שהחליט לתקוף את העסק שלכם. במצב כזה, ההליך המשפטי הופך למורכב יותר באופן משמעותי, ויש להבין שלושה מכשולים עיקריים:
- סמכות שיפוט: השאלה הראשונה היא האם בית משפט בישראל בכלל מוסמך לדון בתביעה נגד אדם שאינו חי כאן. על פי רוב, ניתן לבסס סמכות שיפוט בישראל אם מוכיחים שעיקר הנזק (הפגיעה במוניטין) נגרם בישראל, היכן שמרכז חייכם ועסקכם נמצא.
- המצאת כתבי בי-דין (מסירה משפטית): לאחר הגשת התביעה, יש לבצע "מסירה" חוקית של כתב התביעה לנתבע. ביצוע מסירה לאדם במדינה זרה הוא הליך מורכב, יקר ואיטי, הכפוף לאמנות בינלאומיות (כמו אמנת האג).
- אכיפת פסק הדין: זהו המכשול הגדול ביותר. נניח שניהלתם תביעה בישראל וזכיתם בפיצוי של 200,000 ש"ח. פסק הדין הישראלי הוא פיסת נייר חסרת ערך במדינה זרה. כדי לגבות את הכסף, תצטרכו לפתוח הליך משפטי חדש במדינתו של היוטיובר, ולבקש מבית המשפט המקומי שם "לאכוף" את פסק הדין הישראלי. זהו הליך יקר, ארוך ולא תמיד מצליח.
המשמעות האסטרטגית: בשל קשיים אלו, כאשר מדובר בנתבע שחי בחו"ל, האסטרטגיה המשפטית לעיתים קרובות משנה את מרכז הכובד שלה. המטרה העיקרית הופכת להיות הפעלת לחץ מקסימלי על הפלטפורמה (יוטיוב) להסרת התוכן, תוך שימוש בתביעה הישראלית ככלי מנוף, ולאו דווקא התמקדות בקבלת פיצוי כספי מהיוטיובר עצמו.
מעבר לסרטון: מי אחראי לתגובות המשמיצות?
הפגיעה בסרטון לשון הרע אינה מסתכמת רק בתוכן הסרטון עצמו. לעיתים קרובות, הנזק האמיתי מתעצם במאות התגובות הארסיות והמשמיצות שנכתבות מתחתיו. חשוב להבין את חלוקת האחריות המשפטית במקרים אלה:
- כותב התגובה (הטוקבקיסט): כל אדם שכותב תגובה המהווה לשון הרע בפני עצמה, אחראי באופן ישיר וניתן לתבוע אותו אישית.
- בעל הערוץ (היוטיובר): הפסיקה בישראל נוטה לראות בבעל הערוץ סוג של "עורך תוכן". אם הובאה לידיעתו תגובה פוגענית והוא לא פעל להסירה תוך זמן סביר, הוא עלול להיחשב כאחראי לפרסומה ולהיתבע בעצמו.
- הפלטפורמה (יוטיוב): אחריותה של יוטיוב על תגובות דומה לאחריותה על הסרטון עצמו – היא קמה בעיקר לאחר שקיבלה הודעה מפורטת על התוכן הפוגעני ולא פעלה להסרתו.
דמות ציבורית מול אדם פרטי: האם כללי המשחק שונים?
זוהי שאלה אסטרטגית חשובה. חוק איסור לשון הרע והפסיקה מכירים בכך שיש להבחין בין אדם פרטי לבין "דמות ציבורית" (איש פוליטיקה, ידוען). הביקורת כלפי דמות ציבורית נהנית מהגנות רחבות יותר, במיוחד הגנת "עניין ציבורי". יוטיוברים רבים, בעיקר אלו עם קהל עוקבים גדול, עשויים להיחשב בנסיבות מסוימות כדמויות ציבוריות.
במקרה כזה, הנתבע ינסה לטעון שהסרטון היווה "ביקורת לגיטימית" שיש בה עניין לציבור. ניתוח מעמדו של הנפגע – פרטי או ציבורי – הוא שלב קריטי בגיבוש האסטרטגיה לתביעה.
טיפ הזהב: לחצו על הנקודה הכואבת – המוניטיזציה של הערוץ
יוטיוברים רבים מרוויחים כסף מהסרטונים שלהם. זהו מנוף לחץ אדיר. בפנייה המשפטית ליוטיוב, יש לציין כי הסרטון הפוגעני מפר את תנאי השירות של תוכנית השותפים. התוצאה יכולה להיות לא רק הסרת הסרטון, אלא גם "סטרייק" לערוץ, שלילת האפשרות להרוויח כסף (דמונטיזציה), ובמקרים חמורים – סגירת הערוץ כולו.
מוקש לפניך: תגובה בסערת רגשות בסרטון משלכם
הימנעו מהדחף להעלות "סרטון תגובה". פעולה כזו לרוב רק יוצרת "דרמה" שמגבירה את העניין והצפיות בסרטון המקורי, חושפת אתכם לתביעת לשון הרע נגדית, ומורידה את הדיון לרמה של "ריב רשת" במקום לנהל אותו בזירה המשפטית הנקייה.
מעבר לבית המשפט: ניהול המוניטין שלכם בזמן אמת
אסטרטגיה מנצחת אינה יכולה להסתפק בכלים משפטיים בלבד. במקביל להגשת התלונה והכנת כתב תביעה, יש לפעול באופן פרואקטיבי לניהול המוניטין הדיגיטלי שלכם. פעולה זו, המכונה לעיתים "SEO שלילי", כוללת יצירת וקידום תוכן חיובי אודותיכם, במטרה לדחוק את הסרטון הפוגעני לעמודים נידחים בתוצאות החיפוש, ובכך לנטרל את השפעתו ההרסנית בזמן אמת.
להשיב את השליטה לידיכם
התמודדות עם הוצאת דיבה ביוטיוב יכולה להרגיש כמו מלחמה מול גוליית, אך עם האסטרטגיה הנכונה, זו מלחמה שניתן לנצח בה. אם שמכם הטוב הוכפש בסרטון ביוטיוב, צרו קשר עם משרד עורכי הדין שמעון האן.

חוקי לשון הרע חלים על סרטוני יוטיוב בדיוק כפי שהם חלים על צורות אחרות של תקשורת. כדי להוכיח את קיומה של עילה להגשת תביעת לשון הרע ביוטיוב, צריך להוכיח שתוכן שעלול לפגוע במוניטין שלכם הופץ לאדם אחד או יותר. זה יכול להיות בצורות שונות, לרבות בעל פה, בכתב, כתוכן מודפס, תוכן חזותי, או בכל אמצעי אחר, כמפורט בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. לפיכך, סרטונים ביוטיוב המכילים תוכן מכפיש, עומדים בקריטריונים לפרסום לפי חוק זה. אם נפגעתם מפרסום אנונימי או מתוכן משמיץ ב-YouTube, ישנו נוהל התראה והסרה. נוהל זה קובע כי בעלי פלטפורמה מקוונת שמתוודעים לתוכן מזיק בפלטפורמה שלהם, חייבים להסיר אותו מיידית. אם לא יעשו זאת, הם עלולים להיחשב כמי שפעלו באופן רשלני, ובתוך כך, נפגעי לשון הרע זכאים לתבוע מהם פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, עד גבול קצוב. בנסיבות מסוימות, אפשר לתבוע ישירות את YouTube על הוצאת דיבה. אם YouTube לא דואגת להסיר תוכן מזיק שפורסם בה משהדבר הובא לידיעתה, והתוכן הנדון עולה כדי הוצאת לשון הרע ו/או פגיעה בפרטיות כהגדרתם בחוק איסור לשון הרע ובחוק הגנת הפרטיות – ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגדה על רשלנות במניעת נזק לנפגע. אם סרטון פוגעני שעלה ב-YouTube מכיל תוכן מבזה המתייחס אליכם, מומלץ לפנות אל עורך דין לשון הרע עם ניסיון רב בתיקי שיימינג והוצאת לשון הרע באינטרנט ולבחון את ערוצי הפעולה הזמינים עבורכם.
שאלות ותשובות: