עיתונאים בישראל נתונים לסיכון מוגבר לתביעות לשון הרע, במיוחד כאשר הם מפרסמים מידע המכיל ביקורת על עובדי ציבור. עם זאת, החוק קובע הגנות לשון הרע לעיתונאים שנועדו להגן גם על חופש הביטוי. בסקירה להלן נדון בנושא זה בהרחבה.
עיתונות – המקום בו הזכות לשם טוב וחופש הביטוי עלולים להתנגש
בהתאם לסעיף 1 בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965, הוצאת לשון הרע פירושה הפצת תכנים שיש בהם כדי: לפגוע במוניטין של אדם בעיני זולתו ולהכפיף אותו לזלזול, לבזות מישהו על מעשיו, לסכן את עיסוקיו המקצועיים ו/או פרנסתו של אדם, או להשמיץ אדם על סמך דתו, מינו, מוצאו, גילו או העדפותיו המיניות.
מתוך הכרה בזכות הבסיסית של כל אדם לשם טוב, החוק מגביל את הפצתו של תוכן כזה, אם כי אינו אוסר זאת על הסף. זאת מתוך הכרה גם בחשיבות השמירה על הזכות המשפטית היסודית לחופש הביטוי, חרף התנגשותה הפוטנציאלית עם הזכות להגנה על השם הטוב.
לאור מורכבות הנושא, אם אתם מוצאים את עצמכם נושא לכתבה חדשותית מכפישה או כתבה עיתונאית שמכתימה את המוניטין שלכם, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי מול עורך דין לשון הרע.
עו"ד לשון הרע מנוסה ידע להעריך ביסודיות את המאמר או הפרסום השליליים, לנתח את המקרה ולהמליץ לכם על פעולות משפטיות המתאימות לנסיבות הספציפיות שלכם.
מה אומר חוק איסור לשון הרע לגבי פרסומים עיתונאיים?
תנאי הסף להגשת תובענה אזרחית בגין עוולת לשון הרע, היא שהתוכן המשמיץ יהווה פרסום, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. החוק מגדיר כ"פרסום" כל תוכן שבמדיום שבו הוא נמסר, יכול היה להגיע לעיני או לאזני אדם נוסף אחד לפחות, זולת המפרסם ונשוא הפרסום.
לעניין זה, בסעיף 2 של חוק לשון הרע, נקבע כי כלשון הרע עלול להיחשב פרסום מסוגים שונים, אשר יכול להתבצע בערוצים מגוונים ובשלל אמצעים, בין אם זה באמצעות יצירות אמנותיות, תקשורת בכתב או שיח מילולי.
בסעיף 11, החוק מונה את המדיומים שבאמצעותם תוכן משמיץ עלול להיות מופץ, דהיינו טלוויזיה, רדיו ומדיה מודפסת. החוק משלב גם את ההגדרה של עיתון לפי פקודת העיתונות המנדטורית, המסווגת עיתון כפרסום מודפס המעביר חדשות.
סעיף 11 אף מוסיף ומרחיב את האחריות הקשורה לפרסום בתקשורת, מעבר לאדם האחראי על השגת הידיעה החדשותית והפצתה. במילים אחרות, האחריות משתרעת גם על העורך ומי שהתיר את פרסום המידע, מתקן הדפוס האחראי על פרסום העיתון (אם המדיום הוא עיתון מודפס) ואף על הגורם המפקח על המדיום התקשורתי הנדוטן (רק בתיקים אזרחיים הנוגעים לעוולת לשון הרע), כמו מנכ"ל ערוץ הטלוויזיה בו שודרה הכתבה.
מדוע נחוצות הגנות לשון הרע לעיתונאים?
בהתחשב בכך שעיתונים הם אמצעי תקשורת נפוץ הנמצא בשימוש נרחב, הם לא רק מדווחים על אירועי חדשות אובייקטיביים של היום או השבוע, אלא גם כוללים מאמרי תחקיר ומדורי דעה המתייחסים לעתים קרובות לאנשים ספציפיים, בדגש על עובדי ציבור ונבחרי ציבור. מאחר ותוכן עיתונאי מהווה צורה כתובה של פרסום, הוא בעל פוטנציאל לשמש כפלטפורמה להפצת לשון הרע ועלול להיחשב כעילה להגשת תביעות לשון הרע כנגד הגורמים העומדים מאחוריו. כתוצאה מכך, עיתונים ועיתונאים, נושאים בסיכון גבוה יותר לתביעות לשון הרע העלולות להיות מוגשות נגדם, מאשר גופי פרסום אחרים. זאת ועוד, במקרה של פרסומים הגורמים לנזק לאדם פרטי, עלולה להיפתח תביעת לשון הרע נגד העיתון, המכוונת לא רק לעיתונאי עצמו אלא גם לגורמים רלוונטיים בעיתון, כגון העורך והבעלים. לכן, חשוב כל כך להכיר את הוראות החוק לעניין הגנות לשון הרע לעיתונאים.
אילו הגנות לשון הרע לעיתונאים קיימות בחוק?
מתוך הכרה באתגרים המובנים ובמלכודות הפוטנציאליות הקשורות לפרסומים בעיתונות, המחוקק קבע כמה אמצעי הגנה במסגרת דיני לשון הרע. הגנות אלו נועדו לתמוך בעיתונאים ובעיתונים ולספק להם אמצעי להקטנת האחריות המשפטית המוטלת עליהם – בין אם אזרחית ובין אם פלילית, במקרים בהם פרסמו תוכן שעלול להיתפס כמשמיץ. עם זאת, הגנות אלו מותנות בעמידה בקריטריונים ספציפיים, כאשר ההגנות העיקריות הן:
פרסום מותר
עיתונאי יכול להפעיל הגנה זו על ידי הוכחה כי הפרסום הנדון נכנס לאחד מסעיפי המשנה המפורטים בסעיף 13 של חוק לשון הרע. אם הדבר יוכח בהצלחה, אפילו עיתונאי העומד מאחורי פרסום המכיל תוכן משמיץ, עשוי להיות מוגן מאחריות פלילית ואזרחית לכך.
אמיתות הפרסום
למימוש הגנה זו יש צורך לבסס את מהימנות הפרסום ולהוכיח כי קיים עניין ציבורי לגיטימי במידע המצוי בו, כמפורט בתנאי סעיף 14 בחוק איסור לשון הרע.
תום לב בפרסום
על עיתונאי להראות כי הפרסום נעשה בתום לב ובמסגרת אחד מ- 12 סעיפי המשנה המפורטים בסעיף 15 לחוק לשון הרע. למשל, זה יכול לכלול, בין היתר, הבעת דעה על התנהלותו של איש ציבור במסגרת תפקידו או מתן ביקורת מקצועית הנוגעת ליצירת אמנות.
חרף האמור לעיל, חשוב להדגיש שעצם נוכחותן של הגנות אלו בחוק, אינה מעניקה לעיתונאים חסינות מוחלטת מפני השלכות משפטיות. נהפוך הוא: עיתונאים נושאים באחריות אתית ומקצועית לבחון היטב את הפרסומים שלהם לפני הפצתם. עליהם לצפות ולהעריך את ההשלכות הפוטנציאליות של הפרסום, תוך התחשבות בשאלת פוטנציאל הפגיעה של הדברים באדם או ארגון כלשהו, אפילו בעקיפין או במרומז. היינו, כחלק מחובותיהם המקצועיות, עיתונאים נדרשים לנקוט זהירות יתרה ולשמור על ערנות רבה בעבודתם.
מהו מבחן העיתונאי האחראי וכיצד הוא נוגע להגנות לשון הרע לעיתונאים?
בתביעות לשון הרע המוגשות נגד עיתונאים, על כתפי הנתבע חלה החובה להוכיח כי התנהלותו עמדה במבחן ה"עיתונאי האחראי" – קרי, שפעל על פי אמות המידה שהזכרנו לעיל, בהקשר לפרסום שבמוקד התביעה. מבחן העיתונאי האחראי מהווה אבן בוחן שלאורה רבות מתביעות לשון הרע המוגשות נגד עיתונאים וגורמי תקשורת, נדונות ומוכרעות בבתי המשפט בארץ.
באילו מקרים ההגנות המשפטיות לעיתונאים עשויות להיות תקפות?
ההגנות המשפטיות שהחוק מקנה לעיתונאים מפני תביעות דיבה, תהיינה תקפות לרוב, במקרים כדלקמן:
- עיתונאי יכול לדחות את התביעה נגדו לפי סעיף 13 לחוק לשון הרע, אם יש ביכולתו להוכיח כי הפרסום השלילי לכאורה שנדון בתיק, מהווה דיווח אמיתי ומהימן בנוגע להליך משפטי שהעיתון בחר לסקר.
- דחיית תביעת לשון הרע תתאפשר לפי סעיף 14 לחוק לשון הרע, באם העיתונאי הנתבע יוכיח כי הפרסום אינו רק מדויק, אלא גם משרת אינטרס ציבורי.
- העיתונאי הנתבע יוכל להגן על עצמו מפני תביעת לשון הרע בהתאם לסעיף 15 בחוק לשון הרע, אם יוכל להוכיח שהפרסום העיתונאי שבגינו הוא עומד לדין, נעשה בתום לב ובאופן מידתי ללא חריגה מהנדרש. עם זאת, מדובר בהגנה שלא פשוט להוכיח את תקפותה בפועל. כמו כן, כדי להשתמש בה, על העיתונאי להוכיח כי ערך בדיקת נאותות לפני פרסום התוכן המשמיץ לכאורה.
הגנות לשון הרע לעיתונאים – סיכום
במרוצת שנות קיומה של מדינת ישראל עמדו מאחורי כמה וכמה תביעות לשון הרע עובדי ציבור שחשו כי פרסומים בעיתונות עשו להם עוול. יחד עם זאת, כפי שראינו בסקירה לעיל, עיתונאים בישראל זכאים למספר הגנות מפני תביעות לשון הרע, גם כאשר הפרסום נוגע לעובד ציבור או נבחר ציבור. הגנות אלו חשובות מאין כמוהן להגנה על חופש הביטוי, להבטחת ניקיון הכפיים במגזר הציבורי ושמירה על האינטרס הציבורי.
אף על פי כן, עיתונאים נושאים באחריות משמעותית לתוכן שהם מפרסמים ומנועים מפרסום דברים שאינם עומדים בקריטריונים של פרסומים מותרים לפי החוק, ללא השלכות משפטיות. לכן, אם אתם סבורים שפורסמו בגנותכם דברים בעיתונות המהווים לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתיקי לשון הרע. עורך דינכם יוכל להעריך אם מצבכם מקים לכם עילה אפשרית להגשת תביעת לשון הרע או שהפרסום, למרות היותו פוגעני, עשוי להיכנס תחת ההגנות שמספקות חוקי לשון הרע לעיתונאים בישראל. מנגד, גם לעיתונאים הנתבעים לדין על הוצאת לשון הרע, חשוב במיוחד להתייעץ עם עורך דין מומחה לתביעות לשון הרע ודיבה, כדי לתרום באופן מיטבי את ההגנות שהחוק מעמיד לרשותם, להגנתם.
משרד עורך דין ונוטריון שמעון האן מתמחה בתיקי לשון הרע, ויכול לספק לכם ייעוץ מקצועי ומקיף, לצד ייצוג משפטי אפקטיבי בתיקכם. צרו קשר עם משרדנו עוד היום כדי להגן על זכויותיכם.
