תביעת חוב זו תביעה המוגשת על ידי נושה של חייב (יחיד או תאגיד) המצוי בהליכי חדלות פירעון.
גביית חובות מחייבים, בין אם מדובר באנשים פרטיים ובין אם בחברות או גופים עסקיים שונים, היא עניין לא פשוט. הדבר נכון בכל זמן, אך נכון שבעתיים אם גוף עסקי כל שהוא או אדם פרטי מצוי בהליכים לקראת חדלות פירעון. בחודש ספטמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה חדשה בכל האמור להליכי חדלות פירעון, גביית חובות מחייבים וסגירת התיקים התלויים ועומדים כנגדם. מטרת הרפורמה לקצר ככל האפשר את ההליכים ולאפשר לחייב לצאת מוקדם ככל האפשר לחיים חדשים נטולי חובות, מצד אחד ומצד שני לאפשר לנושים לגבות חלק גדול ככל האפשר מהחובות של החייבים כלפיהם. בשורות הבאות נסקור את הנושא ונעסוק במעמדו של נושה שהגיש תביעת חוב כנגד חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון כאמור לעיל. מהו הליך חדלות פירעון? מה מעמדו של נושה המגיש את התביעה שלו כאשר החייב כבר מצוי בעיצומם של הליכי חדלות פירעון?
הליך חדלות פירעון והמשמעויות שלו
המושג חדלות פירעון מתאר מצב בו סך כל חובותיו של אדם פרטי, עסק או תאגיד, עולים על שווי הנכסים שלו – כספים העומדים לרשותו וכן רכוש השייך לו.
בנוסף, אם אדם פרטי או תאגיד אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד שנקבע לשם כך, הוא עלול להיות מוגדר כחדל פירעון.
הבקשה להגדרתו של חייב כחדל פירעון יכולה להיות מוגשת על ידי החייב עצמו או על ידי הנושים שלו, אחד מהם או כולם ובמקרים חריגים גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
הליכי חדלות פירעון מחליפים למעשה את הליכי פשיטת הרגל כפי שהיו נהוגים עד ספטמבר 2019. המשמעות המעשית של הליכי חדלות פירעון הינה הקפאת המצב כפי שהוא, תוך ניסיון לבצע שני דברים במקביל:
דבר ראשון – למצות את כל הדרכים האפשריות לגביית חלק גדול ככל האפשר מהחובות של החייב.
דבר שני – לאפשר לחייב לחזור לחיים פיננסיים תקינים מהר ככל האפשר.
נושה המגיש תביעה כנגד יחיד או עסק המצוי בהליכי חדלות פירעון
כאמור לעיל, נושה אשר אדם פרטי או תאגיד חייב לו כספים, ואשר ברור כי לחייב אין היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות במועד או בכלל, יכול להגיש כנגד החייב תביעה על פי חוק חדלות פירעון.
התנאי להגשת התביעה הוא גובה החובות של החייב כלפי הנושה ובכלל. בנוסף חייבים להתקיים תנאים נוספים כנגד חייב. עם תנאים אלו ניתן למנות את היותו של החייב בעל זיקה לישראל – כלומר מי שהעסקים שלו הם בישראל, מרכז חייו הוא בארץ ויש לו גם רכוש במדינת ישראל.
נושה שלא הגיש תביעה כנגד החייב, לא יהיה זכאי לקבל כספים מקופת הנשייה, שבה יצטברו כספים ממכירת רכושו של החייב או שהתקבלו מלקוחות שהיו חייבים לו כספים.
נקודת המוצא של הליכי חדלות פירעון הינה שהחייב הגיע למצב הפיננסי העגום שלו בתום לב ובלא כוונת מכוון. כיוון שכך, יש לאפשר לו לחזור ולנהל שגרת חיים נורמאלית מהר ככל האפשר. אחד החידושים הבולטים בחוק חדלות פירעון החדש, נוגע לתיחום משך הזמן שבו יכול התהליך להימשך. מנגד, רכוש של חייב לצורך פירעון החוב, כולל דירת המגורים שלו יכול להימכר בקלות יחסית, על מנת לאפשר לו לעמוד בהחזר החובות שלו. ההבדל המהותי בין החוק החדש למה שהיה נהוג עד ספטמבר 2019, נוגע לעובדה שדירת המגורים של החייב יכולה להימכר, גם אם החייב ובני משפחתו מתגוררים בה וגם אם יש עליה משכנתא והדיירים בה לא ייחשבו דיירים מוגנים.
הנכם מוזמנים לפנות לעורך דין שמעון האן, לפני כל פעולה מומלץ להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון מעשי בתחום.
כל הזכויות בתוכן זה שמורות לשמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון
אין לראות את האמור כייעוץ משפטי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמעון האן לפני כל פעולה.
