תניית בוררות בהסכם עסקי – מתי כן ומתי לא לחתום
בכל הסכם מסחרי שמגיע לשולחן שלי יש סעיף אחד שהלקוח כמעט תמיד מדלג עליו: תניית הבוררות. הוא נמצא בעמוד האחרון, בין סעיף הכתובות לסעיף השלמות
077-803-6102
בכל הסכם מסחרי שמגיע לשולחן שלי יש סעיף אחד שהלקוח כמעט תמיד מדלג עליו: תניית הבוררות. הוא נמצא בעמוד האחרון, בין סעיף הכתובות לסעיף השלמות
"מצאתי עסק להשקעה. מחזור של שלושה מיליון, רווח נקי טוב, הבעלים רוצה לצאת. הוא שלח לי הסכם של שני עמודים והוא רוצה לסגור בשבוע. זה
השיחה הזאת מגיעה אליי בערך פעם בשבוע, ותמיד באותה נשימה מבוהלת: "כתבתי ביקורת בגוגל על מה שקרה לי, והיום קיבלתי מכתב מעורך דין של החברה.
זו אחת הפניות שהתדירות שלהן עלתה בצורה החדה ביותר בשנים האחרונות, והנוסח כמעט זהה בכל פעם: "השכן קנה רחפן. פעמיים בשבוע הוא מרחף מעל החצר
השיחה הזאת מגיעה אליי כמעט תמיד באותו שלב: אחרי שנתיים של תחושה רעה ולפני שנעשה משהו. "אני מחזיק 25 אחוז בחברה. השותף לוקח שכר של
"אנחנו שלושה חברים, מקימים חברה. חצי-חצי-חצי, בלי סיפורים. באמת צריך הסכם? אנחנו סומכים אחד על השני." זה המשפט שאני שומע בפגישה הראשונה, וזו בדיוק הסיבה
"יש לי סעיף פיצויים מוסכמים בחוזה על 200 אלף שקל. הצד השני הפר, אני תובע, וזה סגור – נכון?" התשובה הישרה: לא סגור. סעיף 15
מאז שהזום הפך לחלק משגרת העבודה, הפניות בנושא הזה לא מפסיקות. לפעמים זה עובד שצילם מסך של ישיבת צוות ושלח לקבוצה עם הערה מצחיקה. לפעמים
זו שאלה שאני מקבל בעיקר מוועדי בתים ומשכנים מתוסכלים, ובנוסח כמעט קבוע: "אנחנו יודעים מי זה. כולם יודעים. אבל אין הוכחה, ואם נצלם אותו הוא
יצאתם מהגישור בלי הסכם. הצד השני, בשלב מסוים, אמר משפט שנשמע כמו התנצלות – "אני מצטער שזה הגיע לזה", או אפילו "אתה צודק, לא הייתי
מתי תלונות של רוכשי דירות על ליקויים בבניין הופכות להוצאת דיבה נגד היזם? המדריך לקו שבין ביקורת צרכנית לגיטימית לבין השמצה, זכות היזם לשם טוב והסיכונים.
מכתב התנצלות על הוצאת דיבה אינו מבטל את עילת התביעה אלא מפחית את הפיצוי לפי סעיף 19 לחוק. עו"ד שמעון האן מסביר מתי התנצלות מועילה ומה ההבדל מהסכם פשרה.