הוצאת דיבה היא תופעה חמורה הפוגעת בזכותו הבסיסית של אדם לכבוד ושם טוב. בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, לא אחת נגרמת בעקבות הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב של אנשים ועסקים. פגיעה זו עלולה להוביל לפגיעה מקצועית, עסקית, כלכלית, חברתית ואישית. לכן חשוב להכיר את אפשרויות הפעולה הזמינות למי שרואה עצמו נפגע מהוצאת דיבה או לשון הרע.
מהי הוצאת דיבה?
סעיף 1 לחוק לשון הרע בישראל, מגדיר "לשון הרע" ככל פרסום שיש בו כדי:
"להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו."
הגדרה זו רחבה ומקיפה מגוון רחב של התבטאויות פוגעניות. אולם בפסיקה נקבע כי יש לבחון את הפרסום בהקשרו הכולל ולפי תפיסת האדם הסביר. לכן, לא כל ביקורת או תחושה של עוגמת נפש בעקבות פרסום תיחשב בהכרח ללשון הרע.
אי לכך, לפני שממהרים להגיש תביעת דיבה, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה.
מה הקשר בין הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב והזכאות לפיצויים?
חוק איסור לשון הרע קובע כי מי שמפרסם לשון הרע יהיה אחראי בנזיקין כלפי מושא הפרסום, ומכיר בהוצאת דיבה גם כעבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר. לפי החוק, גם גורמים נוספים האחראיים להפצת הפרסום הכולל דברי בלע כנגד אדם או ישות משפטית אחרת (תאגיד או ארגון מסוג אחר), עשויים להיחשב כמי שנושאים באחריות משפטית לעוולת הוצאת דיבה, למעט במקרים מסוימים.
במקרים אלו, זכאי הנפגע להגיש תביעת פיצויים כנגד המפרסמים והמפיצים של התוכן הפוגעני ללא הוכחת נזק. למעשה, גם לא הכרחי להוכיח כי לפרסום הייתה תפוצה פומבית בפועל, אלא די בכך שהפרסום הגיע לידיעת אדם אחד מלבד הנפגע כדי שתקום עילת תביעה.
רוצים לבדוק האם אתם זכאים לפיצויים בעקבות הוצאת דיבה שפגעה בשם הטוב שלכם? עורך דין שמעון האן – עורך דין לשון הרע מנוסה, כאן לרשותכם. להתייעצות ראשונית ודיסקרטית – חייגו כעת.
אילו הגנות קיימות מפני תביעות דיבה בחוק איסור לשון הרע?
אף על פי שהמחוקק השכיל להכיר בכך שעלולה להיגרם לנפגעי הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב, בחוק איסור לשון הרע הוטמעו גם מספר הגנות מפני תביעות סרק בגין לשון הרע, שנועדו לאזן בין הזכות לשם טוב וחופש הביטוי:
- הגנת האמת בפרסום – הגנה זו עומדת למפרסם רק אם הוא מוכיח גם שהיה בפרסום עניין ציבורי. ההגנה לא תעמוד אם הפרסום לא היה אמת לאמיתה או שנעשה בחוסר תום לב.
- הגנת תום לב – הגנת תום הלב תקפה במגוון נסיבות, ולפיה גם פרסום שאיננו אמת מוחלטת, לא בהכרח ייחשב כלשון הרע במידה והמפרסם האמין באמיתות הדברים במועד הפרסום ולא הייתה לו סיבה סבירה להניח אחרת.
- הגנת פרסום מותר – הגנה זו חלה על פרסומים של גופים ציבוריים כגון הכנסת, ממשלה ובתי משפט, או על דיווחים עליהם.
הסעדים וחישוב הפיצוי בתביעות הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב
חוק לשון הרע מאפשר לבית המשפט לחייב את המפרסם בפיצוי ללא הוכחת נזק של עד 80,000 ₪, שניתן אף להכפילו במקרים בהם מוכחת כוונת פגיעה מצד המפרסם. אם התובע יכול להוכיח גם נזקים גבוהים יותר בפועל, כגון אובדן הכנסה או פגיעה במוניטין באפשרותו גם לתבוע סכומים מעל 160,000 ₪.
בנוסף, החוק קובע שניתן לחייב את המפרסם בפרסום תיקון או הכחשה של הדברים. בפסיקה נקבע שעל הפיצוי להיות מידתי ולשקף איזון בין חומרת הפגיעה לבין מעמדו של הנפגע ומידת תפוצת הפרסום.
לבדיקת זכאותכם לפיצויים על הוצאת דיבה שגרמה לפגיעה במוניטין שלכם, פנו אל משרד עו"ד שמעון האן.
כיצד בתי המשפט בישראל מתייחסים לתביעות הוצאת דיבה כיום?
החוק לאיסור לשון הרע משקף ניסיון להשיג איזון ראוי בין הערך של חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הוא מגדיר באופן ברור את גבולות השיח הפוגעני, אך גם מעניק הגנות למקרים שבהם הפרסום משרת אינטרס ציבורי חשוב.
יחד עם זאת, יישום החוק וניסוחו הרחב הותירו מרחב פרשנות נרחב לבתי המשפט שנדרשים להכריע בכל מקרה לגופו. המשימה המורכבת של המשפט היא להגן על הפרט מפני השפלה ופגיעה בכבודו, אך מבלי לפגוע בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי הבריא.
נראה כי המגמה בפסיקה היא לאמץ גישה מאוזנת ומידתית שנותנת ביטוי הולם לשני הערכים החשובים. בכך היא משרתת את האינטרס הציבורי בקיומה של חברה פתוחה ודינמית, שיודעת לנהל דיון ציבורי ער תוך שמירה על כבוד האדם וצנעת הפרט.
לסיכום
כפי שראינו בסקירה זו, חוק איסור לשון הרע מבקש להשיג איזון עדין בין הזכות לשם טוב לבין הערך של חופש הביטוי. לצורך זה, החוק מעמיד סעדים שונים כדי לצמצם את הסיכויים לכך שתיגרם עקב הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של אנשים וארגונים בארץ. אך בד בבד החוק גם מכיר בחשיבות השיח החופשי, בפרט בזירות כמו האינטרנט והרשתות החברתיות. המשימה המאתגרת של בתי המשפט כיום היא למצוא את האיזון הראוי בכל מקרה לגופו ולהגן על הפרט מפני פגיעה קשה בכבודו, מבלי לפגוע בחופש הביטוי ובדיון הציבורי הער.
אם אתם חשים כי חוויתם בעקבות הוצאת דיבה פגיעה בשם הטוב או במוניטין שלכם, או שאתם חוששים מפני תביעות משפטיות בגין פרסומים שלכם, פנו עוד היום אל משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן המתמחה בתיקי דיבה ולשון הרע לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי שישמור על זכויותיכם.
שאלות ותשובות:
החוק מבקש לאזן בין הזכות לשם טוב ומוניטין טוב לבין הערך של חופש הביטוי. מחד גיסא, החוק אוסר על פרסום דברים פוגעניים שיש בהם כדי להשפיל או לבזות אדם. מאידך, הוא מעניק הגנות שונות למפרסמים, כגון הגנת תום הלב, הגנת אמת הפרסום והגנה על עניין ציבורי, תוך הכרה בחשיבות חופש הביטוי לשיח הדמוקרטי.
לא. לא כל התבטאות המובילה לפגיעה ברגשות או נתפסת כביקורת, נחשבת בהכרח ללשון הרע. על בית המשפט לבחון את הפרסום בהקשרו הכולל ולפי אמת המידה של האדם הסביר כדי להכריע אם הדברים הנדונים מהווים לשון הרע כהגדרתה בחוק. מבחינה משפטית, נדרשת פגיעה של ממש בשמו הטוב של אדם (או תאגיד) כדי להצדיק הגבלה של חופש הביטוי.
החוק מאפשר הן סעדים כספיים והן צווים להסרת הפרסום הפוגע ו/או פרסום התנצלות פומבית, מצד המפרסם וכיוצא באלו. ככלל בתביעות לשון הרע ודיבה, ניתן לפסוק לטובת התובע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 80 אלף ₪ (שאף ניתן להכפיל עד 160 אלף ₪ במקרים של יכולת להוכיח כוונת זדון של המפרסם), וכן ניתן לתבוע נזקים מוכחים בסכומים גבוהים יותר. בנוסף, בית המשפט יכול לחייב את המפרסם בפרסום תיקון או הכחשה של הדברים.
בתי המשפט מכירים בכך שהשיח ברשת הוא בוטה וחופשי יותר ולכן לא כל אמירה קיצונית תחשב ללשון הרע. מנגד, הם הדגישו את האחריות של מנהלי אתרים להסיר תגובות פוגעניות לאחר שקיבלו התראה על כך. בפסיקה נקבעו אמות מידה להבחנה בין ביקורת לגיטימית לבין "שיימינג" פסול, כגון עוצמת הפגיעה, מידת הפצת הפרסום והסתמכות על מידע כוזב.
