לשון הרע בצבא: איך להגן על כבודו של חייל

השירות הצבאי אמור להיות תקופה של רעות, של ערבות הדדית ושל "אחים לנשק". אך מה קורה כשהאויב אינו מעבר לגבול, אלא חולק איתך את אותו החדר, האוהל או המשרד? מה קורה כאשר אותם "אחים לנשק" הופכים למקור של השמצות, חרם והוצאת דיבה? עבור חיילים רבים, התעמרות ולשון הרע מצד חבריהם ליחידה או אפילו מפקדיהם היא פגיעה כפולה ומכופלת.

זו לא רק פגיעה בשם הטוב, אלא גם הפרה אנושה של האמון הבסיסי ביותר, שעליו מושתת כל יחידה לוחמת. רבים סובלים בשקט, מחשש להצטייר כ"שטינקרים" או "בעייתיים". חשוב שתדעו: החוק האזרחי במדינת ישראל לא עוצר בשערי הבסיס.

מקרה מבחן כואב: סיפורו של הלוחם דניאל בלום

כדי להבין את עומק הפגיעה וההשלכות ההרסניות של לשון הרע בתוך מסגרת צבאית, די להתבונן במקרה של דניאל בלום, לוחם ביחידת עוקץ אשר חשף את סיפורו בפוסט עם שחרורו מצה"ל. סיפורו ממחיש כיצד דינמיקה קבוצתית רעילה עלולה להפוך להתעמרות קשה המשלבת הוצאת דיבה חמורה.

לדברי בלום, הוא חווה התעללות קשה במהלך שירותו על רקע נטייתו המינית. ההתעמרות לא הייתה רק פיזית או חברתית, אלא כללה מרכיב מובהק של לשון הרע שנועד לפגוע בשמו הטוב ובכבודו. בין היתר, בלום סיפר כי:

• הופצה עליו שמועה זדונית לפיה הוא "נועל אנשים בלילה ונוגע בהם כנגד רצונם". זוהי דוגמה קלאסית להוצאת דיבה חמורה המייחסת לאדם מעשים פליליים ופוגעת בו באופן עמוק.
• הוא צולם בסתר על ידי חבריו ליחידה, והסרטונים הופצו מאחורי גבו.
• בנוסף להשמצות, הוא סבל מבידוד חברתי והתעמרות, כמו מקרה בו ננעל מחוץ לחדרו בגשם.

בפוסט שלו, פנה בלום ישירות למפיצי השמועה וכתב: "אני מקווה שיום אחד תגלו את הכוח של מילים". הוא גם מתח ביקורת על מפקדו הישיר, שלדבריו, במקום לסייע לו כשהיה עצוב ובודד, איים שידיח אותו אם לא ירכוש חברים עד סוף החודש.

בתגובה רשמית, מסר דובר צה"ל כי "צה"ל מגלה אפס סובלנות ליחס מפלה מכל סוג כלפי כל חייל". עוד נמסר כי המקרה היה מוכר למפקדים כ-8 חודשים לפני פרסום הפוסט, טופל על ידי סגל הפיקוד עד לרמת מפקד היחידה, ובעקבות הפוסט שוחח מפקד החטיבה אישית עם בלום והביע צער על תחושותיו.

המקרה של דניאל בלום מדגיש כיצד לשון הרע בצבא אינה רק "העלבה", אלא כלי מרכזי במנגנון של התעמרות ובידוד חברתי, הגורם לנזק נפשי עמוק ומהווה עילה ברורה לנקיטת הליכים משפטיים.

שני נתיבי פעולה מקבילים: המערכת הצבאית והמערכת האזרחית

חייל שנפגע מלשון הרע עומד בפני שתי מערכות שניתן וצריך לפעול בהן במקביל:

1. הנתיב הצבאי-הפנימי: כולל דיווח למפקד הישיר, הגשת קבילה לנציב קבילות החיילים, או הגשת תלונה במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת). מסלול זה יכול להוביל לדין משמעתי או להליך פלילי-צבאי נגד החיילים הפוגעים. מטרתו היא אכיפת המשמעת ושמירה על פקודות הצבא.
2. הנתיב האזרחי-החיצוני: במקביל, ומבלי לגרוע מהאפיק הצבאי, החייל שומר על מלוא זכויותיו כאזרח להגיש תביעה אזרחית בבית משפט אזרחי. תביעה זו מתבססת על חוק איסור לשון הרע, ומטרתה לקבל סעדים אישיים: פיצוי כספי על הנזק, התנצלות, והסרת הפרסומים.

הנתיב הצבאי מול הנתיב האזרחי

"ניצחתי בבית המשפט, מה עכשיו?": שימוש בפסק הדין כמנוף בתוך המערכת הצבאית

חשוב להבין שניצחון בתביעה אזרחית הוא יותר מקבלת פיצוי כספי; הוא קביעה עובדתית של בית משפט כי נעשה לכם עוול. פסק דין כזה הוא כלי רב עוצמה שניתן להציג בפני הגורמים הרלוונטיים בצבא. פסק דין חלוט יכול לשמש כמנוף לדרוש העברה מתפקיד פוגעני, לפתוח הליך הדחה משמעתי נגד החיילים הפוגעים, ולנקות את שמכם באופן רשמי גם בתוך המערכת הצבאית.

בכך, ההליך האזרחי אינו רק נתיב נפרד, אלא כלי אסטרטגי שיכול להשפיע ישירות על איכות השירות שלכם.

אל תסבלו בשקט – יש מי שילחם בשבילך

השירות הצבאי יכול להיות מאתגר מספיק גם בלי לסבול מהתעמרות והשפלות מצד מי שאמורים להיות חבריך. אם שמכם הטוב וכבודך נרמסים, אל תתנו לפחד לשתק אתכם.

במשרד עו"ד שמעון האן אנו מבינים את המורכבות והרגישות של הוצאת דיבה בתוך המערכת הצבאית. אנו יודעים כיצד לנווט בין המערכת האזרחית לצבאית, ומחויבים להגן על כבודם ושמם הטוב של חיילי צה"ל. צור קשר לייעוץ דיסקרטי, וקבל את הליווי המשפטי שיחזיר לך את הכוח והשקט הנפשי.