הוצאת דיבה ולשון הרע הן עוולות שכיחות בדיני איסור לשון הרע בישראל, הנוגעות לפגיעה בשם הטוב של אנשים או ארגונים. אולם למרות הדמיון ביניהן, ישנו הבדל מהותי בין השתיים שראוי לתת עליו את הדעת. במאמר זה נבחן לעומק את השאלה המתבקשת: מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע מבחינת החוק הישראלי – על כל השלכותיו המעשיות.
מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע על פי החוק בישראל?
כבודו ושמו הטוב של אדם נחשבים לנכסים יקרי ערך, לצד רכושו, שלמות גופו וחיי משפחתו. כיום יותר מאי פעם – בתקופה שבה המוניטין של הפרט מהווה מעין מותג, יש משמעות רבה לשמירה על שמו הטוב.
מה נחשב כהוצאת לשון הרע לפי החוק בישראל?
המושג "לשון הרע" משמש לתיאור פרסומים בעלי תוכן פוגעני, משמיץ או מזלזל, אשר עלולים לגרום לפגיעה בשמו הטוב ובדימויו של אדם. ביטויים אלו, בין אם נאמרו בעל פה או פורסמו בכתב, מהווים עילה לתביעה משפטית בגין לשון הרע, ובלבד שהפרסום נעשה באופן גלוי ופומבי. יש לציין כי לשון הרע יכולה להיות מופנית הן כלפי אנשים פרטיים והן כלפי חברות ועסקים.
מהי הוצאת דיבה ובמה היא נבדלת מלשון הרע?
"הוצאת דיבה", בדומה ל"לשון הרע", מתייחסת לביטויים פוגעניים ומשמיצים העלולים לגרום נזק משמעותי למוניטין של אדם או ישות עסקית. ההבדל בין שני המונחים טמון באופי הפרסום הפוגעני. "הוצאת דיבה" מתארת אמירות שליליות שהן שקריות לחלוטין ("פייק ניוז"), בעוד "לשון הרע" כולל גם ביטויים פוגעניים המכילים מידה מסוימת של אמת.
במישור המשפטי, למרות שהחוק הישראלי אינו מבחין בין הוצאת דיבה להוצאת לשון הרע או "שיימינג", בקרב אנשי המקצוע בתחום מקובל להפריד בין המושגים "דיבה" ו- "לשון הרע".
על קווי הדימיון והשוני המהותי בין המושגים לשון הרע והוצאת דיבה
למרות ההבדל המשמעותי בין "הוצאת דיבה" ל"לשון הרע", בתי המשפט נוטים להתייחס לתביעות בגין עילות אלו באופן דומה. בכל מקרה, תביעות לשון הרע ודיבה כאחד, עשויות להיות סבוכות, גם אם אין צורך להוכיח את הנזק שנגרם. לפיכך, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתחום הוצאת דיבה ולשון הרע, אשר יוכל לספק ייצוג משפטי הולם החל משלב גיבוש התביעה, המשך בדיונים המשפטיים וכלה בהשגת הפיצוי המרבי בהתאם לסוג הפגיעה שנגרמה.
הבסיס להגשת תביעה בגין לשון הרע לעומת הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה
כפי שציינו קודם לכן, על אף ההבדלים התיאורטיים בין "לשון הרע" ל"הוצאת דיבה", בפועל אין הבחנה בין תביעות המתבססות על שני המושגים, והן כוללות את אותם מרכיבים.
להלן התנאים להגשת תביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה, אשר כוללים מספר יסודות עיקריים:
- הפרסום – ההיבט הראשון מתמקד באופי הפרסום הפוגעני, כאשר בית המשפט בוחן לעומק את תוכן הפרסום, אמצעי התקשורת בו הופץ, ההקשר בו נעשה הפרסום ועוד.
- האם הפרסום מהווה לשון הרע או דיבה – די בכך שהפרסום עלול להשפיל או לפגוע באדם, בשמו הטוב, במשרתו, במקצועו וכדומה.
- הנזק או היקף הפגיעה – היבט נוסף הנבחן על ידי בית המשפט הוא עוצמת הנזק לתדמית או מידת הפגיעה. ככל שהנזק משמעותי ורחב יותר, כך גדלים הסיכויים לפסיקת פיצויים גבוהים יותר.
- הגנות – היבט נוסף הוא קיומן של הגנות העומדות למפרסם. במצבים של פרסום בתום לב או פרסום של אמת בעלת עניין ציבורי, התביעה עלולה להידחות.
- הקלות – גם אם התביעה התקבלה, ניתן להצביע על הקלות מסוימות הקבועות בחוק ובפסיקה, אשר עשויות להפחית את גובה הפיצוי ואת החשיפה של הנתבע, במקרים המתאימים.
- כוונת זדון – מטרתו של הנתבע לפגוע בתובע ולהסב לו נזק מהווה גורם חשוב בהעלאת סכום הפיצויים, ואף בהכפלתו.
- סעדים – החוק והפסיקה מציעים מגוון סעדים המאפשרים לתובע לקבל את הסעד המתאים (פיצויים, צווי מניעה, חיוב בהסרת הפרסום הפוגעני ועוד).
מה גובה הפיצוי הניתן במקרים של לשון הרע והוצאת דיבה?
לפי החוק, אדם שנפגע מפרסום לשון הרע זכאי לפיצויים של עד כ- 80,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק, כאשר מדובר בפרסום יחיד. במקרים שבהם הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצויים של עד כ- 160,000 ₪ ללא הוכחת נזק. חשוב לציין כי מדובר בסכומי הפיצוי המרביים שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק, כשסכום הפיצויים בפועל נקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בגורמים שונים, כגון עוצמת הפגיעה הנובעת מהפרסום, היקף תפוצתו ונסיבות נוספות.
כאן המקום לציין שההבחנה בין לשון הרע להוצאת דיבה עשויה להשפיע על גובה הפיצויים, שכן הוצאת דיבה נחשבת לחמורה יותר ועלולה להוביל לפסיקת פיצויים גבוהים יותר.
ההגנות האפשריות בתביעות לשון הרע לעומת תביעות דיבה
למרות שהוכחת שני היסודות של לשון הרע ופרסום הכרחית לצורך הגשת תביעות דיבה ולשון הרע כאחד, אין די בכך כדי לזכות בהן. זאת משום שהחוק מעניק לנתבע מגוון הגנות שעשויות להוביל לדחיית התביעה.
אחת ההגנות הבולטות היא הגנת "אמת הפרסום" או "אמת דיברתי". כדי לעמוד בתנאי הגנה זו, על הנתבע להראות שהפרסום משקף אמת לאמיתה ושקיים עניין ציבורי בפרסומו. בהקשר זה, ההבחנה בין "לשון הרע" ל"הוצאת דיבה" רלוונטית, שכן הגנה זו יעילה יותר כאשר הפרסום מתייחס לעובדות ולא לדעות. מכיוון שהוצאת דיבה מוגדרת כפרסום שקרי לחלוטין, סביר להניח שהגנת "אמת הפרסום" תשמש בעיקר נגד טענות להוצאת דיבה.
הגנות אחרות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, מתייחסות להבעת דעה ולכן אינן רלוונטיות כאשר מדובר בטענה להוצאת דיבה, שעניינה פרסום עובדתי שקרי ולא הבעת דעה גרידא.
עם זאת, חשוב להדגיש כי ההבחנה בין לשון הרע להוצאת דיבה היא תיאורטית ברובה. במרבית התביעות, אם לא בכולן, משולבות טענות הן ללשון הרע והן להוצאת דיבה. הפרדה מושגית בין שני המונחים מסייעת אפוא בעיקר בניתוח משפטי מעמיק של עוולת לשון הרע ובהערכת הסיכויים לקבלת התביעה או דחייתה.
לסיכום – רוצים לדעת אם להגיש תביעת דיבה או לשון הרע? עורך דין יספק לכם תשובה ברורה
במאמר זה ראינו שהמושג "הוצאת דיבה" מתייחס לפרסום פוגעני שהוא גם שקרי, בעוד שהמושג "לשון הרע" כולל בחובו כל פרסום פוגעני, גם אם הוא אינו בהכרח שקרי. כפי שהסברנו, ההבדל בין המונחים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" אינו בהכרח משפיע על תהליך הגשתן של התביעות הללו, אולם הבנת ההבדל התיאורטי בין המושגים הללו עשויה לשפר את היכולת לבנות אסטרטגיה משפטית איתנה, שתתרום למקסום סיכויי הצלחתכם בתיק.
לפיכך, בין אם אתם סבורים שנפלתם קורבן ללשון הרע או הוצאת דיבה, ובין שאתם מואשמים בכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום, שיוכל להסביר מהן זכויותיכם ולסייע לכם במימושן.
משרד עו"ד שמעון האן – ממשרדי עורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי לשון הרע ודיבה בישראל, ישמח לעמוד לרשותכם, לנתח את המקרה לעומקו ולסייע לכם למצות את מלוא זכויותיכם.
צרו קשר עם משרדנו כעת לקבלת ייעוץ ראשוני והכוונה מקצועית איכותית ומדויקת.
