החוק הישראלי מכיר ברגישות ובנפיצות של סכסוכים אלו. הוא קובע כללים ברורים, מעניק זכויות הגנה לנפגעים, אך גם מקנה הגנות חשובות למעסיקים ולעובדים הפועלים כראוי. הבנת כללי המשחק הייחודיים לזירה זו היא קריטית עבור כל עובד ומנהל.
נפגעתם? מדריך מעשי – 5 צעדים ראשונים וחיוניים
אם נפגעתם מהוצאת דיבה במקום העבודה, התגובה הראשונית שלכם קריטית. פעולה נכונה יכולה לחזק את התיק שלכם, בעוד שתגובה אימפולסיבית עלולה להסב נזק.
- אל תגיבו בכעס: הדחף להגיב מיד, להשיב מלחמה ולהוכיח את צדקתכם הוא טבעי, אך מסוכן. תגובה נזעמת עלולה להסלים את המצב ולספק תחמושת משפטית לצד השני. קחו נשימה עמוקה לפני כל פעולה.
- תעדו הכל, באופן מלא: זהו השלב החשוב ביותר. שמרו עותק של כל מייל, צלמו צילומי מסך מלאים (כולל תאריך, שעה ורשימת נמענים), רשמו את שמות העדים שנכחו באירוע, ונהלו "יומן אירועים" מדויק.
- העריכו את המצב: נסו להבין באופן אובייקטיבי את חומרת האירוע. האם מדובר בהערה פוגענית חד-פעמית, או בקמפיין השמצות מתמשך? מי נחשף לפרסום? מה הנזק הפוטנציאלי למוניטין שלכם?
- שקלו פנייה פנימית (בזהירות): במקרים מסוימים, פנייה דיסקרטית למנהל הישיר או למחלקת משאבי אנוש יכולה לפתור את הבעיה במהירות. עם זאת, יש לשקול צעד זה בזהירות, במיוחד אם הפגיעה מגיעה מגורם בכיר.
- התייעצו עם עורך דין: עוד לפני שאתם נוקטים צעדים משמעותיים, התייעצות דיסקרטית עם עורך דין המתמחה בתחום תעניק לכם תמונה מלאה של זכויותיכם ותסייע לכם לגבש אסטרטגיית פעולה נכונה.
מה נחשב להוצאת דיבה בעבודה?
כדי שתתגבש עילה לתביעה, יש להוכיח פרסום (הגעה לאדם אחד נוסף לפחות) של תוכן פוגעני. ההקשר התעסוקתי כולל תרחישים רבים, לרבות לאחר סיום העבודה (למשל, מתן המלצה שקרית ומזיקה) או לפניה (הכפשת מועמד לעבודה). דוגמאות נפוצות כוללות מייל משפיל לצוות, שיימינג בקבוצת וואטסאפ פנימית, או פוסט משמיץ של עובד שפוטר.
|
❗ שימו לב: אחריות שילוחית של המעסיק מעסיק עלול לשאת באחריות משפטית ללשון הרע שהפיץ אחד מעובדיו, גם אם המעסיק לא ידע על כך בזמן אמת. אם הפרסום הפוגעני נעשה על ידי עובד "במהלך עבודתו" ולמען המעסיק, ניתן לתבוע גם את החברה עצמה. התעלמות מתרבות ארגונית רעילה עלולה לעלות למעסיק ביוקר. |
הגנות מרכזיות בסכסוכי דיבה בעבודה
גם אם הוכח פרסום פוגעני, החוק מעניק מספר הגנות חשובות הרלוונטיות במיוחד להקשר התעסוקתי:
- הגנת "אמת דיברתי": הנתבע יהיה מוגן אם יוכיח שני תנאים מצטברים: שהדברים שפרסם היו אמת, ושהיה בפרסומם עניין ציבורי.
- הגנת "תום הלב": זוהי ההגנה הנפוצה ביותר. החוק מכיר בכך שלמנהל יש חובה לבקר את עובדיו. כל עוד הביקורת ניתנת בתום לב, באופן ענייני, מבוסס על עובדות, ומועבר במסגרת הראויה (כמו בשיחה אישית), היא תהיה מוגנת.
- הגנת ההליך הראוי (חסיון יחסי): כאשר נאמרים דברים קשים על עובד במסגרת הליך בירור פנימי הוגן או שימוע לפני פיטורין, לדברים אלו יש "חסיון יחסי". הגנה זו תוסר אם יוכח שההליך נוהל בזדון.
|
⚠️ מוקש לפניך (לעובדים): "התפטרות בדין מפוטר" עובד שנפגע מלשון הרע ומתפטר בעקבותיה, חייב לפעול בזהירות. התפטרות פזיזה ללא התראה מוקדמת למעסיק וללא מתן הזדמנות לתקן את המצב, עלולה לפגוע בזכויותיו הסוציאליות ובטענותיו המשפטיות. |
