בעידן הדיגיטלי של ימינו, כל אחד הוא מפרסם פוטנציאלי ברשתות החברתיות ובמרחב הווירטואלי. אך לצד היתרונות הברורים של חופש הביטוי, עולה לא פעם גם השאלה המורכבת – מהו פרסום לשון הרע? מה הופך פרסום למשמיץ ופוגעני על פי החוק? ומהן ההשלכות המשפטיות האפשריות של פרסומים כאלה? במאמר זה ננסה לענות על שאלות מרכזיות אלו.
מהו פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר מהי לשון הרע. על פי הגדרה זו, הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה הן כל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או ללעוג לאדם שפרטיו מוזכרים בפרסום וכן להביא לשנאה ובוז כלפיו. כלומר, אם אדם חש שהוזכר שמו בהקשר מבזה או משפיל, הוא יכול לטעון כי מדובר בלשון הרע ולתבוע את המפרסם לדין בגין עוגמת נפש.
החוק מרחיב את ההגדרה וקובע כי ניתן לראות בפרסום לשון הרע גם כאשר הוא עלול לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו של אדם. בנוסף, גם פרסום הכולל ביזוי על רקע מאפיינים אישיים כמו גזע, מוצא, דת, גיל, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי ייחשב ללשון הרע.
אילו שיטות עלולות לשמש לפרסום לשון הרע?
חשוב לציין כי לשון הרע יכולה להתבטא במגוון רחב של אמצעים ושיטות פרסום. הדבר יכול להיעשות באופן מילולי, כתוב או גרפי. למשל:
- טקסט מילולי המכיל האשמות והשמצות תוך ציון שמו של אדם או תיאור מזהה שלו.
- תמונות, איורים או סרטונים המציגים אדם באור שלילי ומבזה, עם או בלי ציון שמו.
- אפילו שיר, מנגינה או אפקט קולי בעל אופי מבזה, תוך ציון שם או הקשר ברור לאדם מסוים.
בנוסף, הפרסום יכול להתבצע בכל מדיום אפשרי – החל מתוכניות טלוויזיה, רדיו וקולנוע, דרך רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות ועד להופעות חיות, כתובות גרפיטי ברחובות או מדבקות על עמודי חשמל.
כלומר, ברגע שקיים פרסום פומבי מכל סוג שהוא המבזה אדם, עלולה להיות כאן עילה לתביעת לשון הרע.
הידעתם? תוכן פוגע שנשלח לנפגע בלבד לא מהווה פרסום לשון הרע בראי החוק
החוק קובע כי אם התוכן המשמיץ נשלח אך ורק לנפגע עצמו, ולא לאף צד שלישי, אין מדובר בפרסום לשון הרע. מנגד, אם הפרסום נשלח לאנשים נוספים מלבד הנפגע עצמו הרי שמדובר לכאורה בלשון הרע, גם אם בסופו של דבר הפרסום לא הגיע בפועל לאחרים מלבד הנפגע עצמו.
האמת כהגנה מפני תביעות לשון הרע
נקודה חשובה שחשוב לציין היא כי לעיתים גם כשמדובר בפרסום פוגעני, אם הפרטים שפורסמו נכונים ואמיתיים, יוכל הנתבע להסתמך על הגנת "אמת דיברתי".
סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום שתוכנו אמת והיה בו עניין ציבורי, לא ייחשב ללשון הרע. גם אם חלק מפרט מסוים בפרסום לא הוכח כנכון, עדיין יוכל המפרסם ליהנות מהגנת האמת לגבי הפרסום בכללותו. לדוגמה, אם פורסם כי אדם הימר בהיקפים גדולים על משחקי הימורים, די בכך שיוכח שהתרחשו הימורים בפועל, גם אם היקפם המדויק לא כמתואר, כדי שתעמוד למפרסם טענת ההגנה.
מתי חלה על פרסום לשון הרע הגנת תום הלב למרות אי דיוק בפרטים?
אך גם במקרים בהם הפרסום אינו אמת לאמיתה, עדיין יש נסיבות שבהן החוק מעניק הגנה למפרסם, מכוח עקרון תום הלב.
הגנות תום הלב העיקריות הן:
- כאשר המפרסם לא היה מודע ולא היה עליו להיות מודע לקיומו של הנפגע או לנסיבות בפרסום שיש בהן לשון הרע.
- כאשר מתקיימים בין המפרסם לנפגע יחסים המטילים על המפרסם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לבצע את הפרסום.
- כשהפרסום נועד להגן על אינטרס אישי לגיטימי של המפרסם או הנפגע.
- כשמדובר בפרסום הבעת דעה על אדם בעל תפקיד ציבורי, בקשר לתפקידו ולהתנהלותו.
- פרסום דעה או ביקורת על יצירתו הפומבית של אדם (ספר, מאמר, יצירת אמנות וכד').
- פרסום הדעה של מפרסם על אדם בהקשר בו המפרסם ממונה על האדם מכוח חוק או חוזה.
- פרסום תלונה על אדם לרשות מוסמכת.
- פרסום דיווח על אסיפה או ישיבה פומבית.
- פרסום שנועד להכחיש או לגנות פרסום לשון הרע קודם נגד המפרסם.
יש עוד הגנות ספציפיות הקשורות לעיתונאים ואנשי תקשורת. ככלל, החוק שואף לאזן בין הזכות לחופש הביטוי והאינטרס בחשיפת עוולות, לבין ההגנה על שמם הטוב והפרטיות של אנשים.
עם זאת, ישנם מספר חריגים בהם גם ההגנות הנ"ל לא יעמדו למפרסם. חשוב גם לציין כי בית המשפט רשאי שלא לאפשר לנתבע להביא ראיות על אופיו של התובע, מלבד במקרים חריגים בהם הדבר חיוני כדי להגיע לחקר האמת.
לסיכום
בסקירה זו דנו בשאלה מהו פרסום לשון הרע בראי החוק. ראינו כי פרסום לשון הרע מוגדר בצורה רחבה בחוק הישראלי ויכול להתבטא במגוון דרכים ופלטפורמות. למרות שקיימות הגנות שונות מכוח האמת בפרסום או תום הלב, חשוב להיזהר מאוד ולשקול כל פרסום ביקורתי בזהירות, כדי שלא להסתבך בתביעות יקרות ומיותרות. בנוסף, אם נתקלתם במקרה של פרסום פוגעני נגדכם או שאתם מתלבטים האם פרסום עלול להוות לשון הרע, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע. משרד עו"ד ונוטריון בהובלתו של עורך דין שמעון האן – מוביל מזה שנים רבות תובעים להצלחה בתביעות דיבה ולשון הרע. עו"ד שמעון האן ישמח לעמוד גם לרשותכם ולספק לכם ליווי משפטי מקצועי שיסייע בהגנה על שמכם הטוב וכבודכם. חייגו אלינו כעת.
שאלות ותשובות:
פרסום ייחשב ללשון הרע אם הוא עלול להשפיל, לבזות או ללעוג לאדם, לעורר שנאה או בוז כלפיו, לפגוע בעסקיו או במשרתו או להציגו באור שלילי על רקע מאפיינים כמו מוצא, דת, מגדר ועוד. הפרסום יכול להיות מילולי, כתוב או חזותי ולהופיע במגוון מדיות ופלטפורמות.
ככלל, אם הדברים שפורסמו הם אמת לאמיתה והיה בהם עניין ציבורי, הרי שיעמדו לזכות המפרסם הגנות "אמת דיברתי". המבחן המרכזי הוא אם עיקרו של הפרסום משקף את האמת.
החוק מונה שורה של נסיבות בהן יראו את המפרסם כתם לב, גם אם הפרסום אינו מדויק לחלוטין. בין היתר: כשלמפרסם יש חובה חוקית, חברתית או מוסרית לבצע את הפרסום, כשמדובר בהבעת דעה על התנהלותו של אדם בתפקיד ציבורי, בהקשר של הגשת תלונה רשמית, במסגרת דיון פומבי ביצירת אמנות או תרבות, או כאשר הפרסום נועד להגן על אינטרס לגיטימי – אישי או ציבורי.
כן. הגנת תום הלב לא תעמוד למפרסם אם ידע שהפרסום שקרי, אם לא טרח לבדוק את נכונות הדברים או אם עיקר כוונתו הייתה פוגענית ולא הגנתית. בנוסף, הנתבע גם יתקשה לקבל מבית המשפט גיבוי להצגת ראיות לגבי מעשיו או אופיו של התובע, אלא במקרים חריגים בהם הדבר נדרש לחקר האמת.
