הלל 18, קומה 2

מרכז העיר ירושלים

972-2-5025544+

תמיד זמינים בשבילכם

ראשון - שישי 08:00 - 16:00

שעות פעילות

לשון הרע

מילים הינן בעלות כוח והשפעה עצומים וכאשר עושים בהן שימוש שלילי על מנת לנסות ולפגוע באדם, הרי שעלולות להיות לכך השלכות חמורות ואף הרות גורל. שימוש בלשון הרע יכול להיות באמצעות כתב, אמירה, תנועה, צליל, ציור וכן להיעשות באופן ישיר, מרומז או עקיף.שימוש פוגעני במילים עלול להוביל לפגיעה נפשית, פגיעה בדימוי ובביטחון העצמיים של האדם, פגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב וכן לגרום נזק ליחסים משפחתיים, יחסי עבודה, מצב כלכלי ועוד. על מנת למנוע פגיעות מסוג זה, הרי שחוקק חוק איסור לשון הרע החל על פרסומים שליליים ושקריים המהווים פגיעה בשמו הטוב או בכבודו של אדם או גוף כלשהו.

מהו חוק איסור לשון הרע?

על פי החוק, חל איסור לפרסם פרטים ודברים העלולים להשפיל, לבזות או לעורר שנאה כלפי אדם כלשהו. שימוש לרעה במילים מתייחס לכל התחומים שהמרכזיים שבהם הינם: מעשים של אדם, התנהגותו, דת, גזע, מין, עדה וכו'. החוק חל על מצבים בהם הפרסום פוגע במשרתו של אדם או מבזה אותו בשל מוגבלות פיזית או נפשית, מקום מגוריו, נטייה מינית וכו'. תאגידים, בעלי עסקים, וחברות המפרים את החוק וגורמים לפגיעה בשם הטוב של הזולת, מפרים בכך זכות חוקתית ויואשמו בהוצאת דיבה.

הסיבות לעלייה במקרי השימוש בלשון הרע בעידן המודרני

העידן המודרני בו אנו חיים מציע ומתאפיין ביתרונות רבים בזכות מידע רב ונגיש הזורם ברשת וקשרים חברתיים, מקצועיים ועסקיים שנרקמים בזכות הקלות והחופש בהם ניתן להביע דעה ולהעביר מסרים. לצד זאת, ניתן לראות עליה ברורה וחדה במקרים של שימוש בלשון הרע והוצאת דיבה. האפשרות להפיץ מידע ולעשות שימוש במלל, כאשר האדם מוגן מאחורי מסך המחשב והמקלדת יוצר מצב בו יותר קל להקליד מילים שליליות ופוגעניות ברשתות החברתיות ולפגוע במוניטין של אדם מסוים מבלי להניד עפעף. 

בעוד שבעבר, שימוש בלשון הרע והוצאת דיבה התרחשו בעיקר ברדיו, בעיתונות או בטלוויזיה, הרי שכיום רשת האינטרנט מהווה אפיק זמין ונוח עבור רבים.

סוגים של הוצאת דיבה ושימוש בלשון הרע

שימוש בלשון הרע יכול להתרחש במגוון של מקרים ומצבים, כאשר הנפוצים שבהם הינם:

  • שימוש בלשון הרע נגד עובדי ציבור – פוליטיקאים ואנשי ציבור מושכים תשומת לב וביקורת. לעתים, הביקורות נכונה ומוצדקת ולעתים היא אינה הגונה ואמיתית. חופש הביטוי, במדינת ישראל, מהווה זכות ועיקרון בסיסיים ומטרתו להבטיח כי כל אדם יוכל להביע את דעתו באופן גלוי וחופשי מבלי לחשוש. חופש הביטוי כולל: הבעת דעה, העברת ביקורת, שבח או תלונה, אולם לצד החשיבות הרבה בעיקרון זה, הרי שיש לשמור שלא לחצות קווים אדומים ולעשות שימוש במילים על מנת להשמיץ או לחשוף מידע אישי ורגיש שאינו רלוונטי. במקרים של שימוש לרעה במילים, תוך ניצול של עיקרון חופש הביטוי, הרי שמדובר על הוצאת דיבה ושימוש בלשון הרע.
  • שימוש בלשון הרע נגד קרובי משפחה – במקרים רבים, הליך גירושין מלווה בהטלת האשמות המידרדרות לשימוש בלשון הרע והוצאת דיבה. מצב בו זוג מחליט להיפרד, עלול להוביל לכך שאחד הצדדים ינסה לפגוע בשמו הטוב של השני ולהפיק מכך תועלת דוגמת הפעלת לחצים וזכייה בכספים ורכוש. במקרה בו זני הזוג אינם מגיעים להבנה ולא מצליחים ליישב את הסכסוך, הרי שבית המשפט ייאלץ להתערב ולפסוק נגד חלוקת כספים ומתן פיצויים שאינה מיישמת ומבטאת את עיקרון השוויוניות וההדדיות ותמנע העברת פיצויים וכספים לצד שהוציא דיבה.
  • שימוש בלשון הרע נגד חברות ובעלי עסקים – ישנם מצבים בהם לקוחות חשים מקופחים ופועלים על מנת להשמיץ את בעל העסק או החברה שגרמו להם לתחושה של עוגמת נפש. השימוש בלשון הרע על מנת להפעיל לחץ, מתבצע בעיקר ברשתות החברתיות, שכן מדובר באפיק אפקטיבי במיוחד להפצת מידע להמונים ולהבעת דעה בזכות קלות הגישה לקהל ולציבור רחבים במיוחד.
  • שימוש בלשון הרע בתחום ובעולם התקשורת – שימוש בלשון הרע באינטרנט, בטלוויזיה, בעיתונות וברדיו מהווה חלק בלתי נפרד מאורח מהחיים של כולנו. במקרים אלה, חלה אחריות לביצוע העבירה גם על עובדי המדיה בין אם מדובר בכתב או עורך עיתון וכן על אמצעי התקשורת עצמו. חשוב לציין כי בית המשפט נוטה להתייחס באופן שונה לעיתונות ברשת וזאת בהשוואה לעיתונות הכתובה.
  •  

תפקידו וחשיבותו של עורך דין בתביעות לשון הרע

תביעות של לשון הרע שייכות לתחום המשפט האזרחי, כאשר על התובע להוכיח כי קיים פוטנציאל לנזקים. על התובע לא חלה החובה להוכיח שבהכרח נגרם נזק, אלא עליו להוכיח כי השימוש בלשון הרע עלול להוביל לכך. על מנת לקבוע האם לתבוע מגיע פיצוי בגין שימוש בלשון הרע, הרי שבית המשפט מתייחס לרמת הפגיעה, במעמד של התובע ובהשפעות והשלכות הפגיעה הן נקודתית והן לאורך זמן. חשוב להבין, כי כל מקרה שונה ונבדק לגופו ובהתאם לנסיבות הספציפיות והאישיות ולכן חשוב לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מידי עורך דין לשון הרע בעל ניסיון ומומחיות בתחום. במידה והוגשה התנצלות או שפורסם תוכן חיובי הסותר את התכנים שנחשבים להוצאת דיבה, הרי שהחלטת בית המשפט לגבי גובה הפיצויים עשויה להשתנות.

ההגנות על פי חוק איסור לשון הרע

במטרה להפחית מחומרת העונש, על הצד הנתבע לעשות שימוש בהגנות הניתנות לו על פי חוק:

  • הגנת אמת – הגנה המתאימה למצבים בהם הנתבע טוען כי דבריו אמיתיים ומשום כך עליו להוכיח זאת.
  • פרסום מותר – הגנה המתבססת על רשומות הניתנות על ידי וועדות הכנסת הקובעות אילו מסמכים מותר לפרסם. הרשומות הללו הינן מחייבות ומתעדכנות על ידי בית המשפט, וועדות הכנסת וגורמים נוספי.
  • הגנת תום לב – הנתבע רשאי ויכול לטעון כי דבריו שהתפרשו והתקבלו כהוצאת דיבה ושימוש בלשון הרע נאמרו או נכתבו בתום לב.

התנאים להגשת תביעת לשון הרע

על מנת להגיש תביעת דיבה תוך התבססות על חוק איסור לשון הרע, הרי שצריכים להתקיים שני תנאים בלבד. ביחס לעילות משפטיות בתחומים אחרים, הרי שחוק איסור לשון הרע מציב תנאים בסיסיים ופשוטים באופן יחסי להגשת תביעה. בהתאם לנסיבות ופרטי המקרה, אופן וחומרת השימוש בלשון הרע, הרי שבהחלט ייתכן כי לתובע מגיע פיצוי גבוה במיוחד. התנאים להגשת תביעת לשון הרע מופיעים בסעיף 7 בחוק. בהתאם לחוק, הרי שיש להוכיח הפצת המידע על אדם מסוים בפומבי ולהוכיח כי נגרמה עוולה ופגיעה בזולת בשל הפצת המידע.

"פרסום וחשיפה לפרסום"

משמעות התנאי הראשון היא כי הפצת התוכן מהווה "פרסום". ההגדרה של פרסום היא הפצת דברים לאנשים אחרים מעבר לאותו אדם שהושמץ. בין אדם לחברו מותר להגיד כל דבר וזאת כל עוד לא מתקיים פרסום של הדברים, כלומר עילה להגשת תביעת דיבה חייבת להתבסס על שימוש בחומר או מילים פוגעניים לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע עצמו. במידה ולא מתקיים תנאי זה, הרי שהדברים אינן מהווים עילה מוצדקת להגשת תביעת לשון הרע. על פי התנאים המופיעים בחוק, הרי שניתן להבין כי פוסט ברשתות החברתיות נחשב בהחלט כפרסום וכך גם העברת הודעות בווטסאפ, העלאת סרטונים ביוטיוב או שימוש בכל אמצעי פרסום אחר לצורך העברת מסרים שיתפרשו כפוגעניים מבחינה אובייקטיבית.

"לשון הרע"

הקביעה כי המסרים שהופצו והועברו הינם פוגעניים מהווה את התנאי השני להגדרה כי מדובר בשימוש בלשון הרע. על פי תנאי זה הרי שיש להוכיח, מבחינת האדם הסביר, כי הדברים שנכתבו או נאמרו הינם פוגעניים ונחשבים כלשון הרע. דברים המוגדרים כשימוש בלשון הרע כוללים:

  • השפלה של אדם מסוים בפני הבריות או ניסיון להפוך אותו למטרה לבוז, לעג ושנאה.
  • ביזוי אדם בשל מעשיו, תכונות מסוימות המיוחסות לו או התנהגות.
  • ניסיון לפגוע במשרתו של אדם, במשלח ידו, במקצועו או בעסק שלו.
  • ביזוי אדם בשל מוצאו, גזעו, מקום מגוריו, דתו, מינו, גילו, מוגבלותו או נטייתו המינית.

באופן כללי ניתן לומר כי הוצאת דיבה ושימוש בלשון הרע הינם הפצת מידע, בין אם הוא אמת ובין שהוא שקרי, העלול להשפיל אדם אחר, לבזות אותו לעורר שנאה כלפיו או להסב לו נזק מקצועי. חשוב לציין, כי בית המשפט יכריע בשאלה האם דברים שפורסמו מהווים לשון הרע ללא התחשבות ברגשות של הנפגע בפרסום ומדובר בהבחנה דקה אך חשובה. על פי החוק, בית המשפט מצווה להכריע בסוגיה על פי מבחן אובייקטיבי חיצוני. לפי מבחן זה יש לשאול האם אדם סביר שהיה נחשף לתוכן הדברים כפי שפורסמו, היה חושב כי מדובר בדברים ותכנים שהיו מבזים, פוגעים ומשפילים אותו.

קבלת פיצויים בהתאם להגנות בחוק איסור לשון הרע

כאשר בית המשפט נדרש לנתח עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, הרי שעליו לבחון תחילה, מבחינה אובייקטיבית, האם מדובר בפרסום לשון הרע ולאחר מכן לבחון את נושא תחולת ההגנות. במידה והמסקנה תהיה כי ההגנות אינן חלות, הרי שבית המשפט יעבור לענות על שאלת הפיצויים. בית המשפט קובע פיצויים בהתאם לחוק: פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי עם הוכחת נזק.

פיצוי ללא הוכחת נזק – בשנת 1998 תוקן חוק איסור לשון הרע, כאשר התיקון קובע כי מי שחש עצמו נפגע, יכול לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק וזאת עד לסכום של 140 אלף שקלים. ישנה אפשרות לתבוע סכומים גבוהים יותר, אולם במקרים אלה, יש להוכיח נזק ספציפי שנגרם, בין אם הוא ממוני ובין שאינו ממוני. סעיף 7א' בחוק מאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק וללא הוכחת יסוד נפשי של כוונה לפגוע עד תקרה של 70 אלף שקלים, אולם מדובר בסכום המהווה נקודת מוצא ופתיחה והוא ניתן לשינוי בהתאם לנסיבות.

פיצוי עם הוכחת נזק – במידה והפגיעה בלשון הרע גרמה לנזקים בפועל, בין אם שמדובר בעוגמת נפש קשה ובין אם בנזקים ממוניים חמורים, הרי שהתובע יכול להגיש תביעה על סך הנזקים הריאלי. המשמעות לכך היא כי סכום הפיצוי שניתן לתבוע בגין הוצאת דיבה או שימוש בלשון הרע, אינו מוגבל כלל. חשוב להבין ולדעת כי פיצוי ללא הוכחת נזק מהווה פיצוי חלופי לפיצוי בעקבות נזק כללי או נזק לא ממוני מוכח בראיות. כלומר, לא ניתן לדרוש פיצוי על נזק כללי במצטבר לתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. אף על פי כן, בית המשפט העליון רשאי לקבוע פיצוי גבוה מתקרת הפיצוי הקבועה בחוק בגין נזק כללי.

 

גישה ותכלית ערכית, חינוכית והרתעתית בפסיקות בית המשפט

לאורך השנים, בתי המשפט קבעו פסקי דין המוכיחים ומעידים, מעבר לכל ספק, כי דיני הפיצויים בהתאם לחוק איסור לשון הרע אינם נשענים על תכליות נזיקיות בלבד, אלא מתבססים גם על תכלית והצדקה חינוכית – הרתעתית – עונשית שבוחנת את נקודת המבט וזווית הראייה של המזיק ולא של הניזוק. במסגרת בחינה זו, לא נבדקת התשובה לשאלה מהי מידת הנזק שנגרמה לנפגע, אלא מהי חומרת המעשים של הנתבע ועד כמה הם ראויים לגינוי. כאשר בית המשפט פוסק פיצויים על עבירת שימוש בלשון הרע, הרי שהוא מביא בחשבון מהו העונש הראוי שיש להטיל על המעוול וכן מהו המסר שיש להעביר לציבור בפסק הדין על מנת לחנך ולהרתיע. תחום הפיצויים בדיני לשון הרע נחשב למורכב, שכן על מנת להגיע להחלטה הנכונה והראויה יש לשקלל מגוון רחב של נתונים ושיקולים. מבחינת בית המשפט, אין גבול לפסיקת פיצוי, ישנם מקרים בהם התובע יקבל פיצוי של שקלים בודדים וישנם מקרים בהם הפיצוי יגיע למאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.

עוולה אזרחית ופלילית

עבירה על חוק איסור לשון הרע מהווה עוולה אזרחית ופלילית. עצם העובדה כי עומדת לאדם כלשהו עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע, אינה מלמדת כי אותו אדם ישקיע מאמצים, משאבים וזמן בניהול הליך משפטי ארוך ויקר, כאשר הוא סבור כי יזכה לפיצוי נמוך. נוכח מורכבות התחום והדברים, הרי שחשוב להשקיע בבחירה נכונה של עורך דין לשון הרע מנוסה ומיומן שיעניק לכם ליווי, ייעוץ וייצוג מקצועיים לאורך כל שלבי ההליך המשפטי. עורך דין מומחה בתחום, יידע לנהל את התיק בצורה מיטבית ולכוון את בית המשפט לתכליתיות המשפטיות המתאימות בדרך לפסיקת פיצויים ראויה במקרה הספציפי. הסיוע המשפטי כולל שימוש בכלים ובשירותים מקצועיים העשויים להוות את ההבדל שבין ניהול התיק בצורה מוצלחת לבין כישלון חרוץ ותבוסה כואבת.

לסיכום, חוק איסור לשון הרע נגזר מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וזאת תוך הקפדה על שימור האיזון הנכון שבין חופש הביטוי ובין הזכות לכבוד ולשם טוב. מטרת החוק היא למנוע פרסום פרטים ומידע העלולים להשפיל ולבזות אדם כלשהו בעיני הבריות. משרד עורכי הדין האן הינו בעל ניסיון רב בטיפול בתביעות לשון הרע ובהגנות מפני תביעות לשון הרע ומעניק ללקוחותיו הפרטיים והעסקיים שירותי ייעוץ, ליווי וייצוג מקצועיים ומקיפים בתחום המשפט האזרחי – מסחרי. צוות המשרד מורכב מעורכי דין מנוסים ומומחים במגוון רחב של תחומים: מקרקעין, ליטיגציה, חוזים, לשון הרע, חדלות פירעון ועוד משרדנו הוקם על בסיס ניסיון ומהימנות מקצועיים ומתוך מטרה להילחם למיצוי זכויות מלא בערכאות השונות. עורך הדין שמעון האן הינו בעל היכרות משפטית עמוקה עם הסביבה העסקית והרגולטורית, עובדה שהפכה את משרדו לבולט, מוביל ויוצא דופן בעולם המשפט במדינת ישראל. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל בעיה וסוגיה משפטית ואנו נשמח להעניק לכם ליווי, ייעוץ וייצוג מקצועי עד להשגת התוצאה המשפטית הרצויה.

 

 

ט.ל.ח

אין לראות באמור כייעוץ משפטי ו/או תחליף לו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמעון האן לפני כל פעולה.

 

כל הזכויות בתוכן זה שמורות לשמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון

אין לראות את האמור כייעוץ משפטי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמעון האן לפני כל פעולה.

 

יש לכם שאלה בנושא?

צוות המשרד פה בשבילכם