דוגמא לכתב תביעה לשון הרע: המדריך המלא לכתיבה נכונה

נפגעתם מלשון הרע והחלטתם לפעול – הצעד הראשון שלכם הוא כנראה חיפוש אחר "כתב תביעה לשון הרע דוגמא". זו נקודת פתיחה מצוינת. עם זאת, חשוב להבין: כתב התביעה אינו טופס, הוא יריית הפתיחה במערכה המשפטית. ההבדל בין מסמך חלש שיידחה על הסף לבין כזה שיגרום לצד השני להזיע, טמון לא בתבנית – אלא באסטרטגיה שמאחורי כל מילה וכל סעיף.

מעבר לתבנית: שלושת היסודות של כתב תביעה מנצח

כל כתב תביעה אפקטיבי בנוי על שלושה יסודות מרכזיים:

1. היסוד העובדתי: סיפור המעשה זהו לב התביעה. בפרק זה עליכם לפרוש בפני בית המשפט את סיפור המקרה. המטרה היא לבנות נרטיב ברור, כרונולוגי ומשכנע: מה בדיוק נאמר, היכן ומתי פורסם, בפני מי, ומה היה ההקשר.

2. היסוד המשפטי: בניית העילה כאן מתרגמים את הסיפור לשפה משפטית. עליכם להסביר לבית המשפט מדוע העובדות שתיארתם מהוות "לשון הרע" על פי ההגדרות המדויקות של חוק איסור לשון הרע. זהו השלב שבו קושרים כל עובדה לסעיף הרלוונטי בחוק.

3. היסוד הכלכלי: הנזק והסעדים בפרק זה עליכם לכמת את הפגיעה ולפרט מה אתם דורשים. חשוב להבין כי בחירה במסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק היא החלטה אסטרטגית שחוסמת את האפשרות לתבוע על נזקים ממשיים גבוהים יותר באותו הליך. יש לשקול היטב באיזה מסלול לבחור.

עובדות מול ראיות: מה ההבדל הקריטי ומה כותבים בתביעה?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בניסוח כתב תביעה באופן עצמאי היא טשטוש הגבול בין עובדה לבין ראיה. הבנה של הבדל זה היא קריטית להגשת תביעה מקצועית ויעילה.

• עובדות מהותיות: אלו הן טענות התביעה שלכם, סיפור המקרה עצמו. בכתב התביעה אתם נדרשים לפרט את העובדות המהותיות בלבד. למשל: "ביום 1.1.2025 פרסם הנתבע פוסט בפייסבוק שבו כינה את התובע 'רמאי'". זוהי עובדה. עליכם לטעון אותה בבירור.
• ראיות: אלו הן ההוכחות התומכות בעובדות שטענתם. הראיות אינן חלק מסיפור המעשה, אלא מוצגות בשלב מאוחר יותר של ההליך המשפטי (שלב "גילוי מסמכים והוכחות"). למשל: צילום המסך של הפוסט, הקלטת שיחה שבה הנתבע מודה שכתב את הפוסט, או עדות של אדם שראה את הפוסט.

המפתח הוא לא לחשוף את כל הקלפים מוקדם מדי. בכתב התביעה מציגים את הטענות (העובדות), ומצרפים כנספח רק את הראיה המרכזית וההכרחית (למשל, צילום הפרסום עצמו). חשיפת כל חומר הראיות שלכם בשלב הראשוני היא טעות אסטרטגית שמעניקה לנתבע זמן יקר להתכונן, לגבש קו הגנה נגד כל ראיה, ואף "לשבש" את ההליך.

אסטרטגיה למתקדמים: כוחן של טענות חלופיות

טכניקה משפטית חשובה בניסוח כתב תביעה היא שימוש ב"טענות חלופיות". אינכם חייבים להסתפק בקו טיעון אחד. למשל, ניתן לטעון:

• "הדברים שפרסם הנתבע הם שקר מוחלט, ולכן מהווים לשון הרע."
• "לחלופין, גם אם יטען הנתבע כי יש אמת בדבריו, הרי שלא היה בפרסומם כל עניין ציבורי, ולכן הם עדיין מהווים לשון הרע."

האנטומיה של כתב תביעה: דוגמה מפורקת עם הערות

להלן מבנה כללי של כתב תביעה, בתוספת הערות אסטרטגיות המדגישות את החשיבה מאחורי כל סעיף.

בבית משפט השלום ב[עיר] התובע: ישראל ישראלי נגד – הנתבע: יוסף כהן

מהות התביעה: נזיקין – לשון הרע סכום התביעה: 87,000 ₪

כתב תביעה (הערה: זוהי דוגמה להמחשה בלבד ואינה מהווה ייעוץ משפטי)

1. הצדדים 1.1. התובע, מר ישראל ישראלי, הינו [מהנדס תוכנה בעל מוניטין…].
הערה אסטרטגית: מציגים את התובע באור חיובי כדי להדגיש את המוניטין שנפגע.

2. העובדות המהותיות 2.1. ביום 15.8.2025 פרסם הנתבע בקבוצת הפייסבוק "מהנדסי תוכנה בישראל", המונה כ-20,000 חברים, פוסט ובו כתב: "[ציטוט מדויק ומלא]".
הערה אסטרטגית: פירוט היקף החשיפה ("20,000 חברים") קריטי להמחשת חומרת הנזק.

3. הטענות המשפטיות 3.1. התובע יטען כי הפרסום מהווה "לשון הרע" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק.
הערה אסטרטגית: מקשרים את העובדות לסעיפי החוק הספציפיים.

4. הנזק והסעדים המבוקשים 4.1. התובע עותר לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, בסך 87,000 ₪, וזאת בגין הפגיעה בשמו הטוב או עוגמת הנפש שנגרמה לו. 4.2. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע… א. לשלם לתובע פיצוי… ב. להסיר הפרסום ולפרסם התנצלות. ג. לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.

מה קורה אחרי ההגשה? הצצה לכתב ההגנה של הצד השני

הגשת כתב התביעה היא רק יריית הפתיחה. חשוב להבין מה צפוי לכם לאחר מכן ולהיערך אליו מראש. לאחר שהנתבע יקבל את כתב התביעה שלכם, עומדים לרשותו 60 יום להגיש כתב הגנה. מסמך זה הוא תשובתו של הנתבע לטענותיכם, וכדאי להכיר את קווי הטיעון המרכזיים שהוא צפוי להעלות:

1. הכחשה גורפת: הנתבע עשוי להכחיש את המיוחס לו. למשל, לטעון כי לא הוא כתב את הפוסט, שחשבונו נפרץ, או שהציטוט שהבאתם אינו מדויק.
2. טענה שהפרסום אינו לשון הרע: הנתבע יטען שהדברים שאמר אינם עולים כדי לשון הרע. הוא עשוי לטעון כי מדובר ב"זוטי דברים", בהבעת דעה לגיטימית, או בביקורת מותרת.
3. העלאת טענות הגנה מהחוק: זהו החלק המהותי ביותר. הנתבע ינסה להתבסס על אחת מהגנות החוק, כגון:
   • "אמת דיברתי" (הגנת האמת בפרסום): הנתבע יטען שהדברים שפרסם הם אמת ושיש בהם עניין ציבורי.
   • "תום לב": הנתבע יטען שפעל בתום לב, למשל, משום שהיה מדובר בביקורת על איש ציבור, או שהביע את דעתו במסגרת תפקידו.

    

הבנה מוקדמת של טענות ההגנה האפשריות של הצד השני היא קריטית. עורך דין מנוסה יידע לצפות את מהלכי הנתבע עוד בשלב ניסוח כתב התביעה, ולנסח אותו באופן שיקשה על הנתבע להעלות טענות הגנה מסוימות ויכין אתכם מראש להתמודדות עם הטיעונים שיעלו.

סיכום: התבנית היא השלד, האסטרטגיה היא המוח

כעת אתם מבינים את המבנה של כתב תביעה. אך כפי שראיתם, כל סעיף דורש חשיבה אסטרטגית, דיוק משפטי ויכולת לספר סיפור משכנע. שימוש בתבנית הוא נקודת התחלה טובה, אך הוא אינו יכול להחליף את הניסיון והמומחיות של עורך דין לשון הרע.

אנחנו, משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן,  מאמינים שהכנת כתב התביעה היא שלב קריטי להצלחת התיק כולו. צרו קשר כבר היום לייעוץ ראשוני.