העולם הדיגיטלי מציע זירה יוצאת דופן למימוש חופש הביטוי, אך באותה העת – גם מניח את התשתית להוצאת דיבה ולשון הרע בתפוצה חסרת תקדים ותחת מעטה של אנונימיות, בחלק מהמקרים. הודות למאפייניה אלו של הזירה המקוונת, ההתמודדות המשפטית עם מקרי הוצאת דיבה ברשת האינטרנט, נחשבת מאתגרת למדי. לכן חשוב להבין מהם הצעדים שהחוק בארץ מעמיד לרשות נפגעי הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי וכיצד יש לפעול במקרים הללו. לשם כך בדיוק נכתב המדריך שלפניכם.
המורכבות המשפטית הגלומה בהתמודדות עם הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי
חוק איסור לשון הרע בישראל, נועד למניעת הפצת אמירות מזיקות העלולות לפגוע בשמו הטוב, בפרנסתו, בעסקיו, במעמדו המקצועי או בכבודו של אדם. עם זאת, הופעת האינטרנט ודרכי התקשורת החדשות הקיימות במרחב הדיגיטלי, הובילו למערכת חדשה של מכשולים ביישום יעיל של ההגבלות על חופש הביטוי כפי שהן מוגדרות בחוק איסור לשון הרע, שהונהג עוד ב-1965. הקשיים באכיפת חוק לשון הרע, נובעים בין השאר, מהמימד הדינמי של הזירה הדיגיטלית, שמהווה לא רק במה לפרסום התכנים המשמיצים כשלעצמם, אלא גם פלטפורמה להפצה מהירה שלהם, בתפוצה חסרת תקדים. מכאן שהתאמת האסטרטגיות המשפטיות למלחמה בהוצאת דיבה באינטרנט, מחייבת הבנה מקיפה של האתגרים שמציג העידן הדיגיטלי.
הידעתם? הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי יכולה לשמש כעילה לתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק
כאשר מדובר על הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי, הכוונה הינה לפרסום לשון הרע באינטרנט או כפי שרבים מאיתנו מכנים זאת – תופעת ה"שיימינג", הידועה לשמצה. הוצאת דיבה היא אמנם מושג מוכר בתחום דיני הנזיקין, המתייחס לפרסום תוכן שלילי על אדם או ארגון, בתפוצה שיכולה להשפיע הן על המוניטין והן על היציבות הפיננסית של נשוא הפרסום. אולם מטבע הדברים, הופעת האינטרנט הגדילה את התפוצה הפוטנציאלית של פרסומים משמיצים, ובהתאם – גם את כובד ההשלכות של הוצאת דיבה, לצד המורכבות הכרוכה באכיפת חוק לשון הרע. זאת בעיקר בשל הקושי לחשוף את הגורמים העומדים מאחורי פרסומים פוגעניים באינטרנט, לצד המשימה הסבוכה של איזון חופש הביטוי במרחב המקוון עם עקרונות היסוד של כבוד האדם והזכות לפרטיות. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, בשנת 1998 בוצע תיקון משמעותי לחוק לשון הרע, בדמות סעיף 7 א'. זהו תיקון המאפשר לנפגעי הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי, לתבוע ממי שפרסם נגדם בזדון לשון הרע באינטרנט, פיצוי כספי ללא צורך בהוכחת נזק מפורשת, עד לסכום של 50,000 ש"ח.
דרכי ההתמודדות עם הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי
כאשר אדם מגלה שפורסם נגדו באינטרנט תוכן מזיק, שמכתים את המוניטין שלו ו/או פולש לפרטיותו, הכרחי להגיב במהירות ובנחישות, בדרכים הבאות:
- התייעצות עם עורך דין לשון הרע באינטרנט – חוק איסור לשון הרע, הוא דבר חקיקה מורכב, שכאמור, החלתו על מקרי הוצאת דיבה באינטרנט, אינו עניין של מה בכך. מכאן חשיבות ההתייעצות עם משרד עו"ד עם ניסיון רב בתיקי הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי כדי להתאים את אסטרטגיית הפעולה והצעדים שתנקטו, לנסיבות המקרה.
- איסוף ראיות – בתיקי דיבה באינטרנט, לתיעוד מיידי עד כמה שניתן של הפרסומים המשמיצים, חשיבות רבה במיוחד, לאור הנטייה של פרסומים דיגיטליים לצבור תאוצה ולחולל נזקים מרחיקי לכת במהירות רבה, מחד, והיכולת של המפרסם לשנות ולהעלים אותם במהירות מאידך. לכן יש לתעד בצילומי מסך את הפרסומים הפוגעניים ללא דיחוי.
- משלוח מכתב אזהרה למפרסם – כאשר זהותו של האדם העומד מאחורי הוצאת הדיבה נגדכם ידועה, ניתן לנסח ולשלוח לאותו אדם, בעזרת עורך דין דיבה, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. זוהי פעולה שאינה הכרחית לפי חוק לשון הרע, וניתן לגשת ישירות להגשת תביעת דיבה כנגד המפרסם גם בלי שליחת ההתראה. אולם במקרים רבים עורך הדין ימליץ להשתמש קודם באמצעי זה כדי להפעיל לחץ על מפרסם להסיר את הפרסומים המזיקים, לפרסם התנצלות פומבית כלפיכם ו/או לחזור בו מהדברים האמורים ואף לשלם לכם פיצויים בגין הפרסום הנ"ל. כך ניתן במקרים רבים לייתר את הצורך בפתיחת הליך משפטי יקר ומתמשך.
- פניה למנהלי האתרים – זוהי זכותכם לפנות גם למנהלי האתר או הפלטפורמה המקוונת שבהם החומר המשמיץ או הפוגעני שנוגע לכם, התפרסם. יש לפנות בבקשה בכתב להסרת התוכן האמור, ומוטה להפקיד את המשימה הזו בידי עורך דין לשון הרע מיומן, הבקיא בתיקי שיימינג באינטרנט.
- בקשה לצו מניעה – אם הדרישה שלכם להסרת התוכן הפוגעני אינה נענית, תוכלו לפנות לבית משפט בבקשה לצו מניעה דחוף, שיחייב את מנהלי האתרים שבהם התפרסם התוכן המזיק להסירו במהירות. כמו כן, אם הצלחתם לחשוף את זהות האדם שמאחורי התוכן הפוגעני – בין אם מדובר במי שיצר את התוכן האמור או במי שהעלה אותו – ואתם מחזיקים בפרטיו בעולם האמיתי, תוכלו לבקש צו איסור פרסום שיכוון גם כלפיו.
- הגשת תביעת פיצויים – במקביל או לאחר מכן, עומדת לרשותכם גם האפשרות ליזום תביעת דיבה, לצורך חיוב האדם האחראי להוצאת הדיבה, בפיצויים עונשיים, בהתאם לחוק איסור לשון הרע או חוק הגנת הפרטיות.
לסיכום
הטיפול המשפטי בתיקי הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי, כרוך באתגרים רבים, וביניהם הקושי בזיהוי הצד האחראי לפרסום הפוגעני והוכחת כוונת הזדון שמאחורי הפצת התכנים הללו. התגברות על מכשולים אלה מחייבת חשיבה אסטרטגית וניסיון משפטי עשיר, ולכן קריטי לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין תביעות דיבה לפני שנוקטים בכל פעולה שהיא. בין אם נפגעתם מהוצאת דיבה באינטרנט או שננקטו כנגדכם צעדים משפטיים עקב טענות למעורבותכם בפעולות מסוג זה, חשוב שתצרו קשר עוד היום עם עורך דין ונוטריון שמעון האן, כדי לעמוד על זכויותיכם ואפשרויות הפעולה שלכם. למידע נוסף – צרו קשר עם משרדנו כעת.
שאלות ותשובות:
טיפול בהוצאת דיבה, ובמיוחד באינטרנט, כרוך באתגרים רבי פנים, לרבות האתגר בזיהוי הגורם האחראי לפרסומים, הוכחת כוונת המכוון מאחורי הפרסומים וכימות הנזקים לנשוא הפרסום – במידה ועסקינן בתביעת דיבה בהיקף העולה על 50,000 ש"ח.
האינטרנט הגדיל את ההשלכות של לשון הרע והוצאת דיבה, בכך שהציע פלטפורמה נרחבת להפצת תוכן פוגעני במסווה של אנונימיות, מה שמוביל לפגיעה נפשית וכלכלית עבור אנשים רבים בישראל ובעולם.
לקורבנות לשון הרע באינטרנט יש מספר אפשרויות: פנייה למנהלי אתרים לצורך הסרת תוכן, בקשת צו מניעה אם התוכן נשאר באוויר, הגשת צו מניעה כנגד המפרסם והפלטפורמה שמארחת את התוכן והגשת תביעת פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע או החוק להגנת הפרטיות בעזרת עו"ד לשון הרע.
התקשרות עם עורך דין לשון הרע מיומן ורב ניסיון בתיקי דיבה באינטרנט, משפרת את סיכויי ההצלחה של נפגעי הוצאת דיבה באינטרנט, בכל פעולה משפטית בה ייבחרו לנקוט. עו"ד דיבה טוב יכול לסייע לנפגע בזיהוי הגורם המפרסם, ניסוח מכתבי דרישה להסרת הפרסום או מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, הוכחת נזקים וכימותם, הכנת כתב תביעה לפי הצורך וייצוג בערכאות.
