צילמו אתכם ברחוב בלי רשות? כך תפעלו!

אתם מכירים את הרגע הזה? הצלצול בטלפון מחבר, "תגידו, זה לא אתם בתמונה הזאת שרצה עכשיו בפייסבוק?". הלב שלכם צונח. תוך שניות אתם מוצאים את עצמכם בוהים במסך, בדמויות שלכם, בתמונה שאין לכם מושג מתי או איך צולמה. היא משותפת, מקבלת לייקים, מופצת בהקשר שלא בחרתם, חשופה לעיני כל העולם.

התחושה הזו – תערובת רעילה של חוסר אונים, כעס והשפלה – היא לא סתם "תחושה רעה". היא איתות אדום ובוהק שהזכויות הבסיסיות ביותר שלכם כנראה נרמסו.

רוב האנשים מאמינים במיתוס נפוץ ומסוכן: "מה שקורה ברחוב, שייך לרחוב". האמונה הרווחת היא שאם יצאתם מהבית למרחב הציבורי, ויתרתם על הזכות שלכם לפרטיות. כאילו יש שלט בלתי נראה בכניסה לרחוב שאומר "ברוכים הבאים, מכאן והלאה אתם שטח הפקר".

האמת, על פי החוק בישראל, היא הפוכה לגמרי.

המבצר המשפטי שלכם: פירוק החוקים שמגנים עליכם

כשאדם מצולם ללא רשותו ותמונתו מופצת, נכנסות לפעולה שתי מערכות חוקים עיקריות, ולעיתים גם שלישית. חשוב להבין אותן, כי שם נמצא הכוח שלכם.

1. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981: זהו קו ההגנה המרכזי שלכם. החוק הזה הוא לא תיאורטי, הוא מאוד מעשי. סעיף 2 לחוק מגדיר רשימה של מעשים שמהווים פגיעה בפרטיות, והרלוונטי ביותר לענייננו הוא סעיף 2(3), הקובע שפגיעה בפרטיות היא: "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד". אבל מה קורה ברשות הרבים? כאן נכנס סעיף 2(4), הקובע שגם פרסום תצלומו של אדם ברבים, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו, מהווה פגיעה בפרטיות.

מה זה אומר בתכלס? שגם אם צולמתם ברחוב, אם הפרסום של התמונה נעשה בהקשר משפיל – למשל, תמונה שלכם אוכלים בצורה לא מחמיאה תחת הכותרת "תראו את הגרגרן הזה" – זו עילה לתביעה.

2. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965: כאן אנחנו עולים קומה. חוק זה לא עוסק רק בצילום עצמו, אלא במסר שהפרסום מעביר. לשון הרע הוא כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, או לפגוע במשלח ידו ובמקצועו.

התמונה שלכם, כשהיא מופיעה לצד כיתוב פוגעני, בתוך כתבה שלילית, או כחלק מקמפיין שמציג אתכם באור מגוחך, היא "לשון הרע" לכל דבר ועניין. במקרה כזה, הנזק הוא לא רק עוגמת נפש, אלא פגיעה ממשית ומוחשית במוניטין שלכם, שעלולה להשפיע על הקריירה, על קשרים חברתיים ואפילו על המצב הנפשי.

3. חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007: זוהי זווית פחות מוכרת אבל חשובה. לצלם יש זכויות יוצרים על התמונה שהוא צילם. אבל מה אתכם? לכם יש זכות על הדמות שלכם, על "זכות הפרסום" שלכם. שימוש מסחרי בתמונה שלכם ללא רשותכם, למשל בפרסומת, מהווה פגיעה בזכות זו ופותח פתח לתביעה נוספת.

"רגע, אבל מה אם…?" – תשובות לשאלות מהשטח

החוק ברור, אבל המציאות תמיד מורכבת יותר. הנה כמה מקרים "אפורים" שאנחנו נתקלים בהם במשרד:

• "מה אם אני סתם מופיע ברקע של תמונה?" – בדרך כלל, אם הופעתכם אקראית, לא ממוקדת ואינכם עיקר התמונה, יהיה קשה לטעון לפגיעה בפרטיות. אך אם הרקע מבזה (למשל, צילום הפגנה כשאתם במקרה עוברים ליד), ייתכן שיש מקום לבדוק את המקרה.
• "ומה לגבי צילום לצורך חדשותי או אמנותי?" – לחופש הביטוי והעיתונות יש משקל רב. החוק מכיר ב"עניין הציבורי" כהגנה. עם זאת, גם כאן יש גבולות. בית המשפט יאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכותכם לפרטיות. צילום שלגם במצב אינטימי או משפיל כנראה לא ייחשב כבעל "עניין ציבורי".
• "צילמה אותי חברה והעלתה לאינסטגרם בצחוק, מה עושים?" – גם פרסום שנעשה "בצחוק" יכול להוות לשון הרע אם הוא פוגעני. החוק לא בוחן את כוונת המפרסם, אלא את האופן שבו הפרסום נתפס על ידי "האדם הסביר". אם הצחוק הוא על חשבונכם וגורם לכם נזק, ייתכן שיש לכם עילה.

הנזק האמיתי: כשעוגמת נפש הופכת לצלקת

חשוב להבין, נזק מצילום פוגעני הוא לא רק אי נעימות חולפת. במשרדנו, בראשות עו"ד שמעון האן, טיפלנו במקרים שבהם הנזק היה עמוק והרסני. ראינו אנשים שפיתחו חרדה חברתית, שחששו לצאת מהבית. בעלי עסקים שראו את המוניטין שבנו בעשר אצבעות מתרסק בגלל פוסט זדוני אחד.

אני זוכר מקרה של מעצבת פנים מוכשרת, שגילתה שתמונתה מאירוע פרטי שותפה בקבוצת פייסבוק גדולה תחת הכותרת "ככה נראית חליפה חסרת טעם". התגובות היו אכזריות. היא סיפרה לנו שהרגישה עירומה, חשופה, ושהביטחון העצמי המקצועי שלה ספג מכה אנושה. במשך שבועות היא התקשתה לפגוש לקוחות חדשים. זהו נזק אמיתי, מוחשי, שניתן וצריך לכמת אותו לפיצוי כספי הולם.

יש לכם כוח: המדריך המעשי להחזרת השליטה

אם נפגעםת, תחושת חוסר האונים עלולה לשתק. אבל חשוב שתדעו שיש סדר פעולות ברור שיכול להעביר את הכוח חזרה לידיים שלכם.

1. שלב אפס: הערכת נזק. קחו נשימה עמוקה ושאלו את עצמכם – האם מדובר בהטרדה קטנה או בפגיעה משמעותית? לא כל תמונה מצדיקה תביעה. לפעמים פנייה שקטה להסרה תספיק.
2. שלב ראשון: תיעוד ראיות קפדני. זה השלב הקריטי ביותר. לפני שאתם עושים כל דבר אחר, תעדו הכל. צלמו מסך מלא של הפרסום, כולל הכתובת (URL), הלייקים והתגובות. שמרו את הלינק. רשמו את התאריך והשעה. כל פרט חשוב.
3. שלב שני: אל תיכנסו לעימות ישיר. האינסטינקט הראשוני הוא להתעמת, להגיב, לכתוב תגובה נזעמת. זו טעות. עימות פומבי רק מסלים את המצב, נותן לסיפור עוד חשיפה, ועלול לגרום למפרסם למחוק את הראיות שלך. שמרו על שתיקה בשלב זה.
4. שלב שלישי: קבלו ייעוץ משפטי ממוקד. אל תנסו לפעול לבד. התחומים של לשון הרע והגנת הפרטיות הם מורכבים ודורשים מומחיות. לפני שאתם עושה צעד כלשהו, חשוב להתייעץ עם עורך דין שחי ונושם את התחום הזה. בפגישת ייעוץ ראשונית, איש מקצוע יוכל להעריך את סיכויי התביעה, להסביר לכם את האפשרויות (מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, תביעה אזרחית, וכו'), ולהמליץ על דרך הפעולה הנכונה ביותר עבורכם.

הניסיון שלנו הוא השקט הנפשי שלכם

אנחנו, משרד עורכי דין ונוטריון שמעון האן , לא רק מבינים את החוק, אנו מבינים את הפגיעה. עו"ד שמעון האן, המשמש, בין היתר, כיו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, צבר ניסיון רב והוביל להצלחות ותקדימים בפסקי דין משמעותיים בין 2019 ל-2024. המשמעות של תפקיד ציבורי כזה היא שעו"ד האן לא רק פועל לפי החוק, אלא מעורב בעיצוב השיח המשפטי סביבו.

לצדו פועל צוות מיומן, הכולל את עו"ד נמרוד האן, המעניק לכל לקוח יחס אישי, שקיפות מלאה ומקצועיות בלתי מתפשרת. תחומי העיסוק המרכזיים שלנו – לשון הרע, הוצאת דיבה, עוגמת נפש, ותביעות אזרחיות – מאפשרים לנו להעניק לכם מעטפת הגנה משפטית מלאה.

הפרטיות והשם הטוב שלכם הם לא הפקר. הם נכסים יקרים, והחוק בישראל מעניק להם הגנה חזקה.

אם נפגעתם, אל תישארו לבד עם התחושות הקשות. היום, עשו את הצעד הראשון להחזרת השליטה. צרו קשר עכשיו לייעוץ ראשוני דיסקרטי, ובואו נבדוק יחד איך להפוך את הפגיעה לפיצוי ואת עוגמת הנפש לצדק.