זה מתחיל בדרך כלל בשיחת טלפון אחת. קול לא מוכר מהצד השני של הקו מזדהה כשוטר ומבקש מכם להגיע לחקירה. בתוך רגע, האדמה נשמטת מתחת לרגליים. מישהו הגיש נגדכם תלונה. הבעיה היא, שאתם יודעים בוודאות מוחלטת שהתלונה הזו היא שקר מוחלט.
הגשת תלונת שווא במשטרה היא אחד המהלכים הנמוכים והפוגעניים ביותר שניתן לנקוט כנגד אדם. זהו ניסיון להשתמש בכוחה של המדינה כדי לרמוס את שמכם הטוב, לפגוע בפרנסתכם, ולצלק את חייכם ברישום פלילי. אבל חשוב שתדעו: אתם לא חסרי אונים. החוק מעניק לכם כלים רבי עוצמה לעבור מהגנה להתקפה.
לא רק "אי נעימות" – תלונת שווא היא עבירה פלילית חמורה
לפני שנצלול לדיני לשון הרע, חשוב להבין את הבסיס: הגשת תלונת כזב ביודעין היא עבירה פלילית. סעיף 243 לחוק העונשין קובע מפורשות כי אדם המוסר "ידיעה כוזבת בעניין הנוגע לעבירה" עלול להישלח לעונש מאסר של שלוש שנים, ואם העבירה שיוחסה לקורבן היא מסוג "פשע" (עבירה שהעונש עליה מעל 3 שנות מאסר), העונש למתלונן השקרן יכול להגיע לחמש שנות מאסר.
ההבנה הזו היא הצעד הראשון בהשבת תחושת השליטה לידיכם. אתם לא רק "חשודים" – אתם קורבנות של עבירה פלילית, והאדם שפגע בכם הוא עבריין בפוטנציה.
הנזק האמיתי של תלונת שווא: הכתם שקשה להסיר
הפחד הגדול ביותר של כל אדם נורמטיבי הוא רישום פלילי. אך הנזק של תלונת שווא חורג הרבה מעבר לכך, גם אם התיק נסגר בסופו של דבר. הנזק האמיתי הוא הפגיעה האנושה במוניטין – ה"כתם" שהיא מותירה.
פתאום, אתם נדרשים להסביר את עצמכם במקום העבודה. שמועות מתחילות לרוץ בקהילה. בני משפחה וחברים מסתכלים עליכם אחרת. תהליכי מיון למשרות חדשות, בקשות לוויזה, או כל הליך שדורש הצהרה על עבר נקי הופכים לשדה מוקשים. הנזק הכלכלי, הנפשי והחברתי הוא עצום. זוהי הפגיעה שבגינה קובע חוק איסור לשון הרע פיצוי כספי.
💡 טיפ זהב: עילת הסגירה היא קריטיתכשהתיק נגדכם נסגר, יש הבדל תהומי בין עילות הסגירה השונות. סגירה מ"היעדר ראיות מספיקות" עדיין מותירה ענן של ספק. לעומת זאת, סגירה בעילה של "היעדר אשמה" היא הצהרה חד-משמעית של המשטרה שלא דבק בכם רבב. סגירת תיק בעילה זו מהווה קביעה של רשות מוסמכת כי לא נעברה עבירה כלל, ולעיתים אף שהתלונה עצמה הייתה שקרית. לקביעה זו משקל ראייתי משמעותי בבית המשפט האזרחי, והיא מקשה על המתלונן לטעון מאוחר יותר כי פעל בתום לב. |
מעבר מהגנה להתקפה: תלונת שווא כעילה לתביעת לשון הרע
לאחר שהבטחנו את סגירת התיק הפלילי נגדכם בעילה הנכונה, מגיע הזמן להשיב מלחמה. הגשת תלונה למשטרה היא, במהותה, "פרסום" של האשמות חמורות. כאשר פרסום זה נעשה מתוך ידיעה שהוא שקרי ובמטרה לפגוע, הוא מהווה הוצאת דיבה לכל דבר ועניין.
כאן נכנס לתמונה חוק איסור לשון הרע, המאפשר לכם להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי משמעותי מהאדם שהגיש את התלונה. היתרון הגדול בתביעה כזו הוא האפשרות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק.
עצם ההשפלה, החרדה והפגיעה בשמכם הטוב מספיקים כדי לזכות בפיצוי.
💣 מוקש לפניך: הגנת "תום הלב" של המתלונן וכיצד מנטרלים אותההאדם שתתבעו כמעט תמיד ינסה להסתתר מאחורי סעיף 15(8) לחוק, הטוען כי תלונה שהוגשה בתום לב לרשות מוסמכת (כמו המשטרה) מוגנת מפני תביעת לשון הרע. זהו המוקש המרכזי בתיק. חשוב להבין: מרגע שהמתלונן טוען להגנת תום הלב, נטל ההוכחה עובר אל כתפינו. עלינו להוכיח באופן פוזיטיבי שהוא פעל בזדון, ידע שהתלונה שקרית, או לכל הפחות "עצם את עיניו" מלראות את האמת. ברגע שהוכחנו חוסר תום לב, ההגנה קורסת, והדרך לפיצוי נפתחת. |
בניית תיק הראיות: איך מוכיחים שהתלונה שקרית וזדונית?
כדי לנצח בתביעה, עלינו להוכיח שני דברים: שהתלונה שקרית, ושהיא הוגשה בחוסר תום לב. לשם כך, נאסוף ראיות באופן יסודי:
- הקלטות והודעות: כל שיחה או התכתבות עם המתלונן לפני או אחרי הגשת התלונה, שבה הוא מאיים, מודה במניע נסתר, או סותר את עצמו.
- עדויות: עדים שיכולים לספק לכם אליבי, או כאלה ששמעו את המתלונן מתרברב על כוונתו "לסגור חשבון" אתכם.
- הוכחת המניע: האם התלונה הוגשה במהלך סכסוך גירושין מכוער? לאחר פיטורין? במהלך סכסוך עסקי? הוכחת מניע נקמני היא ראיה חזקה לחוסר תום לב.
- סתירות פנימיות: השוואה בין גרסאות שונות שמסר המתלונן במשטרה, בבית המשפט לענייני משפחה, או בהזדמנויות אחרות.
ℹ️ שימו לב: חוקיות הקלטת שיחותחשוב לדעת שעל פי חוק האזנת סתר, מותר לאדם להקליט כל שיחה שהוא צד פעיל בה, גם אם הצד השני אינו מודע להקלטה. ראיה זו היא קבילה לחלוטין בבית המשפט ויכולה להיות מכרעת. |
במקרים רבים, ובמיוחד בסכסוכי גירושין או שכנים, אנו נתקלים בתופעה של תלונות הדדיות. לאחר שהמתלונן המקורי מקבל מכתב התראה, הוא ממהר להגיש תלונת שווא נגדית. חשוב להבין כי התנהלות זו, שנראית כמו הסלמה, יכולה דווקא לשרת אתכם. היא מהווה דפוס פעולה ברור של הטרדה וזדון, ומחזקת מאוד את הטענה לחוסר תום לב מוחלט מצדו.
מה גובה הפיצוי שניתן לדרוש בתביעה?
החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ₪ (סכום המוצמד למדד ועומד כיום על כ-80,000 ₪). אם הוכחנו שהמתלונן פעל "בכוונה לפגוע", בית המשפט רשאי להכפיל את הפיצוי לסכום של עד 100,000 ₪ (שעומד כיום על כ-160,000 ₪).
חשוב להדגיש: סכומים אלה הם לכל פרסום. במקרים מסוימים, ניתן לטעון שהמתלונן חזר על השקרים גם בפני אנשים אחרים, ולא רק במשטרה, מה שיכול להגדיל את סכום התביעה עוד יותר.
מעבר לכסף, לניצחון בתביעת לשון הרע יש ערך הצהרתי אדיר. פסק הדין הוא למעשה "תעודת יושר" רשמית מבית המשפט, הקובעת שנעשה לכם עוול ושמכם נוקה. זהו מסמך שתוכלו להציג בפני כל מי שפקפק בכם, והוא מהווה את סגירת המעגל האמיתית והשלמה ביותר לפרשה הכואבת.
סיכום: הופכים את הקורבן למנצח
תלונת שווא במשטרה היא חוויה מטלטלת. אך אסור לכם לתת לה לנהל את חייכם. בעזרת אסטרטגיה משפטית נכונה, ניתן להפוך את היוצרות, לנקות את שמכם, ולוודא שהאדם שניסה לפגוע בכם ישלם על מעשיו. אם נפלתם קורבן לתלונת שווא, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות להתייעצות דחופה עם עורך דין לשון הרע שיודע לנווט במים הסוערים הללו.
צרו קשר עכשיו עם שמעון האן – עורך דין לשון הרע, ונעניק לכם ייעוץ משפטי דיסקרטי ומיידי.
שאלות ותשובות:
לא. אדם שכנגדו הוגשה תלונה כוזבת במשטרה, רשאי להגיש תביעת לשון הרע כנגד הצד שהגיש את התביעה הנ"ל, אשר במסגרתה לא מוטלת עליו החובה להוכיח שהתלונה גרמה לו לנזקים. כל שנדרש לתובע במקרים אלו להוכיח בבית המשפט, הוא את עצם היותה של התלונה כוזבת. הוכחת נדבך זה, היא הבסיס לפסיקת פיצוי כספי בגין הוצאת לשון הרע.
במסגרת תביעות לשון הרע המוגשות בגין תלונות שווא במשטרה, ניתן להגיע לסכום פיצוי כספי מרבי, של עד 100,000 ש"ח, בכפוף לנסיבות המקרה.
חשיבות איסוף הראיות לקראת הגשתה של תביעת לשון הרע במקרי תלונות שווא משטרתיות, נובעת מן הצורך להוכיח בבית המשפט שהתלונה היא בהכרח תלונה כוזבת וחסרת שחר.
עם סוגי הראיות שיכולות לסייע בהוכחת היותה של התלונה המשטרתית תלונת שווא, ניתן למנות הקלטות, צילומי וידאו, תמונות, צילומי מסך ושאר סוגי מסמכים. בנוסף לכך, בכפוך להמלצת עורך הדין המלווה את התובע, נהוג במקרים רבים להסתייע בשירותי משרד חקירות שעוקב אחרי המתלונן/ת לצורך איסוף ראיות נוספות שיתמכו בטענה להיותה של התלונה כוזבת.
