הגנת "אמיתות הפרסום מאפשרת לנאשמים בלשון הרע לטעון כי הפרסום שייחסו להם אכן היה אמיתי, ולכן אינם ראויים לעונש. עם זאת, הדבר אינו פשוט כל כך. גם פרסום אמת יכול להיחשב לשון הרע אם הוא נעשה מתוך כוונה לפגוע, או אם ההקשר בו הוא הוצג היה מטעה. מדריך זה יסקור באופן מקיף את הנושא של הגנת "אמת בפרסום" בתביעות לשון הרע בישראל. הוא יכסה היבטים כגון: מהי בדיוק הגנת "אמת דיברתי" ומתי היא תקפה, גבולות הגנה זו ומגבלותיה, איך בתי המשפט בוחנים את הנושא ועצות מעשיות להתגוננות משפטית יעילה בפני תביעות לשון הרע.
מהי בדיוק הגנת "אמיתות הפרסום"?
לשון הרע היא תופעה מורכבת המערבת היבטים משפטיים, חברתיים ופסיכולוגיים כאחד.
מחד גיסא, יש צורך להגן על שמם הטוב של אנשים מפני פרסומים משמיצים ושקריים. מאידך גיסא, חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. הגנת "אמיתות הפרסום" הידועה בעגה המשפטית גם בתור טענת "אמת דיברתי", משמשת ככלי משפטי חשוב לאיזון בין אינטרסים אלה.
הגנה זו קובעת שאם הנאשם בלשון הרע יכול להוכיח שתוכן הפרסום שיוחס לו אכן היה מבוסס על תיאור אמיתי של עובדות לאשורן, אזי הוא פטור מאחריות פלילית או אזרחית.
ההגנה מעוגנת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, וזהו תוכנה:
במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(1) הפרסום היה אמת, והיה בו עניין ציבורי.
(2) הפרסום היה אמת, ונעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר.
כלומר, אם האדם שפרסם את הדברים יכול להוכיח שהם היו אמיתיים, ושהוא פעל בתום לב לשם הגנה על עניין ציבורי או אישי לגיטימי במהותו, אזי הוא זכאי.
יחד עם זאת, זוהי אינה הגנה מוחלטת. כפי שנראה בהמשך, בתי המשפט בוחנים בקפידה את נסיבות הפרסום גם כאשר מדובר באמירת אמת.
מתי הגנת "אמיתות הפרסום" תקפה?
על מנת שהגנת "אמיתות הפרסום" תוכר כתקפה, יש להוכיח מספר תנאים מצטברים:
- אמת אובייקטיבית – על הנאשם להוכיח שמה שפרסם היה אמת אובייקטיבית מבחינה עובדתית. זאת בניגוד ל"אמת סובייקטיבית" שמשקפת את אמונתו האישית. הנאשם צריך להציג ראיות מוצקות שמה שאמר אכן התרחש במציאות.
- תום לב – על הנאשם להוכיח שפעל בתום לב וללא כוונה לפגוע או להכפיש. פרסום שנעשה מתוך זדון, נקמה או רצון להזיק לא ייחשב כתום לב.
- עניין ציבורי או הגנה על עניין אישי – הפרסום צריך להיות קשור לעניין ציבורי, או לשם הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם.
לדוגמה, חשיפת שחיתות של איש ציבור נחשבת לעניין ציבורי. הגנה מפני השמצה או הכפשה עצמית נחשבת להגנה על עניין אישי כשר.
מגבלות הגנת "אמיתות הפרסום"
אף שהגנת "אמיתות הפרסום" היא כלי חשוב ולגיטימי, יש לה מספר מגבלות וסייגים שחשוב להכיר:
הקשר הפרסום
גם אם העובדות שפורסמו הן אמת, הקונטקסט שבו הן הוצגו עשוי להפוך אותן ללשון הרע. לדוגמה, פרסום מידע אמיתי מן העבר של אדם מסוים, מבלי לציין שהאירועים התרחשו לפני שנים רבות, יכול ליצור רושם מטעה בהווה.
מידתיות
יש לשמור על מידתיות בכמות ובהיקף המידע שמפורסם. גם אם העובדות נכונות, הצפת כל פרט מזעזע מהעבר של נשוא הפרסום לא בהכרח מוצדקת, ועלולה להיחשב כלשון הרע.
פרטיות
חשיפת מידע אישי ופרטי על אדם, גם אם הוא נכון, עלולה להפר את פרטיותו ולהוות לשון הרע. יש לאזן בין העניין הציבורי לבין הזכות לפרטיות.
כוונת הפרסום
גם אם העובדות נכונות, אך המניע מאחורי הפרסום היה להכפיש או לפגוע, הרי שמדובר בלשון הרע ולא בתום לב. הנאשם צריך להוכיח שלא הייתה לו כוונה זדונית.
זהות הנפגע
יש הבדל בין פרסום על אדם פרטי לבין איש ציבור. מאיש ציבור נדרשת סובלנות גבוהה יותר לביקורת, והוא יתקשה יותר להוכיח לשון הרע.
כיצד בוחנים בתי המשפט את הגנת "אמיתות הפרסום"?
בתי המשפט בישראל אינם מסתפקים רק בקביעה שהמידע שפורסם היה אמת. הם בוחנים בקפידה גם את נסיבות הפרסום על מנת לקבוע אם אכן התקיימה "אמת דיברתי" או שמא מדובר בלשון הרע.
להלן מספר קריטריונים מרכזיים שבתי המשפט שוקלים במקרים אלה:
- תום לב – האם המפרסם פעל בתום לב או שמא הייתה לו כוונה להכפיש ולפגוע?
- עניין ציבורי – האם יש אינטרס ציבורי המצדיק את הפרסום? או שזהו עניין פרטי לחלוטין?
- מהימנות המקור – עד כמה המקור למידע אמין? האם נעשתה בדיקה לאמת את המידע?
- הקשר הפרסום – האם ההקשר שבו פורסמו הדברים היה ענייני ומאוזן? או שמא מטעה וסלקטיבי?
- מידתיות – האם היקף המידע שפורסם סביר בנסיבות המקרה? או שמא יש בו יותר מהנדרש?
- פגיעה בפרטיות – האם הפרסום חושף מידע אישי ופרטי בצורה בלתי-מידתית?
- זהות הנפגע – האם הנפגע הוא אדם פרטי או איש ציבור? מה רמת הסובלנות הנדרשת ממנו לביקורת ציבורית?
- תיקון והתנצלות – האם המפרסם נקט בצעדים לתקן או להתנצל במקרה של טעות?
6 האתגרים הייחודיים לעידן הדיגיטלי הנוגעים להגנת אמת בפרסום בתביעות דיבה
העידן הדיגיטלי והמדיה החברתית יצרו אתגרים חדשים בתחום לשון הרע והגנת "אמיתות הפרסום":
- היקף ומהירות – פרסומים הופכים ויראליים תוך דקות ומגיעים לקהלים עצומים. זה מקשה על בקרה ומזעור נזקים.
- אנונימיות – פלטפורמות מקוונות מאפשרות פרסום אנונימי. זה מקשה על איתור המפרסם והעמדתו לדין.
- חוסר אימות – קל יותר לפרסם מידע לא-מאומת ברשת ללא בדיקתו. זה מייצר סיכון להפצת שמועות ומידע שגוי ופוגעני.
- חוסר הקשר – ברשת קל יותר להוציא דברים מהקשרם או לפרסמם ללא הקשר. זה יוצר רושם מטעה.
- בלבול בין עובדות לדעה – לעיתים קרובות מתערבבים עובדות ודעות אישיות ברשת. זה מקשה על הבחנה בין לשון הרע לבין ביטוי דעה לגיטימי.
- קושי במחיקה – תוכן שפורסם ברשת קשה מאוד למחוק לחלוטין. גם אם הוא מוסר, עותקים שלו עלולים להמשיך ולהסתובב אונליין.
כל אלה הם אתגרים משפטיים וטכנולוגיים מורכבים שמחייבים זהירות ואחריות מוגברת בפרסומים ברשתות החברתיות ובאינטרנט.
עצות מעשיות להתגוננות משפטית אפקטיבית מפני תביעות לשון הרע
אם הואשמתם בלשון הרע ואתם שוקלים לטעון להגנת "אמת דיברתי", או אם אתם רוצים להתגונן מראש מפני האפשרות שתועמדו לדין בגין הוצאת לשון הרע על דבר שבכוונתכם לפרסם, הנה מספר עצות שימושיות שכדאי לאמץ:
- לתעד היטב את הראיות לאמיתות הפרסום, למקרה הצורך.
- לשקול היטב את נסיבות והקשר הפרסום על מנת לזהות האם הם עלולים להתפרש כמכפישים.
- להימנע מחשיפת מידע פרטי או אישי מיותר על הזולת, גם אם הוא אמיתי. שאפו למידתיות.
- אם אתם מפרסמים ביקורת, יש להקפיד שתהיה עניינית ומבוססת עובדות ככל הניתן. הימנעו משימוש בביטויים פוגעניים במסגרת פרסום חוות דעתכם.
- לתקן או להסיר את הפרסום בהקדם, אם התברר שהכיל טעויות או מידע שגוי, ולהתנצל על כך.
- להיוועץ בעורך דין מנוסה בתחום לשון הרע שיעריך את הסיכון המשפטי לפני פרסום הדברים ויסייע בהכנת הגנה משפטית במקרה הצורך.
אולם העצה החשובה והפרקטית ביותר היא במקרה של תביעה, לא להתמודד עם המצב לבד.
פנו לעורך דין לשון הרע לייצוג משפטי מקצועי, בהקדם האפשרי, על מנת לגבש אסטרטגיה משפטית איתנה שתגן על הזכויות והאינטרסים שלכם בבית המשפט.
הגנת "אמיתות הפרסום" – סיכום
כפי שראיתם אם הגעתם עד כאן, הגנת "אמיתות הפרסום" או "אמת דיברתי" היא כלי חשוב במאבק על חופש הביטוי מול איסור לשון הרע, אך יש להשתמש בה באופן אחראי וענייני משום שפרסום אמת אינו מהווה הגנה אוטומטית ומוחלטת.
על מנת שטענת "אמת דיברתי" תתקבל בבית המשפט, יש להראות שהמידע שפורסם ושבגינו הוגשה התביעה, הוא מידע אמיתי וענייני, כי הפרסום נעשה בתום לב וללא כוונת הכפשה זדונית וחסרת תוחלת כלפי התובע, וכי נשמרה מידתיות וזהירות מפני פגיעה בפרטיות ובשם הטוב של אותו גורם.
כאמור, העידן הדיגיטלי מחייב זהירות ואחריות יתרה בפרסומים ברשת, וכן ייעוץ משפטי במקרה הצורך, על מנת להימנע ממלכודת הלשון הרע תוך שמירה על חופש הביטוי. שהרי בתי המשפט בוחנים בקפידה את כל נסיבות המקרה על מנת למנוע שימוש לרעה בטענת "אמת דיברתי" כמסווה ללשון הרע.
לכן המסקנה הטובה ביותר בנושא הגנות בתביעות לשון הרע, היא שאם יש ספק – אין ספק: עדיף להיוועץ מראש עם עורך דין לפני שפועלים כדי להימנע מהסתבכות משפטית בלתי רצויה.
זקוקים לסיוע משפטי בהגנה על האינטרסים שלכם בתביעת לשון הרע – פנו כעת להתייעצות דיסקרטית במשרד עו"ד שמעון האן.
