מידע מקצועי

חוק איסור לשון הרע בישראל אוסר על פרסום דברים שעלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם הם נכונים. עם זאת, קיימים חריגים לחוק זה,

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים פוגעניים. עם זאת, לא כל פרסום פוגעני יהווה עילה לתביעה. במקרים מסוימים,

הגנת "אמיתות הפרסום מאפשרת לנאשמים בלשון הרע לטעון כי הפרסום שייחסו להם אכן היה אמיתי, ולכן אינם ראויים לעונש. עם זאת, הדבר אינו פשוט כל

לשון הרע היא מושג משפטי העוסק בפרסום התבטאויות הפוגעות במוניטין ובשמו הטוב של אדם אחר, ארגון או חברה. בכל חברה שמעריכה את חופש הביטוי, יש

לשון הרע, היא מושג משפטי אשר בבסיסו עומדת העובדה שאדם מסוים מפיץ דברי בלע לגבי זולתו. במטרה להגן על המוניטין של האדם או הגוף המותקף,

לשון הרע או בשמה העממי יותר – 'שיימינג', היא פעולה שעלולה לגרום לפגיעה חמורה במוניטין של אדם פרטי או של עסק. כיום, כאשר השיימינג או

הוצאת לשון הרע היא פגיעה במוניטין של אדם או ארגון באמצעות פרסום של הצהרות פוגעניות ומבזות. פרסום זה הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על אנשים

ההתפתחות המהירה של האינטרנט הביאה ליתרונות רבים, כמו חיבור בין אנשים ברחבי העולם ושיפור הטכנולוגיה העוסקת במעבר והחלפת מידע, בקצב חסר תקדים. עם זאת, העברת

העידן הנוכחי מביא לאתגרים חסרי תקדים בנושאי פרטיות, כאשר סרטונים אינטימיים מוצאים לעתים את דרכם לאינטרנט ללא הסכמת המצולמים. מגמה מדאיגה זו מעוררת שאלות לגבי

נפגעי לשון הרע באינטרנט, תוהים לא אחת האם אפשר למחוק תיעוד ללשון הרע ברשת. במאמר זה נבחן את המורכבות סביב הסרת התכנים המזיקים ואת האתגרים

כיום, בעידן הדיגיטלי כאשר כולנו משתמשים במדיות החברתיות השונות, ישנה עלייה מצערת בכמות מקרי בריונות הרשת. ככל שהמרחבים המקוונים הופכים נפוצים יותר, כך השטח הניתן

פרסום באופן הכללי ביותר, הוא כלי רב עוצמה לשכנוע, עם פוטנציאל לעצב התנהגות צרכנים ולהשפיע על דעת הקהל. עם זאת, השפעה זו מלווה באחריות לשמור

בעולם שבו המידע נע במהירות שיא ומגיע באופן מהיר ביותר לקהלים רבים, אי אפשר לזלזל בכוחן של מילים. עם זאת, עם הכוח הזה באה אחריות,

עיתונאים בישראל פועלים תדיר על קו התפר שבין הזכות לשם טוב ופרטיות לבין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. החוק מנסה לאזן בין אינטרסים מתנגשים אלה

מאז ומתמיד גרר הדיון בנושא לשון הרע ורכילות מפורסמים: השלכות משפטיות ומחלוקות עזות, המעוררות דיון ציבורי ער. מצד אחד, יש הטוענים כי חופש הביטוי מאפשר

סאטירה היא כלי ביטוי חשוב בשיח הציבורי, אך בו בעת – היא עלולה גם לשמש מסווה לניסיונות פגיעה זדונית ובלתי מידתית באנשים מסוימים. במאמר להלן

גזענות היא תופעה חברתית פסולה הפוגעת באנשים על בסיס מוצאם, צבע עורם, ומאפיינים זהותיים אחרים שאינם נתונים לבחירתם. התבטאויות גזעניות הן בלתי מוסריות, שכן הן

תלונות שווא במשטרה הן תופעה פסולה הפוגעת קשות הן באדם שעלול למצוא עצמו נחקר שלא בצדק, והן במערכת אכיפת החוק שמאבדת את אמינותה. מי שסבור

תופעת השיימינג באינטרנט, הכוללת הטרדה, השפלה וביוש ברשתות החברתיות, הולכת וגדלה בשנים האחרונות. המחקר מצביע על מספר גורמים לעלייה בשיימינג כגון אנונימיות, נגישות ותחושת הזרות

בעידן הדיגיטל, בעלי עסקים רבים חשופים יותר מאי פעם לביקורת צרכנית. למרות שבחלק מהמקרים מדובר בביקורת לגיטימית, לא אחת מדובר על לשון הרע, המהווה הן

התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות הביאו עימן שפע של אפשרויות חיוביות, אך גם איומים חדשים על הפרטיות. אחד מהם הוא התופעה שבה אדם מפיץ תמונות או

בריונות ברשת היא תופעה חברתית מדאיגה, הגוברת בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה. ילדים ובני נוער רבים סובלים מהטרדות, השמצות ואיומים במרחב הווירטואלי, דבר המשאיר צלקות

האינטרנט הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים ובני נוער בישראל. הם משתמשים בו לתקשורת עם חברים ובני משפחה, למידה, בידור ועוד. למרבה

תביעות לשון הרע מסתמכות במידה רבה על ראיות, הן להוכחת עילת התביעה והן לבניית הגנה יעילה. יש לשקול בקפידה את האסטרטגיה האופטימלית בהתבסס על הראיות

בעידן הדיגיטלי, תופעת הבריונות ברשת הולכת וגוברת. המוני ישראלים סובלים בכל יום מפגיעה בפרטיותם, הוצאת לשון הרע והטרדות אגרסיביות בפלטפורמות השונות. הבשורה המעודדת היא כי

רשת האינטרנט מהווה כר פורה לביטוי עצמי, יצירתיות וחופש ביטוי – אך גם לתופעות חברתיות מכוערות כדוגמת בריונות ברשת. תופעה זו גורמת נזקים נפשיים וחברתיים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת הבריונות המקוונת בקרב בני נוער, הכוללת הטרדות, השפלות, הסתה לחרמות ותקיפה מילולית ברשתות החברתיות ובאפליקציות שונות. מחקרים מצביעים

הוצאת לשון הרע מהווה איום מתמיד על הזכות לפרטיות ולשם טוב, אך מנגד – חוקי לשון הרע, מגבילים את חופש הביטוי. האיזון העדין בין זכויות

בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, עסקים רבים מוצאים עצמם חשופים יותר מתמיד לביקורות והשמצות מצד לקוחות מאוכזבים. על אף שלעיתים הביקורות מוצדקות, פעמים רבות מדובר בהשמצות

בריונות ברשת היא תופעה חברתית חדשה יחסית אשר הולכת ותופסת תאוצה מדאיגה בישראל ובעולם בכלל, בשנים האחרונות. אלימות מילולית המופנית כלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים

בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטות מואצת של תופעת ההשמצות ולשון הרע כלפי אנשים ועסקים במרחב המקוון. מדובר במכת מדינה שפוגעת קשות בנפגעים. האלימות המילולית באה

רשתות חברתיות כמו פייסבוק הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הן מהוות כלי תקשורת יעיל ופופולרי, המאפשר לנו לשתף מידע, דעות ורגשות עם חברים ובני משפחה,

עיתונאים בישראל נתונים לסיכון מוגבר לתביעות לשון הרע, במיוחד כאשר הם מפרסמים מידע המכיל ביקורת על עובדי ציבור. עם זאת, החוק קובע הגנות לשון הרע

בעולם שבו המידע נע במהירות האור, ההשלכות של הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע, מעולם לא היו עמוקות יותר. לשון הרע, בין אם בצורה של שמועה

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד אנושית, המוגנת ומעוגנת גם בחוק הישראלי. אף שבמקום העבודה, הזכות לפרטיות של העובדים מוגבלת במידה מסוימת, מטבע הדברים, היא עדיין

הוצאת לשון הרע על רקע גזענות, היא פרסום תכנים שעלולים להשפיל או לבזות אדם בשל גזעו. לאור חומרת המעשים של הפצת לשון הרע על ציבור

הוצאת דיבה ברשתות החברתיות היא תופעה חמורה, שעלולה לגרום לנזק משמעותי לאדם או לעסק שנפגע ממנה. במאמר זה נרחיב על המושג "הוצאת דיבה", על החוק

גוגל (Google) היא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בעולם, והדירוג בתוצאות החיפוש שלה, משפיע באופן דרמטי על התדמית של אנשים ועסקים גם בישראל. בהתאם לכך, פרסום

לשון הרע היא פגיעה חמורה בשם הטוב ובמוניטין של אדם. במקרים מסוימים, אדם או ארגון שנפגע מפרסום לשון הרע עשוי לשקול להגיש תביעת לשון הרע

שיימינג ברשת הוא תופעה חמורה ולמרבה הצער, גם נפוצה מאוד בעולם האינטרנט של השנים האחרונות. מדובר בתופעה העלולה לגרום לנזקים משמעותיים, כגון נזק נפשי, פגיעה

שיימינג בוואטסאפ (WhatsApp) הוא תופעה חברתית של פרסום מידע משמיץ על הזולת בתוכנת המסרים הפופולרית 'וואטסאפ', ללא הסכמתו של נשוא הפרסום, וזאת במטרה להביך אותו

אם חוויתם בריונות ברשת או שיימינג בפלטפורמת TikTok, חשוב להכיר בכך שאתם לא לבד. מאמר זה נועד להציג לכם צעדים ודרכי פעולה יעילות ומהירות שיעזרו

השאלה האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד גוגל, עולה מעת לעת בקרב משתמשי אינטרנט. אחרי הכל, גוגל הוא רק מנוע חיפוש, וניתן לטעון שגוגל

הופעת האינטרנט שינתה את נוף הפצת המסרים בעולם, והובילה לעידן חדש של תקשורת מקוונת. אולם לצד היתרונות הרבים שמציע המרחב הדיגיטלי הזה על מגוון הפלטפורמות

לשון הרע בווצאפ (WhatsApp) הפכה זה מכבר למכת מדינה. חרף הנטיה של משתמשי ווצאפ להניח כי השיח המתקיים ביניהם בפלטפורמת המסרים הפופולרית, הוא פרטי ולכן

סכסוכי שכנים בבנייני מגורים משותפים, הם סיטואציות נפוצות יחסית במדינת ישראל, ובמקרים מסוימים, הם עלולים להסלים לכדי מאבקים משפטיים ולהביא להגשת תביעות. נשאלת אם כן

בעידן שבו מיטשטשים בהתמדה הקווים בין החיים שלנו במרחב הדיגיטלי לאלו שאנו מנהלים מחוץ לו, שמירה על המוניטין והכבוד שלנו והתמודדות עם הוצאת לשון הרע